קרן אורה/סוטה/מג/א

קרן אורה סוטה מג א

דף מ"ג ע"א

משנה ודברו השוטרים כו' ומסקינן דשלש מיני דבור היה מונגש עד ודברו השוטרים כהן מדבר וכהן משמיע מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע:

מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע ומשמע בשמעתין דכל הני דברים בלה"ק נאמרים אפילו השמעת השוטרים דהא גם בהו כתיב דבור וילפינן בגז"ש ממשה ידבר אבל בירושלמי אמרינן דכהן מדבר בלה"ק ושוטר משמיע בכל לשון וכן מסתבר כיון דצריך להשמיע לכל העם ונראה דהירושלמי לטעמו דיליף בלה"ק ונגש הכהן מונגש אל הערפל א"כ לא שמעינן אלא שהכהן מדבר בלה"ק אבל שוטר משמיע בכל לשון אבל תלמודין דיליף מודבר גם השוטרים צריכין לדבר בלה"ק וכן משמע מסתימת לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' מלכים והירושלמי לא ניחא ליה למילף מלשון דבור דהא בק"ש כתיב ודברת בם ובכל לשון וי"ל דודבר אל העם מיותר הוא דהכתיב ואמר אליהם כו' אתם קרבים כו' אלא ע"כ אתי למילף דבלה"ק וסדר הדברים למאי דאמרינן לעיל פעמים מדבר עמהם אחת בספר ואחת במלחמה משמע דהפסוקים נאמרו שלא על הסדר דהני ג' מי האיש אשר בנה נטע ארס מדבר בספר ואל ירך לבבכם כו' מדבר אח"כ במערכי מלחמה אע"ג דבתורה נאמר תחלה דבור דאל ירך לבבכם אבל הרמב"ם ז"ל שם כת' דבעורכי המלחמה דבר הכהן כו' הדברים כסדר האמורים בפרשה וגם כתב שם הלכה ב' דפעמיים היה מדבר אחת בספר אומר להם מי האיש כו' ובמערכי המלחמה אומר להם אל תיראו ואל תחפזו ועי' בכ"מ ז"ל ובלח"מ שם שכ' דמי האיש כו' דבר פעמיים בספר ובמערכי המלחמה וקשה לפ"ז הא דאמר במלחמה מה הוא אומר אל תיראו כו' הא גם מי האיש כו' חזר ודבר וכ' הלח"מ ז"ל דהכריחו להרמב"ם ז"ל סדר המקראות דלפי' רש"י ז"ל נאמרו שלא על הסדר. וע"ש שדקדק עוד בלשון רש"י ז"ל שכ' הירא ורך הלבב. וזה לאו דבריו של כהן הם כלל והיה נראה לפרש לשון הברייתא דבספר אומר שמעו דברי מערכי המלחמה וחוזר ומצוה אותם לשמוע כל דברי מערכי מלחמה ותחזרו ובמערכי המלחמה אומר אל תיראו כו' היינו כל הדברים כסדר הפרשה וכן יש לפרש דברי רש"י ז"ל אלא דמש"כ לקמן אמרינן דכהן אמר להו לא משמע הכי אבל בתוספתא מבואר כמו שכתבתי בספר מהו אומ' ילך וישמע דברי מערכי המלחמ' ובמערכי המלחמה מהו אומר מי האיש אשר בנה כו' ובירושלמי אמרינן דבאמת לא נאמרה הפרשה על הסדר ע"ש:

משנה ואחד הנוטע ה' אילני מאכל ואפי' מה' מינים פי' רש"י ז"ל ה' אילני מאכל דבהכי הוי כרם ב' כנגד ב' כו' משמע מדבריו ז"ל דה"נ בעינן דווקא ב' כנגד ב' כו' ומשמע ליה הכי מדבעינן חמשה אילני מאכל שיהיה נקרא כרם ממילא בעינן ב' כנגד ב' כדין הכרם אבל הרמב"ם ז"ל לא ביאר זאת ומסתימות דבריו ז"ל משמע דלא בעינן דווקא ב' כנגד ב' כו' וכ"כ הלח"מ ז"ל שם ומצאתי מבואר בתוספתא ה' אילני מאכל אפילו בחמשה עיירות הרי דלא בעינן ב' כנגד ב' כו' וי"ל דרש"י ז"ל ג"כ לא כתב דהכא בעינן ב' כנגד ב' כו' אלא דאתי לפרושי מ"ש דבעינן חמשה אילנות היינו משום דבעלמא הוי כרם בכה"ג ב' כנגד ב' כו' מש"ה בעינן נמי הכא ה' אילנות ואפילו מה' מינים ואפי' בה' עיירות וכ"כ רש"י ז"ל לקמן ע"ב בד"ה תלמוד לומר כרם כו':

שם ר"י אומר אף הבונה בית על מכונו אינו חוזר וכ' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה דאין הלכה כר"י ותמה המשל"מ ז"ל דמנ"ל דת"ק פליג על ר"י ע"ש והדבר מבואר בתוספתא דלת"ק חוזר אפי' נפל וחזר ובנאו ועי' שם שכ' עוד דאם מכרו וחזר ולקחו אינו חוזר דומיא דמחזיר גרושתו ואפי' לת"ק דאם נפל וחזר ובנאו חוזר זה גרע ול"נ דאין לחלק ולת"ק חוזר ולר"י אינו חוזר וכן משמע בירושלמי הלכה ד' דאמרינן התם מה ת"ל אשר בנה פרט לנפל ביתו וחזר ובנה והיינו אליבא דר"י דמתניתין אמר ר' יוסי זאת אומרת המחזיר גרושתו לא היה חוזר דדמי לנפל ובנאו משמע דלמ"ד נפל ובנאו חוזר היה ראוי לחזור גם למחזיר גרושתו אי לאו דילפינן מחדשה אבל גבי בית דנפל ובנאו חוזר ה"ה דמכר וחזר ולקח חוזר ודו"ק:

גמ' ולא חנכו פרט לגזלן לימא דלא כריה"ג כו' יש לדקדק ולר"ע מי ניחא דמאי איצטריך קרא למעוטי גזלן כיון דהבית אינו שלו וחייב להחזירו לבעלים היכי ס"ד דיחזור בשבילו והרמב"ם ז"ל כתב סתם פרט לגזלן ולא כתב הא דאפי' עבד תשובה וכתב הלח"מ ז"ל דלא איצטריך לאוקמא הכי אלא לריה"ג אבל לר"ע אי יהב דמי הוי כלוקח ולא מיעט אלא גזלן ממש ול"נ דהש"ס לרווחא דמילתא הוא דפריך מריה"ג אבל ה"ה דלר"ע לא איצטריך קרא אלא לעבד תשובה ויהב דמי אבל בגזילה לחוד פשיטא דאינו חוזר כיון דהבית ברשות בעלים הראשונים הוא וכן צ"ל בגזל כרם שכ' הרמב"ם ז"ל למעוטי היינו נמי דיהב דמי דאל"ה קרקע אינה נגזלת וברשות בעליה עומדת:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף