קרן אורה/זבחים/קד/ב

קרן אורה זבחים קד ב

דף ק"ד ע"ב

גמרא ר"י אמר מקום יש בהר הבית ושמו בירה כו'. לדברי ר"י לא א"ש קצת הא דתנן ואם אין נשרפין כמצוותן נשרפין בבית הבירה היינו בהר הבית והאיכא שלא כמצוותן דנשרפין בעזרה והיכי תנן סתמא נשרפין בבית הבירה אבל לר"ל דאמר כל המקדש קרוי בירה א"ש טפי וק"ל:

שם תוס' בד"ה לא מחשבה כו' ועוד י"ל דההיא דמעילה איכא לדחויי מדרבנן וכן הא דחייבין עלי' משום פיגול וטמא כו' וצ"ל נותר וטמא ופיגול אין בהם וזה נגד דבריהם ז"ל לעיל דאיסור איכא גם בפיגול בקטרת וא"כ היכי מצינן למימר דחיובן מדרבנן הא גם בפיגול איכא איסור דרבנן ועוד דלעיל פ' ב"ש מוכח מפלוגתא דר"ש ורבנן דרבנן חייבין כרת קאמרי וע' בתוס' יומא שם:

שם גמרא לא פסול טומא' ופסול יציאה ולקמן קאמר לא פסול טומא' ופסול לינה וזיל הכא קמדחי ליה כו' כמו שפירש"י ז"ל ומשמע דלא ניחא לי' להש"ס למימר דקאי אפסול טומא' לחוד אלא או טומא' ולינה או טומאה ויציאה וא"כ אמאי לא פשוט מהא דביה"ד הי' בעזרה כו' ופרים הנשרפי' כו' שאירע בהם פסול בין קודם זריקה בין לאחר זריקה מאי לאו פסול טומאה ולינה דליכא למימר פסול טומא ויציא' דא"כ נשרפין בהר הבית כיון דכבר יצאו. וצ"ל דלרווחא דמילתא אמר הכא פסול טומא' ויציאה ולקמן פסול טומאה ולינה אבל סגי בפסול טומאה לחוד ובהכי מיירי הא דלאחר זריקה נשרף בעזרה וק"ל:

שם גמרא אליבא דמ"ד עדיין לא הגיע זמנו לצאת כו'. מה שיש לדקדק בדברי הרמב"ם ז"ל בזה כבר כתבתי בחי' מעילה וע' בלח"מ ז"ל פ"ז מה' מעה"ק שהאריך בזה:

שם גמ' בעי ר"א פרים הנשרפים כו' שיצאו רובן במיעוט אבר כו' ומסיק דיצא חציו של בהמה ברוב אבר מיבעי ליה אי שדינן למיעוט אבר בתר רובו והוי כמו שיצא רוב הבהמ' או בתר בהמ' שדינן לה. ופירש"י ז"ל דמיבעי ליה לענין טומאת בגדים דכ"ז דלא יצאת הבהמ' אינו מטמא בגדים ומיבעי לי' בכה"ג אי הוי כמו שיצא רובו דבהמ' ומטמא בגדים או לא והקשו התוס' ז"ל ע"ז הא לא חשיב הוצאה כיון דאגודו בפנים כדאיתא בפסחים בפ' כיצד צולין אלא פי' דמיבעי לי' לענין לשורפו בפנים דאי חשיב כיוצא ואירע בהן פסול נשרפין בהר הבית ואי לא חשיב כיוצא ואירע בו פסול שנטמא נשרף בפנים היינו בעזרה וכן פי' ברש"י בהג"ה. אבל מדברי הרמב"ם ז"ל פ' י"ט מה' פסהמ"ק נרא' דמפרש לה לענין פסול יוצא וז"ל שם פרי' הנשרפים כו' יש בהן ספק אם הלינה והיציאה קודם שיגיע זמנן לצאת פוסלת בשרם כו' לפיכך פוסלין אותן להחמיר וישרפו בעזרה והא דבפסול יציאה ג"כ נשרף בעזרה ולא בהר הבית היינו כיון שאירע בהם הפסול קודם זריקה אפילו יצאו צריך להביאם לעזרה לשרוף ככל פסולי המוקדשין וכן אם יצא חצי הבהמה ברוב אבר אי מחזקינן אותן ביוצא הואיל ויצא רוב אבר או עדיין אינן יוצאין שהרי לא יצא רוב הבהמה לפיכך נפסלו מספק וישרפו בעזרה עכ"ל משמע דהא גופא אם נפסל ביציאה כי האי דחשיב כאלו יצא הרוב או לא קמיבעי לי'. ויש לדקדק חדא דא"כ ר"א באת"ל מיבעי ליה את"ל מיפסיל ביוצא כה"ג מי חשיב כיוצא אי לא וא"כ ה"ל לפסוק דיציאה פוסלת בפשיטות ככל את"ל דהוי פשיטותא ואמאי לא בעי לה ר' אלעזר הני תרתי בעיא כחדא כיון דחדא בחברתה שייכא ועוד דלענין פסול יוצא אפי' מיעוט שיצא חוץ למחיצתו נפסל מקרא דובשר בשדה טריפה כו' ואולי מיבעי ליה על מה שנשאר בפנים אם גם הוא נפסל כאלו יצא רובו לגמרי דנפסל כולו או לא הוי כאלו יצא רובו ומה שיצא לחוץ נפסל ומה שנשאר בפנים לא נפסל וישרף כמצותו חוץ לג' מחנות ומספק נפסל כולו וישרוף הכל בעזרה וכי האי בעיא בעי רבא בחולין לענין בכור דיצא רובו הרי הוא כילוד אם יצא חצי ברוב אבר מהו ע"ש בפ' בהמה המקש' דף ע' וכן פסק הרמב"ם ז"ל דספיקא הוי ועכ"ז קיצר הכ"מ ז"ל בכוונתו של הרמב"ם ז"ל והיה לו לבאר יותר גם מש"כ דהקשו התוס' ז"ל על פירש"י ופי' כפירוש הרמב"ם ז"ל אינו מובן דפי' התוס' לשורפו בפנים בעיא אחריתי היא אם אירע בהן פסול טומאה כפירש"י ז"ל בהג"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף