קרן אורה/סוטה/לט/ב

קרן אורה סוטה לט ב

דף ל"ט ע"ב

תוס' בד"ה עד שיכלה אמן כו' והאריכו כאן ותוכן דבריהם ז"ל דהא דשני כהנים נושאין כפיהם היינו משום דתרי קלי משתמעי איידי דחביבא ולדידי צ"ע דאיידי דחביבא דאמרינן התם היינו בהלל ומגילה דבאים מזמן לזמן מש"ה חביבא וכן פי' רש"י ז"ל שם איידי דחביבא חדשה היא להם אבל ברכת כהנים דנושאין כפיהם בכל יום נראה דלא שייך למימר איידי דחביבא כו' אבל בלא"ה א"ש בברכת כהנים דחיוב השמיעה בזה לצבור אינו מן הדין כ"כ דמצות הברכה על הכהנים לבד משא"כ בהלל ומגילה דמוציא השומעין ידי חובתן וק"ל וכן משמע מהא דאמר ר' זירא גופא לקמן דהעם אומרים הני פסוקי דרחמי ברכו כו' אלמא דליכא חיובא כ"כ לשמוע הברכה:

גמ' העם מה הן אומרין כו' נראה לפרש קצת כל הני פסוקי של ד' תפלות שחרית מוסף מנחה נעילה דיה"כ והם רמזו ז"ל כל תפלה לפי ענינה והוא בהקדמה אחת בענין ברכת כהנים האמורה בג' ברכות יברכך יאר ישא וכל אחת מעולה מחברתה ע"פ דבריהם ז"ל במגילה הני ג' ה' ז' כנגד מי ח"א כנגד ברכת כהנים וח"א כנגד ג' שומרי הסף ה' מרואי פני ז' רואי פני המלך. והענין פלאי מה ענין מדרגות אלו לכאן אבל הענין מבואר בהדרת מעלת ישראל בקבלתם אור וזיו שכינתו ית' בעוה"ז ומדרגה הראשונה בכללות ישראל כי עבדי ה' הם ומסתופפים בצלו ית' ומתמידים בעבודתו בתורה ומצוה אך לא כולם זכו לחזות בנועם ה' ולהתענג בזיו כבודו ית' בהתגלות לעיני השכל כי העוה"ז הוא עולם ההסתר לא כל אדם יזכה להעביר מעיני שכלו כל המסכים המבדילים והמדרגה הזאת תקרא בשם שומרי הסף אשר מסתופפים הם בצל המלך אבל לחדרי המלך לא יבואו לראות ולהתענג באור פני מלך המדרגה הגדולה מזו הם החכמים השוקדים על דלתי התורה וממעטין בעסקי העולם והם דוגמת שרי מלכותא דארעא אשר לעתים ידועים יראו את פני מלכם בחדריו ויתענגו בכבודו כן הם החכמים השלימים המובדלים מעסקי העולם ישיגו לעתים השגה נפלאה בהאיר עליהם אור קדושה עליונה ע"י התבודדות רוחם ודביקות נפשם ליוצרם ויחזו ויתענגו בכבוד יוצרם ית' ולאלו יקרא מרואי פני המלך כי הם מרואי אור הכבוד אבל לא בתמידות מפני אשר בקצת עתים ישוב עליהם ענני הזמן וחשכת העוה"ז ונסתר מהם אור העליון והמדרגה היותר גדולה הם היחידים אשר העבירו מעליהם את כל הבגדים כו'. ונזדככו ע"פ מעשיהם הטובים עד שלא יסתיר בפניהם כל ענן וחשך. ואך תתענג נפשם תמיד בזיו עליון והמה יושבים לפני ה' ורואים ומתענגים באןר פני מלך חיים ולעומת אלו המעלות הם בחינת קוראי התורה אשר כוונת הקריאה הוא קריבות ודביקות נפשות ישראל באור התורה ואורייתא וקב"ה כולא חד וקבלת האור ביום החול וימי המעשה הוא דוגמת שומרי הסף וה' די"ט הוא דוגמת מרואי פני המלך כי קרואים הם לזמנים ידועים לקדושה עליונה כמו שנאמר מקראי קודש וז' דשבתא הם כנגד רואי פני המלך כי קדושת שבת היא קדושה עליונה ומזיו הקדושה ההיא יתענגו כל ימי השבוע כמו שנקראו החכמים השלימים בשם שבת ועתה הלא תראה כי שניהם לדבר אחד נתכוונו. כי ג' הברכות של ברכת כהנים ג"כ רומזים לאלו הג' מעלות הברכה הראשונה יברכך כו' היא ברכת שומרי הסף אשר גם המה מקבלים פרס וברכה מאת המלך ושמירתו עליהם הברכה השניה מעולה הימנה יאר ה' כו' היא על בחי' הזאת אשר יזכו לחזות בנועם ה' לעתים מיוחדים ישא ה' כו' היא הברכה הגדולה בגילוי אור עליון בתמידות ומי שיזכה לברכה זו הוא מבורך בברכת השלמים כי לאלו אין שטן ופגע רע ואך יתענגו בטוב כל הימים ובזה נבא אל ביאור המקראות אלו שהעם עונים ברכו ה' מלאכיו ברכו ה' כל צבאיו ברכו ה' כל מעשיו. וכולם יברכו את ה' לעומת קבלת ברכתם העליונה מלאכיו הם נושאי כסא הכבוד והם מקבלים ברכה העליונה בתמידות באין מסך מבדיל ברכו ה' כל צבאיו כו' הם צבא מעלה כי גם הם יקבלו אור עליון בהארת פני מלך ית' ברכו ה' כל מעשיו כו' היא הברכה הראשונה השפעת טובו בכל מעשיו וברואיו וברכות אלו מכוונים המה כנגד ג' עולמות בי"ע ומסיים ברכי נפשי את ה' כי קבלת ברכה כולם הוא ע"י הברכה אשר תברך נפש הישראלי כי הברכה מסורה להם כמו שנאמר והיה ברכה והבן:

במוספי דשבתא מה הן אומרים הנה ברכו כו' כל עבדי כו'. העומדים כו' בלילות שאו ידיכם קדש כו' ברוך ה' מציון כו' ג' ברכות אלו מכוונים נגד ג' ברכות של כהנים. הנה ברכו כו' כל עבדי כו' העומדים כו' בלילות הוא כנגד ברכה ראשונה ברכת שומרי הסף הם עבדי ה' אשר שומרים את הקדש בלילות אע"פ שהאור נסתר מהם עכ"ז המה בעבודתם עומדים ומתמידים שאו ידיכם קודש וברכו כו' הוא כנגד ברכה השניה מקבלי הארה עליונה ע"י טהרת מעשיהם בקדושה וזהו שנאמר שאו ידיכם קדש כי כל פעולתם אך בקדושה היא ברוך ה' מציון כו' הוא כנגד ברכה הג' מקבלי אור פני מלך בלי הפסק וכ"כ ברכתם למעלה היא בלי הפסק לזה נאמר ברוך ה' מציון כו':

במנחה דתעניתא מאי אמרי אם עונינו ענו בנו כו' מקוה ישראל ה' כו' למה תהיה כגר בארץ אלו פסוקי דרחמי מכוונים המה ג"כ מעין הג' ברכות אם עונינו ענו בנו כי התענית בא על עת צרה והסתר פנים מהשגחה עליונה ח"ו וזה מסיבת חטא ועון פריקה עול עבודות התורה והמצוה לזאת יתפלל אם עונינו כו' ולא השלמנו עבודתנו ושמירת הקודש כראוי לעבדי ה' ושומרי חצרותיו ה' עשה למען שמך כי בין כך כו' שמך נקרא עלינו ואנחנו עבדיך ובל תמנע ברכתך ושמירתך מעלינו וזה על ברכה ראשונה מקוה ישראל כו' ואם בעונינו הסתרת אור פניך ממנו הלא אתה מקוה ישראל לטהר את בניך כי בניך אנחנו ואל תסתיר פניך ממנו והושע לנו בעת צרה ותפלה זו היא על ברכה השניה:

למה תהיה כגר בארץ בזה יתפללו על ברכה הג' המעולה בברכות להגלות כבודו וזיו שכינתו למטה בארץ כמו למעלה בשמים ולמה תהיה עתה כגר בארץ לסלק שכינת כבודך מאתנו ולמענו יעש להגלות כבודו בארץ ויכירו וידעו כל יושבי תבל בכבודו ואלהותו ית' ויתעלה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף