קרן אורה/סוטה/כ/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות שאנץ מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
תוס' ד"ה אבל תורה דסתמא כתיבא כו' וכתבו דהוי מצי למיפרך מהא דגבי גט שמע קול סופרין מקרין כו' דפסול ותי' משום דהכא סתמא להשקות עומדת ואין זה מובן דהא התם להתלמד כתבן וזה ודאי הוי שלא לשמה אבל בעירובין כתבו לחלק בין ס"ת להא דסופרין מקרין ובכה"ג בסוטה נמי פסול אלא ס"ת כיון דראויה למחוק לה מן התורה סתמא כותבה לשמה וגבי גט אפי' ס"ת פסול למסקנת דבריהם שם משום דסתמא לאו לגירושין עומדת ולא ניחא ליה לבעל שיכתוב לשמה בלי רשותו ע"ש בדבריהם ומש"כ שם בתחלת דבריהם דגט וסוטה שוין הם בס"ת למסקנא נראה דלא צריכי לזה ועי' מש"כ שם בתוס' עירובין שם:
גמ' אינה מספקת לשתות כו' עי' בירושלמי דפריך הא אין המים בודקין עד שתשתה כולן כדכתיב ובאו בה כולן ולא מקצתן ומשני דלישנא בעלמא הוא דקאמר במתני' דמיד אחר שתייתה היא נתמלאה גידים ועי' מש"כ לעיל בבעיא דרב אשי נשפכו מהן כו':
תוס' בד"ה לא טמא מת כו' ותוכן דבריהם דעל מת עצמו פטור הוא ועיקר החומר הוא משום אדם הנושאו דהוי טומאה בחיבורין. ולפ"ז קצת קשה מאי קאמר הש"ס למימרא דמת אסור במחנה לויה משמע דבמחנה שכינה פשיטא דמת אסור. ולדבריהם הא אפי' במחנה שכינה ליכא איסורא בגוונא דמתני' דהאיסור הוא משום מת עצמו ואי משום דמ"מ איכא איסורא דרבנן כמו בשרץ דפטור אבל אסור א"כ הא במחנה לויה היינו עזרת נשים ג"כ איכא איסור דרבנן וכדתנן בפ"ק דכלים דאפי' בחיל טמא מת אסור ליכנס וכש"כ בעזרת נשים אלא ודאי משמע דלאיסור דרבנן לא חיישינן וש"מ דבמחנה שכינה מת עצמו ג"כ אסור מה"ת. וכן כתבו התוס' ז"ל במנחות דף צ"ה דמת יש במינו טהרה במקוה ע"ש:
ומסקינן דמשום חשש שמא תפרוס נדה מוציאין אותה וא"כ צריך להוציאה אפי' מהר הבית דזבה ונדה משתלחין מכל מחנה לויה ואמאי תנן במתני' הוציאוה שלא תטמא העזרה משמע דאין חוששין אלא לטומאת עזרת נשים לחוד וי"ל דלא חששו משום ספק נדה אלא בעזרת נשים דאיכא נמי איסורא דרבנן משום טומאת מת וכיון דאיכא איסור דרבנן ודאי ואיסור תורה ספק. מש"ה מוציאין אותה משם אבל בהר הבית דליכא איסור כלל משום טומאת מת לספק נדה לחוד לא חששו ועי' מל"מ ז"ל שם בפ"ג:
והתוס' ז"ל הכא יש לומר דאזלי בשיטת ר"ת ז"ל ביבמות דף ז' שכתבו דליכא איסור דרבנן בעזרת נשים אלא שלא יכנס טמא מת אבל אם היה שם לא גזרו לצאת אלא דא"כ קשה יותר דבמת עצמו נמי כיון דליכא איסור תורה אפי' במחנה שכינה נימא נמי דלהוציאו משם לא גזרו כלל ואמאי ניחא ליה להש"ס במחנה שכינה ולא קשיא ליה אלא ממחנה לויה ועי' תוס' זבחים דף ל"ב שהאריכו בזה וכתבו שם דהא דתנן במתני' שלא תטמא העזרה לאו דוקא אלא מוציאין אותה מחיל והר הבית ג"כ ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |