קרן אורה/סוטה/כט/ב

קרן אורה סוטה כט ב

דף כ"ט ע"ב

גמ' כלי חרס יוכיח כו' עי' מהרש"א ז"ל שכ' דהא דלא קאמר כלי חרס יוכיח אחר פירכא ראשונה מה לטבול יום שכן אב הטומאה כלי חרס יוכיח משום דאיכא למיפרך מה לכ"ח שכן הוא ראשון לטומאה וליכא למימר טבו"י יוכיח כיון דאב הטומאה הוא אבל מטבו"י דשרץ ליכא למיפרך מה לכ"ח שכן ראשון דטבול יום דשרץ יוכיח עכ"ל והתוס' ז"ל לקמן בד"ה הא אייתיניה כו' לא כתבו כן אלא ר' יוסי דיליף רביעי ממחוסר כפורים יליף נמי מהא דאיכא למימר כלי חרס יוכיח ואמאי לא פרכינן מה לכלי חרס שכן ראשון וליכא למימר מחוסר כפורים יוכיח דהא מחוסר כפורים ליכא אלא אב הטומאה אלא ש"מ דס"ל דהא דאמרינן כלי חרס יוכיח ארישא נמי קאי ושפיר מצינן למילף מטבול יום דאב הטומאה וליכא למיפרך מה לכלי חרס שכן ראשון דמ"מ שמעינן דלאו חומר אב הטומאה גורם לפסול את התרומה וכמ"ש רש"י ז"ל בד"ה הצד השוה כו' אע"ג דכלי חרס לא דמי לטבול יום ופסול גם לחולין והיינו פירכא זו שהוא ראשון אפ"ה שפיר קאמר יוכיח. וקצת תימא על המהרש"א ז"ל שלא הביא ד' התוס' ז"ל דלקמן ועי' תוס' ז"ל כתובות דף ל"ב שדקדקו הא דלא קאמר אוכל ראשון יוכיח ופירשו שם הצד חמור היינו דכולם מכח ראשון אתו ע"ש:

רש"י בד"ה דין הוא שיעשה רביעי בקודש ולא תימא דיו כו' דהיכא דמיפרך ק"ו לא אמרינן דיו ור"ט הוא דס"ל הכי בב"ק ורבנן פליגי עליה והתוס' ז"ל בפסחים דף י"ח כתבו דלא אמרינן הכא משום דיליף במה מצינו ממחוסר כפורים דהוי כמו שלישי' והרמב"ם ז"ל בחיבורו פי"א מהל' אה"ט ובפירושו בפ"ב דטהרות כתב דשלישי מטבול יום בתרומה ילפינן במה מצינו דטבול יום שני הוא כמו טבול יום דשרץ ובעל קרי דהוי ראשון וכי טבל נפחת ממדרגה אחת ונעשה שני ואפ"ה פוסל בתרומה שני דעושה שלישי בתרומה ורביעי בקודש כתב דיליף ממחוסר כפורים בק"ו והכי משמע קצת לשון הירושלמי בשמעתין הרי למדנו ראשון ושני מן הכתוב שלישי מן הדין ורביעי מק"ו משמע דשלישי ילפינן מן הדין היינו מה מצינו ומ"מ טעמא בעי מ"ש האי מהאי וי"ל דשני דחולין ליכא ק"ו. דמאי קאמר ומה טבול יום שמותר בחולין היינו דמותר לאכול או ליגע בחולין שני שפסול בחולין. ומאי חומר הוא זה הא שני נמי מותר בחולין וחולין שנגעו בו טהורים ומה שהוא עצמו פסול לא אשכחן בזה קולא בטבול יום וע"כ מה מצינו הוא דקאמר משא"כ בשלישי דתרומה שפיר יליף בק"ו ממחוסר כפורים דמותר אפילו באכילת תרומה פוסל קודש שלישי שפסול בתרומה היינו דנפסל באכילת תרומה ע"י אכילת שלישי וכדאיתא בחולין ובדברי הרמב"ם ז"ל בפי"א הנ"ל אינו דין שיעשה רביעי בקודש ואע"ג דהא דנפסל גופו מאכילת תרומה אין זה אלא מעלה דרבנן. הא פסול רביעי גופיה ג"כ אינו אלא מעלה וכפשטא דשמעתא דחגיגה:

ועפ"ז היה אפשר לישב למאי דמסקינן דרבי יוסי כרבנן ס"ל. דטבול יום גם בקודש אינו אלא פוסל לחוד ואפ"ה יליף שלישי בק"ו דיעשה רביעי ואמאי לא פריך כי היכי דפריך ר' יוחנן עליה אוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח דפסול בתרומה ואינו פוסל בקודש ולפי הנ"ל ניחא דבאוכל הבא מחמת טבול יום אפשר דלית ביה הך מעלה שיפסל גופו מאכילת תרומה וא"כ ליכא למילף בק"ו ממחוסר כפורים משא"כ בשלישי דתרומה דאית ביה הך מעלה שפיר איכא ק"ו ממחוסר כפורים אלא דלקמן משמע דר' יוסי מדאורייתא קאמר בהא דפריך אי כאבא שאול ס"ל לילף בק"ו מאוכל הבא מחמת טבול יום דיעשה שלישי ואי מדרבנן קאמר לילף דשלישי יעשה רביעי וחמישי כמו אוכל הבא מחמת טבול יום דמדרבנן מטמא אחד ופוסל אחד בקודש אלא ע"כ מדאורייתא קאמר והא דטבול יום מטמא שנים ופוסל אחד אינו אלא מדרבנן כמו שכתב רש"י ז"ל וכבר האריכו בזה התוס' ורש"י ז"ל בסוגיא דר"ח סגן הכהנים בפסחים ועי' בתוס' מעילה דף ח' ע"ב בד"ה לאבא שאול מעלה עשו בקדשים כו' שכתבו שם דסוגיין פליגא אהא דאמר רבא התם דלאבא שאול מעלה היא מדרבנן דא"כ היכי יליף מאוכל הבא מחמת טבול יום לרביעי בקודש כיון דאין זה אלא מעלה אלא ס"ל דאבא שאול מה"ת קאמר כדבעי הש"ס למימר דמתניתין דהתם רבנן היא ואין דבריהם ז"ל מבוארים דאי כוונתם דסוגיין ס"ל דלא"ש הוי תחלה מה"ת א"כ כי קאמר נילף מאוכל הבא מחמת טבול יום דשלישי עושה רביעי והרי לא"ש עושה גם חמישי דזה האוכל מטמא אחד ופוסל אחד אלא ע"כ גם סוגין ס"ל דתחלה הוא מדרבנן בעלמא אלא ע"כ כוונתם ז"ל דסוגין ס"ל דלא"ש עכ"פ מטמא אחד ופוסל אחד מה"ת ורבא משמע דס"ל דלכולהו לא הוי אלא מעלה בעלמא אפילו לר"מ דאמר מטמא אחד ופוסל אחד וא"כ הא דס"ד התם דמתניתין דמעילה כרבנן ולא כאבא שאול היינו בהא דמטמא אחד ופוסל אחד עכ"פ מה"ת ורבא מסיק דהא נמי מדרבנן הוא ועי' מש"כ שם בחי' דהא דרבא מילתא באפי נפשה היא ולא אתי לאוקמי מתניתין ככ"ע ואחר כל הנ"ל לא מצאתי טעם נכון לחלק בין שלישי לאוכל הבא מחמת טבול יום' מאי שנא דבהא יליף ר"י הק"ו ובאוכל הבא מחמת טבול יום לא יליף ועי' בתוסי"ט פ"ב דנדה שהקשה שם דברי הרמב"ם ז"ל אהדדי וגם בזה כתבתי במעילה שם ליישב דברי הרמב"ם ז"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף