קרן אורה/יבמות/יח/ב
תוס' בד"ה שומרת יבם שקידש כו'. וכתב דווקא קידש אבל אם נשא פקע זיקתו לגמרי ואין צריך להמתין. מדבריה' ז"ל נראה דה"ה אם אין שם יבם אלא הוא וקדם ונשא אחותה פקע הזיקה ואין צריך להוציא את אשתו בגט והיבמה נפטרה והולכת לה. ולא משמע כן לקמן בפרק ב"ש דמספקא ליה לר"א אי טעמא דר"ג דאמר הלזו תצא משום אחות אשה. היינו משום דקדושין גדלי בהדה או משום דהמקדש אחות יבמתו נפטרה היבמה והולכת לה. ודווקא כשבעל. ולפי הנ"ל מאי מספקא ליה הא כ"ע מודים דבנשא נפטרה היבמה. ובעל דהתם נישואין הם. ועיין בירושלמי שם בזה ובק"ע. וכבר כתבתי לעיל הנלע"ד בזה דאם נפטרה היבמה פלוגתא אחריתי היא. ולר"י ב"ב לא נפטרה. ומש"ה מוציא את אשתו בגט בין קידש בין נשא. ולר"ג בכל גוונא נפטרה היבמה. וטעמא דריב"ב הוא משום דמחויב לקיים המצוה ואינו נפטר ממנה ע"י קדושי אחותה דאין בזה שום מצוה. וא"ש בזה הא דאמרינן בפ' ד' אחין זה יעשה מאמר ויקנה וזה יעשה מאמר כו'. דהתם כל אחד במצוה קעסיק. ושפיר נפטרה כל אחת במאמ' חברתה ובמקו' מצוה אין צריך להמתין. ועי' בד' הרשב"א ז"ל מש"כ בזה. ועי' בנימק"י בריש פירקין שכתב דיש זיקה מה"ת ואמה אסורה עליו מה"ת דאלימא עליו ככנוסה. ולפ"ז לא ידענא מאי קשיא ליה שם בתר הכי אמאי צריך להמתין הקידושין ליפקעו הזיקה. ואי זיקה דאורייתא פשיטא דצריך לגרשה דהא נשא ערוה דאורייתא וע"י מה תותר לו וגם הוא בעצמו כתב שם דזיקה דרבנן ע"ש. ועי' לעיל ברש"י בד"ה דהא ר"ג ס"ל דאין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין ופי' דאין זיקה ס"ל בפ' ר"ג ומותר לבטל מצות יבמין בפ' ב"ש. משמע דמפי' ב"ש לא שמעינן דס"ל לר"ג דאין זיקה דאפי' יש זיקה א"ש דתצא הלזו משום אחות אשה דנפטרה היבמה והולכת לה והוא כמו שכתבתי לעיל דפלוגתא אחריתי היא. אלא דרש"י ז"ל גופא כתב בד"ה ר"ג אומר אם מיאנה כו' אלמא דאין זיקה מדשרי קטנה עליה. והוא קצת כסותר דבריו לעיל:
שוב ראיתי בב"ש סוף סי' קע"ה שכתב בשם רי"ו בשם הרמ"ה דיוציא את אשתו בגט משום דיש זיקה. והוא כשיטת התוס' ז"ל דהכל תליא בזיקה והביא שם בשם הב"ח ז"ל לצדד דאפילו למ"ד יש זיקה מ"מ אם לא רצתה למאן תצא הגדולה משום אחות אשה כר"ג. והוא ז"ל השיג עליו דנהי דסבר ר"ג דיש זיקה מ"מ לא קי"ל כוותי'. אלא דאינה נפטר' והוא כמ"ש דחדר וד הב"ח דאינה נפטר' והוא כמ"ש דבתרתי פליגי. והב"ח ז"ל איננו ת"י כעת לעיין בו. ולפי הנ"ל מצינן למימר נמי איפכא דאפי' רב דאמר אין זיקה מ"מ לענין דלא נפטרה היבמה מצינן למימר דס'ל כריב"ב דלא נפטר' ויתיישב לי בזה הא דא' רב לקמן בהחולץ מתה אשתו מותר ביבמתו דקשה לכאורה הא דרכי' נועם ואם נישא' לאחר ואח"כ מתה אשתו תצטרך היבמה חליצה. ואין זה דרכי נועם. ולפי הנ"ל ניחא דלרב נמי אסורה היבמה לינשא דלא נפטרה לגמרי וצריכה חליצה. ואי"ה שם בשמעתין יתבאר יותר:
גמ' אי נמי בתרי ולא ייבם ולא מית. אבל אם מת אפילו לא ייבם מותרת לאח הנולד. וכבר כתב הרשב"א ז"ל בזה דמוכרח לומר כן דאפילו לא ייבם ומית פליג ר"ש, משום דאי נימא דבלא ייבם אסורה היא עליו א"כ אפילו ייבם מאי אהני הא כבר עמדה עליו שעה אחת באיסור קודם שייבם. אלא דאכתי מצי למימר דדוקא בייבם פליגי וכי ייבם איגלאי מילתא למפרע דמשעת זיקה הרי היא ככנוסה לו אבל כי מת בלא יבום פקע זיקתו. וצ"ל דלא ניחא ליה להש"ס למימר הכי משום דקי"ל דע"י מיתה לא פקע זיקה. ועוד דכל שלא נתברר אם כנוסה היא לאחיו חשיבא עומדת עליו באיסור. ואי קשיא לי הא קשיא לי לפי מש"כ התוס' ז"ל בריש מכילתין דטעמא דהאי מילתא דכל שאין אני קורא בשעת נפילה כו'. היינו משום דרכי' דרכי נועם. א"כ הכא כי חוזרת ונופלת מחמת זיקת אחיו השני הוי שפיר דרכי נועם. והא לא דמיא אלא להיכא דגירש אחיו את אשתו והחזירה דמותרת לו אם נפלה לייבום ולא איכפת לן במה שנאסרה עליו בשעת גירושין. ואם כי יש לחלק מ"מ לשיטת התוס' ז"ל כיון דאין בזה משום דרכי נועם למה תאסר וי"ל דמידי דהוי' אצרה דאסורה היא עליו אפילו לאחר זיקת אחיו השני כיון שכבר נעשית ערוה עליו בזיקת אחיו הראשון ולקמן בשמעתין יתבאר עוד בעז"ה:
קסבר יש זיקה וזיקה ככנוסה דמיא. נראה לפרש דלר"ש זיקה ככנוסה לענין זה דע"י זיקה לחוד נפקעת זיקה הראשונה והרי היא ככנוסה לשני וכי מית השני הרי היא נופלת לו מחמת זיקת אחיו השני ולא מצאה שעה אחת באיסור. וכן לענין אם נפלה לפניו תחילה יבמה אחת ואח"כ נפלה לפניו אחותה אינה יכולה לאסור את אחותה שנפלה ראשונה לו דמיד שנזקקה לו הרי היא ככנוסה אצלו. אבל לא אמר ר"ש דזיקה ככנוסה לגמרי. ועיין בגלאנטי שהקשה בזה כמה קושיות. ולפי מש"כ לא קשיא מידי. ומה שיש לעיין בזה הוא דלר"ש דאמר זיקה ככנוסה א"כ למה לי קרא דלא יגלה כנף אביו לשומרת יבם של אביו. הא בלא"ה אסורה לו מסברא מטעם זיקה ככנוסה. וכי היכי דלדידיה אם מית השני מותר הנולד ליבמה משום דמכח השני נפלה אלמא דחשיבה ככנוסה לו. א"כ ממילא דהבן אסור בשומרת יבם של אביו. ולכאורה נראה דאסורה היא נמי לאחיו מאמו של אח השני מחמת זיקה ככנוסה לאחיו מאמו. ולמאי דמסיק דבתרי אחי מודה ר"ש דאין זיקה ככנוסה. י"ל דאיצטריך אם יש לאביו עוד אח. אלא דאכתי ממ"נ אם מת אביו ונפלה לפני אחי אביו פקעה זיקת אביו ולמה אסורה היא לו משום לא יגלה. ואם מת אחי אביו תחלה הדק"ל דככנוסה היא לאביו. ונראה דגזה"כ היא לאסור שומרת יבם של אביב בכל גוונא כמ"ש לעיל. ועוד נראה לי דר"ש לא אמר זיקה ככנוסה אלא להפקיע זיקת הראשון. אבל מודה דאין לו בה שום קנין ואחיו מאמתו מותה בה. והק"ע בפ' החולץ (דף יג) כתב דלר' יהושע דאמר יפר ס"ל דזוקה ככנוסה לגמרי וחייב עלה משום אשת אביו. ודברים תמוהים הן דא"כ לא ליתפסו קדושין ביבמה לשוק ולמ"ד דלא תפסי למה לי קרא דלא תהיה והדבר ברור כמ"ש דקנין גמור לכ"ע אין לו בה. ובהלכות שלפנינו יבואר עוד בזה.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |