קרן אורה/יבמות/מ/ב
מ"ש האי ומ"ש האי כו'. רש"י ז"ל פי' כאן לשיטתו דאפי' נשואות לנכרי אסור בצרת קרובת חלוצתו מש"ה פריך מ"ש. ומשני האי דאזלא לבי דינא בהדה. אבל לשיטת התוס' ז"ל דבנשואו' לאחין מיירי לא תקשי מ"ש. דצרת קרובת חלוצה ודאי אסורה כיון דהקרובה אסורה צרתה נמי אסירא דהויא כצרת ערוה אבל קרובת צרת חלוצה אין טעם לאסור. ומש"ה פי' הרשב"א ז"ל דהפירכא מ"ש קאי אדלעיל מ"ש דחלוצה אסור הוא בקרובותיה וקרובות צרתה מותרין. וכ' כן בשם התוס' ז"ל. אבל מד' התוס' נראה דמפרשי ג"כ כפי' רש"י ז"ל דהקושיא היא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ופי' דמיירי באחין דוקא. וצ"ל לשיטתם דמטעם צרת ערוה לחוד לא הוי מיתסרא צרתה כיון דאין קרובת חלוצה אסורה עליה אלא מדרבנן והויא כמו שני' דצרתה מותרת. ומש"ה צריך לומר משום דאזלא לבי דינא ונראית כמו גרושתו ודמי' טפי לצרת ערוה. והרי"ף ז"ל פי' ג"כ כשיטת רש"י ז"ל דטעמא משום דאחותה מיחלפא בדידה אלא דנראה דדעתו ז"ל ג"כ דוקא באחין. וכמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפי' בהדיא האי טעמא דמיחלפא גבי אחין ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |