קרן אורה/נדרים/פג/א

קרן אורה נדרים פג א

דף פ"ג ע"א

דלמא מן יין דאית לה צערא הפר לה מן חרצן וזג לא הפר לה דלית לה צערא. הרא"ש ז"ל הביא דברי התוספתא דאפילו נדרה ממאכל רע מיפר לה ובכלל עינוי נפש הוא קשה הא דאמרינן מחרצן וזג לא הפר לה ואמאי מידי דהוי אמאכל רע וקונם פלפלין שאני טועם דהוי עינוי נפש כדאיתא בתוספתא ודוחק לחלק בין מין אחד שלם לחרצן וזג וראיתי שם בתוספתא פ"ב דתני להא דפירות מדינה זו עלי ומחלק התם אם יש לו חלק בה יפר ואם לאו יביא לה ממדינה אחרת דאם יש לו חלק הוי דברים שבינו לבינה וכן פירות חנוני עלי אם אין חנות אחרת יפר ואם יש חנות אחרת לא יפר ר' יוסי אומר אפילו יש מאה חנויות ופרנסתו ממנו הרי זה יפר מפני שבינו לבינה והוא דלא כסוגיא דשמעתין דר"י מחמיר בהפרה. ומאי דאמרי רבנן יפר ר"י אומר דלא יפר ובתוספתא תני איפכא דלת"ק לא יפר אפילו אם אין פרנסתו אלא ממנו ור' יוסי הוא דאמר יפר ועוד דבשמעתין משמע דאם אין פרנסתו אלא ממנו מיפר משום נדרי עינוי נפש ובתוספתא תני מפני שבינו לבינה ועיין מה שכתבתי לעיל בדברי הרמב"ם ז"ל:

אמר רב יוסף אין נזירות לחצאין א"ל אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא ופרש"י ז"ל לחצי נזירות היינו שקיבל עליו חצי נזירות ליין לחוד או לשאר איסור נזיר לחוד ואין זה נראה דא"כ לא דמי להא דבעי למידק מהאשה שנדרה בנזיר והפרישה כו' דיש קרבן לחצי נזירות ולא דמי לחצי נזירות דהכא דהוי בימים לחצי נזירות בשעת קבלה ופשיטא דבכה"ג הוי נזיר גמור לרבנן ולר"ש לא הוי נזיר כלל והרא"ש ז"ל פירש קרבן לחצי נזירות היינו אם הפר לה לסוף ט"ו יום שתביא קרבן טהרה על נזירות שעבר או אם נטמאת קודם הפרה שתביא קרבן טומאה משמע דלמאי דמסיק אביי דאין קרבן לחצי נזירות קרבן טומאה נמי לא מייתי אם נטמאת קודם הפרה ובנזיר דף י"ט אמרינן להדיא דמייתי קרבן טומאה אם נטמא קודם הפרה למ"ד מיגז גייז וברייתא דילן מוקי לה התם דס"ל הבעל מיעקר עקר דאין כאן נזירות כלל ובאמת לא על הרא"ש והר"ן ז"ל קשיא לי אלא אסוגיא דשמעתין גופא קשיא לי דמוכח בשמעתין דגם לענין קרבן טומאה אמרינן דאין קרבן לחצי נזירות וע"כ סוגיא דשמעתין ס"ל דברייתא מצי סבר דבעל מיגז גייז דאל"ה ליכא חצי נזירות כלל והוא דלא כדמסקינן בנזיר שם דלמ"ד מיגז גייז מביא קרבן טומאה בשלימות וכן מוכח מהא דפריך הש"ס מברייתא זו למ"ד מיפר למתענה ואינו מיפר לשאינו מתענה דלמא מיין אישתרי מטומאה לא אישתרי ואי נימא דברייתא ס"ל דמיעקר עקר א"כ בלא"ה הותר בכל משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכמו שכתב הרא"ש ז"ל דהא דלא אמרינן הכא נדר שהותר מקצתו הותר כולו הוא משום דמכאן ולהבא הותר אבל אי מיעקר עקר למפרע הוא דבטל הנדר והותר מקצתו הותר כולו אלא ע"כ צ"ל דשמעתין ס"ל דברייתא אתיא נמי כמ"ד מיגז גייז ושפיר פריך לר' אמי אלא דבהא י"ל דאפילו אי מיעקר עקר לא אמרינן הותר מקצתו הותר כולו. וכמו שכתב הר"ן ז"ל לעיל דדוקא בהתרה ע"י פתח הוא דאמרינן הותר מקצתו הותר כולו אבל מטעם אחר נראה דלמ"ד מיעקר עקר ליכא למיפרך מהך ברייתא לר' אמי דכיון דמיעקר עקר תחלת הנדר א"כ פשיטא דלא הוי נזיר כלל אפילו לטומאה דאין נזירות לחצאין בתחלת קבלת הנזירות וע"כ לא מדמי הש"ס דינא דברייתא בנזירות להא דר' אמי אלא למ"ד מיגז גייז דעיקר הנזירות חייל שפיר ומכאן ולהבא הוא דמיפר בזה יש לומר דליין הוא דמיפר אבל טומאה האיסור במקומו עומד אבל אם עקר תחלת הנדר באיסור יין גם לענין טומאה הנדר בטל ולכ"ע אמרינן בזה אין נזירות לחצאין ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף