קרן אורה/נדרים/מ/א

קרן אורה נדרים מ א

דף מ' ע"א

גמ' ה' ישמרהו מיצה"ר כו'. כל אלו הם מדה במדה דעיקר הביקור הוא להחזיר את החולה בתשובה ולפשפש במעשיו ולזה המבקר ישמר מיצה"ר ג"כ ויחיהו מיסורין הוא שכר הביקור הגופני לפקח בצרכיו וברפואתו וכמעשה דר' עקיבא ואישר בארץ שהכל מכבדים אותו הוא בשביל שאינו מתכבד והולך גדול אצל קטן כדאמרינן לעיל ואל תתנהו שיזדמנו לו רעים כנעמן כו' כי עיקר הביקור הוא מאוהבו ובן גילו ומחמת קירוב הנפשות זה המבקר נוטל אחד מששים ומוסיף לו כח וחיות משלו ולזה שכרו שיזדמנו לו רעים ואוהבים שלמים כרעי נעמן ועיין רש"י ז"ל והנכון כפי' הרא"ש ז"ל:

גמ' ופליגא דשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיברך עיין רא"ש ור"ן ז"ל שפי' ע"פ גמ' דתענית. אין לך טפח יורד מלמעלה שאין טפחיים עולין לקראתו והתם בתענית מיירי הש"ס לענין לחלוחית הקרקע וה"נ לענין גידול נהרות וכבר הקשו התוס' ז"ל בבכורות דא"כ מנ"ל דפליג שמואל עליה דרב דאמר מטרא במערבא סהדא רבא פרת דלשמואל נמי הכי הוא דממטרא מערבא פרת מתגדל ומתברך נמי מכיפיה ע"י טפחיים שעולה כנגדו ותי' דא"כ מאי סהדותא דפרת הא שאר נהרות נמי מתגדלין לפעמים וכוונתם דע"כ הא דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיברך היינו דלפעמים מתגדל מתוך מעינו מעצמו בלא גשמים אלא דאי משום הא לחוד היכא דאנו רואין שנתגדל מחמת גשמים אכתי ניחוש שמא רבו נוטפין על הזוחלין ומחמת הגשמים הוא דנתרבה ולא מכיפיה לזה כתבו דמחמת גשמים נמי אין לחוש לנוטפין משום דאין לך טפח כו' ובשעת גשמים נמי מתברך ממעינו אבל אכתי יש לדקדק דמאי אהני הא דמכיפיה מיברך אי דלא ניחוש לגשמים הא בלא"ה מחמת הגשמים מתברך ממעינו ואי להפשרת שלגים דבזה לא שייך אין לך טפח כו' א"כ אפי' מכיפיה מיברך הא ספיקא הוא שמא מהפשרת שלגים נתגדל אלא ע"כ לשמואל כיון דאיכא למימר דמכיפיה מיברך לא חיישינן לריבוי מחמת גשמים או הפשרת שלגים וכ"ש לפמ"ש התוס' ז"ל בבכורות דחששא דרבנן הוא משום דקמא קמא בטיל א"כ לא חיישינן לספיקא ולפ"ז אין צורך להא דאין לך טפח כו' דבלא"ה כל דאיכא למיתלי דמכיפיה מיברך מטהר בזוחלין וכן נראה דלענין פרת לא מהני הך סברא דאין לך טפח כו' דאטו בשביל מטר שהולך בא"י ביבשה והגשמים נוטפין לפרת מפני שא"י גבוה הוא בשביל זה יתברך פרת ממקומו ומעינו. כיון דנוטפין אליה ממקום אחר דהא דאין לך טפח כו' לא נאמר אלא במקום ירידת הגשמים:

והרא"ש ז"ל כתב ג"כ להא דאין לך טפח כו' וסיים הלכך לא יגדל הנהר ממי גשמים שנופלין במקום אחר עכ"ל נראה מפי' דס"ל היכא דנתרבה מחמת גשמים ובמקום שירדו הגשמים שפיר חיישינן שמא רבו הנוטפין אלא דהא דאמר רב דמחמת מטרא דמערבא גדל נהר פרת לזה לא חיישינן דרוב גידול הנהר ממקורו הוא ולא מגשמים של מקום אחר ולהכי מטהר פרת בזוחלין אפי' אחר תשרי אע"ג דמתחילין הגשמים לירד בא"י ולא הביא הא דאין לך טפח אלא לסמך דהמים ממקורן הם נובעין ולפ"ז אפי' לר"מ דס"ל דמכיפיה מיבריך מ"מ איכא לאשכוחי נמי הא דנוטפין שרבו על הזוחלין היינו במקום ירידת הגשמים והפשרת שלגים וא"כ הא דאבוה דשמואל נמי אפשר מיירי בכה"ג ואליבא דכ"ע אלא דלא משמע כן בשבת ובבכורות ע"ש וגרסא זו שהביא הר"ן ז"ל דחכמים פליגי עליה דר"מ לפנינו ליתא לגירסא זו שם בבכורות עיין שם וכבר נתבארו דברים אלו בדברי הפוסקים:

אמר ר' אמי אמר רב כו' עיין בבכורות דגרס לעיל נמי אמר ר' אמי אמר רב ומש"ה מייתי נמי להך מימרא דר' אמי ועיין הגהת מהרי"פ:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף