קרן אורה/זבחים/קיד/א

קרן אורה זבחים קיד א

דף קי"ד ע"א

תוס' בד"ה וקסבר כו' ע' בחי' תמור' ד' כ"ד הארכתי בהלכה זו ובד' התוס' ז"ל ע"ש:

שם גמרא ואי תני תורין משום דלא חזי ואידחי אבל בע"מ דחזי ואידחי אימא מודה ר"ש לרבנן ויש לדקדק אמאי לא ניחא ליה להש"ס בסברא קמייתא אבל בע"מ דמאיס אימא מודה ר"ש ולמה לי' לחדושי סברא אחריתי דבע"מ גרע משום דחזי ואידחי. ואי לאו דמסתפינא היה נראה דצ"ל אימא מודו להו רבנן לר"ש בבע"מ משום דחזי ואידחי וזה מעליותא הוא לחיובי בחוץ כיון דכבר היה ראוי לפתח אוהל מועד וכדאמרי' לעיל לענין רובע ונרבע ולפ"ז כל הני צריכותא כולהו לאשמועי' דרבנן פליגי בכולהו. אבל מדברי התוס' ז"ל נראה דגם בצריכותא בתרא גרסי אימא מודו להו ר"ש לרבנן במחוסר זמן משום דפסולא מעלמא וכתב הבה"ז ז"ל שכן היא גירסת הרע"ב ז"ל ולפנינו גירסת הרע"ב ז"ל כגירסת רש"י ז"ל ע"ש אבל מדברי התוס' ז"ל נראה ג"כ דהוי גריס כדברי הרע"ב ז"ל אימא מודה ליה ר"ש כו' דכ' שם דהא דקאמר בע"מ דחזי ואידחי הוא לרווחא דמילתא ובלאו הכי הוי מצי למימר אימא מודה ר"ש וכדכתב הרע"ב ז"ל לקמן עכ"ל התוס' ז"ל והרגיש בזה שדקדקתי למה לי' למימר האי סברא דחזי ואידחי הא בלאו הכי הוי מצי למימר אימא מודה ר"ש לרבנן וכדמסיק הרע"ב ז"ל לקמן אבל לא הוי צריכי להביא מדברי הרע"ב ז"ל דהרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה כתב ג"כ כגירסת התוס' ז"ל בצריכותא בתרייתא אימא מודה ר"ש לרבנן ע"ש ולפי מש"כ דכל הני צריכותא לרבנן הם אתי שפיר דקא משמע לן דרבנן פליגי בכולהו אפילו במחוסר זמן דיליף ר"ש מקרא דעובר בל"ת ומסברא קאמר ר"ש דכל הראוי לאחר זמן חייב בל"ת אפילו אלו שפסולן בגופן וה"א דרבנן לא פליגי אלא בהנך דקים לר"ש מסברא אבל מחוסר זמן דיליף מקרא אימא מודו לר"ש קמ"ל אבל לגי' התוס' והרמב"ם ז"ל אימא מודה ר"ש במחוסר זמן קשה היכי מצינן לומר הכי אי מודה במחוסר זמן א"כ לית ליה קרא להכי ומנ"ל בכל הראוי לאחר זמן לחייבו בל"ת ויש לישב ודו"ק:

שם גמרא חובות לא תקריבו וגלגל לגבי שילה מחוסר זמן הוא ופירש"י ז"ל דחובות יחיד לא קרב לא בבמה גדולה ולא בקטנה ואם הקריב אפילו בחוץ היינו בבמה קטנה עובר בל"ת אלמא דמח"ז בחוץ בל"ת ויש לדקדק אטו הל"ת משום שחוטי חוץ הוא הא אפי' בפנים בבמה גדולה עובר בל"ת בהקרבת חובה וה"ה בחוץ דעבר בל"ת דלא תעשון דקאי בין בחוץ בין בפנים ולפי גירסת התוס' ז"ל לקמן בד"ה רב נחמן כו' הש"ס הוא דפריך הכי הא גלגל פנים הוא וליכא למילף למח"ז בחוץ אלא דמש"כ שם וכי תימא ק"ו בחוץ הא אין מזהירין מה"ד כו' נרא' דלא הוי צריכי לזה דוודאי בחוץ ג"כ עובר בלאו דלא תעשון דסתמא כתיב אלא דליכא למילף מינה למח"ז בחוץ כיון דהכא הל"ת לאו משום שחוטי חוץ הוא אלא אפי' בפנים עובר בל"ת ומשני פנים דגלגל לגבי שילה כחוץ דמי וא"כ חיוב פנים ג"כ משום שחוטי חוץ הוא וילפינן מינה למח"ז בחוץ ואכתי קש' לי הא דאמר גלגל לגבי שילה מח"ז הוא והיכי הוי מח"ז הא קדשים שהקדיש תחלת ימי גלגל ואינן ראוין לבא בשילה דכבר נפסלו משום זקנה וע"כ לא מחייב ר"ש אלא אם זה הקרבן עצמו ראוי לבא לאחר זמן וצ"ל כיון דלא הי' זמן לכיבוש וחילוק כל יומא חשיב ראוי לבא אולי יבאו אל המנוחה מיד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף