קרן אורה/סוטה/ל/א

קרן אורה סוטה ל א

דף ל' ע"א

רש"י ד"ה שלישי הבא כו' דהתם מעלה דרבנן היא ובקודש מיירי עכ"ל ואין זה מובן דהא חמישי לא אשכחן אפי' בקודש מקודש ואמאי לא ניתי מק"ו ומה אוכל קודש הבא מחמת טבול יום מטמא אחד ופוסל אחד שלישי של קודש אינו דין שיטמא אחד ויפסול אחד בקודש אלא ע"כ בטבול יום לחוד הוא דעביד מעלה וצ"ל אע"ג דמה"ת שני חמור מטבול יום מ"מ לענין מעלה דרבנן החמירו בטבול יום יותר לעשותו תחלה ועיין רש"י חולין דף ל"ה:

ואיידי דאיירינן בהלכה זו אבאר בזה הלכה אחת בד' הרמב"ם ז"ל בפי"א מהל' אה"ט והשגת הראב"ד ז"ל שם שכתב שם הלכה י' האוכל רביעי בקודש אסור לאכול קודש ומותר ליגע ואפי' תבשיל שנתערב בו הקודש ה"ז לא יאכל ברביעי של קודש אלא בחמישי שהוא טהור וכתב הראב"ד ז"ל אומר אני שהחמישי אפילו עם קודש עצמו נאכל ושתי בבות אחרונות לא נאמר בהן נזיד אלא מפני הבבא ראשונה ודברי הראב"ד ז"ל מבוארים דמשמעות לשון הרמב"ם ז"ל דחמישי מותר לאכול נזיד הקודש אבל לא קודש עצמו. וכלישנא דמתניתין שם ברביעי של תרומה ובחמישי של קודש דתנן בתרווייהו נאכל בנזיד הקודש וע"ז כתב דל"ד תני נזיד הקודש אלא אפילו בקודש עצמו מותר ודברי הכ"מ ז"ל שם אינן מובנים ודברי הראב"ד ז"ל ברורים הם ואין בהם שום דוחק עד שמצאתי כדבריו מבואר בירושלמי בשמעתין דרצה לדקדק ממתניתין הנ"ל דר"ע לא מטמא שלישי אפי' בחולין מדתנן השלישי שבחולין נאכל בנזיד הדמע הא לעשותו דמע אסור ש"מ דשלישי יש בחולין ומסיק א"כ אמור דבתרא. רביעי שבתרומה נאכל בנזיד הקודש הא לעשותו קודש אסור והאמר רב דמותר לעשותו קודש ודחי כיון דבתרומה איירי אסור לעשותו קודש משום תקלה ומשמע מזה דלא כמו שפי' רש"י ז"ל בזבחים דף פ"ח דאסור להביא מנחות ונסכים מן התרומה משום דלאו משקה ישראל הוא דא"כ לא הוי צריך למימר משום תקלה ומסיק אמור דבתרא החמישי שבקודש נאכל בנזיד הקודש והא מותר אפי' לעשותו קודש דאין חמישי בקודש וע"כ את אמר לית כן ולא דייקינן הך דיוקא ואפילו לעשותו קודש מותר ונזיד הקודש לאו דווקא ה"נ ברישא ליה כן ושלישי שבחולין ג"כ מותר לעשותו תרומה דליכא שלישי בחולין כלל והיינו לפי שיטתו אבל לשיטת תלמודין דרישא מיירי בחולין שנעשו על טהרת תרומה א"ש ברישא דלא נאכל אלא בנזיד הדמע שאין בו כזית בכדי א"פ אבל תרתי בבא דסיפא ל"ד הם וכמבואר בירושלמי דאפילו בקודש עצמו מותרים ועיין בזה בדברי הר"ש והרע"ב והתוסי"ט ז"ל:

תוס' ד"ה שלישי הבא כו' דאוכל הבא מחמת טבול יום גופא כו' שצריך למייתי שלישי גופא מק"ו דטבול יום כו'. עיין מהרש"א ז"ל שדקדק דילמא ר"י סבר כר"ע דס"ל שלישי אפי' בחולין ותי' דא"כ למה ליה למילף שלישי בקודש מוהבשר כו' כיון דאפילו בחולין איכא שלישי עכ"ל והוא פלאי הא בשמעתין אמרינן דר' יוסי לית ליה דר"ע מדלא יליף רביעי בתרומה וחמישי בקודש ולמה כתב הוא ז"ל הוכחה אחרת והתוס' ז"ל בפסחים כתבו דהוי מצי למימר ג"כ מדיליף שלישי בקודש מוהבשר ש"מ דלית ליה דר"ע אבל לשון מהרש"א ז"ל בזה דרך קושיא ותירוץ תמוה מאוד:

תוס' ד"ה ספר הישר מסיק כו' וא"ת מגזירה שניה ומשום משקין כו'. ותמה בזה המהרש"א ז"ל מה תיקנו הא השתא נמי תיקשי הא מותר לשתות משקה תרומה ולא יטמאנה כיון דהאוכל שלישי ובחולין דף ל"ד משמע דבכלל גזירה שניה היא. ובכלל דברי ר' יהושע דאמר אוכל אוכל שני שני שלישי שני לקודש ואין שני לתרומה אבל שלישי הוי וכיון דהוי שלישי ממילא נפסל גופו מלאכול בתרומה דאסור לאוכלה בטומאת הגוף וגזירה אחת גזרו שיהיה האוכל כמאכל שני שני שלישי שלישי ובשני פוסל תרומה במגע אבל אוכל שלישי נהי דנעשה שלישי לא נאסר אלא באכילה אבל לא במגע ראבר"צ אמר הרי הן כתרומה לטמא שנים כו' כצ"ל:

בא"ד אלא א"כ נאמר רב בגזירת כו' איזה ט"ס יש כאן. וכוונתם דבכלל גזירות ראשונות הוא מטעם גזירה לגזירה וק"ל ועיין תוסי"ט ז"ל פ"ב דטהרות בד"ה ולא שני לתרומה:

גמ' ר"מ דתנן כל הטעון ביאת מים מד"ס כו' עיין תוס' חולין דף ל"ב שהקשו הא אמרינן התם דר"ע נמי לא אמר אלא בטומאה דאורייתא וא"כ היכי מוכח דר"מ ס"ל דלא כר"ע ע"ש. וי"ל דמוכח הכא דמתיר ר"מ אפי' במעשר ונהי דמחלקינן לר"ע בין טומאה דרבנן לדאורייתא היינו בחולין אבל במעשר מסתברא דאפילו בטומאה דרבנן יש שלישי לר"ע והיינו דקאמר ר"מ ולא בני מחלוקתו ובירושלמי ג"כ מחלק אליבא דרב דס"ל לר"ע בין בחולין בין בתרומה יש שלישי היינו דוקא בטומאה דאורייתא אבל בטומאת ידים גם לר"ע אין שלישי ומטעם זה מוקי למתניתין דפ"ד דטבול יום כר"ע ע"ש:

גמ' ר"א דתניא ר"א אומר שלשתן שוין צ"ל דתנן דמשנה היא בפ"ב דטהרות והתם גרסינן ר' אליעזר וצ"ל ר' אלעזר כדמשמע הכא ומש"כ רש"י ז"ל דת"ק דפליג עליה ס"ל דראשון של חולין לא אזיל עד רביעי בקודש ע"ש בר"ש ור"מ ז"ל מה שפי' בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף