קרן אורה/נדרים/יד/א
גמ' רבינא אמר ה"ק כו' והרמב"ם ז"ל כתב דברישא נמי פותחין לו פתח ממקום אחר לע"ה. ועיין כ"מ ז"ל והתוי"ט כתב דלא הוי גרס דז"ל. ול"נ דבירושלמי מיבעי ליה באומר ככר עלי כביאת אימא ומסיק פליגי בזה רב ושמואל ורב אסר משום בל יחל דרבנן וכדמייתי לקמן דברים המותרים כו' וקיימא לן כרב באיסורי. ולקמן יבואר עוד בזה אי"ה:
שם כי ידור נדר לה' עד שידור בדבר הנדור. וכתב הר"ן ז"ל דלגופיה לא איצטריך כיון דאפי' אמר ככר זה אסור עלי הוי נדר כי אמר נמי כקרבן אסור דלא גרע מידות. אלא לדיוקא אתי דבדבר האסור לא הוי נדר והוכרח לזה דאל"ה מנ"ל למעוטי דבר האסור דילמא הא גופא קמ"ל דמתפיס בנדר נדר הוא וה"ה דיכול להתפיס בדבר האסור ופריך הא כתיב לאסור איסר אלמא דכל חד לגופיה איצטריך ומשני דלאסור איסר איצטריך להא דתניא איזהו איסר כו' וכתב כיון דאפשר לאוקמי להך דרשא להכי מוקמית לה משום דסברא היא כו'. ולכאורה לא הוצרך לזה לפי סברא קמייתא דתרווייהו הוי ידעינן מסברא דמצי לאתפוסי בהו וא"כ ע"כ לא מצינן לאוקמי כולהו לגופיה דא"כ קראי ל"ל וי"ל דלפי סברא קמייתא אכתי תיקשי מנ"ל דידור נדר אתי למעוטי דבר האסור. ולאסור איסר אתי לכדתניא דלמא לאסור איסר אתי למעוטי דבר הנדור וכי ידור נדר אתי לכדתניא לרבות דאפילו התפיס בדבר האסור לו לבדו אלא ע"כ צ"ל דמסתבר יותר התפסה בדבר הנדור מדבר האסור והשתא דאתית להכי לא הוי צריך לפרושי לעיל דלדיוקא איצטריך אפילו אי איצטריך לגופיה מ"מ דבר האסור לא שמעינן וי"ל דא"כ מסתבר יותר לאוקמי לאסור איסר ג"כ לגופיה לדבר האסור אלא ע"כ לא איצטריך לגופיה ומסברא תרווייהו הוי אסירי מטעם יד וע"כ חד לדיוקא וחד לכדתניא כו' ומסתבר יותר לרבות דבר הנדור וכל זה הוא לשיטתו במכילתין דדבר זה אסור עלי הוא עיקר נדר אבל לפי שיטתו בשבועות דאין זה אלא יד ע"כ צריך לפרש דלגופיה איצטריך לדבר הנדור אבל דבר האסור לא שמעינן דלאסור איסר איצטריך לכדתניא למתפיס בדבר שנאסר לו לבדו ולפי מה שפירש הכא דלגופיה לא איצטריך ומסברא ידעינן לה מטעם יד א"כ למה לי קרא למתפיס בדבר שנאסר לו לבדו הא גם זה עכ"פ יד מיהא הוי וי"ל ועיין בזה בדברי הר"ן ז"ל פרק שבועות שתים באורך שם וקשה קצת שלא הזכיר שם האמור בשמעתין דלהכי איצטריך קרא ע"ש ועיין תוס' בשמעתין והרמב"ם ז"ל כתב דמלאסור איסר ילפינן דיכול לאסור על עצמו דבר המותר כמו דבר זה אסור עלי ולא משמע כן בשמעתין דמדקאמר לאסור איסר מיבעי ליה לכדתניא ועיין בירושלמי במכילתין ודו"ק:
אמר אביי לא אמר כלום מדאורייתא וצריך שאלה מדרבנן לאביי משמע דאכל הני דמתניתין קאי וכדתנא דבי רב בירושלמי וא"כ ה"ה לרבא דקאי אכולהו וכן משמע מהא דמייתי ראיה מנודר בתורה וכמו שכתב הר"ן ז"ל ועיין רשב"א ז"ל שהביא ג"כ מדברי הירושלמי סעד לדברי הרמב"ם, ז"ל וכמו שכתבתי לעיל ועיין בירושלמי דמשמע קצת דיש חילוק בין אומר הרי את עלי כביאת אימא ובין אומר הרי את כבשר אימא דבזה לכ"ע לא אמר כלום ובתלמודין לא משמע כן וגם בירושלמי אינו מוכרח ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |