קרן אורה/זבחים/קא/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
שם גמרא סבר לה כר"א דאמר ר"א לא נתכהן פנחס כו' רב אשי עד ששם שלום בין השבטים ומסקינן דלרב אשי נתברך להיות כהן בשעת הריגת זמרי אלא דלא נתרצו לו ישראל להלבישו ולמשחו ולחנכו עד ששם שלום כו' כמש"כ התוס' ז"ל ולפ"ז לרב אשי נמי היה כל דיני כהונה עליו לאכול קדשים ושלא לישא נשים הפסולות לכהונה מיד אחר הריגת זמרי דהלבשה וחינוך אין מעכבין אלא לעבודה ולזה קאמר רב אשי לא נתכהן כו' עד ששם שלום כו' וא"כ א"ש גם לר"א הא דיליף ר"ש ביבמות דף ס"א דגיורת פחותה מבת ג' כשירה לכהונה ממלחמת מדין שנ' החיו לכם ופנחס הי' עמהם אלא דבלא"ה א"ש דר"ש ס"ל בשמעתין דפנחס נתכהן מיד כדאמרי לי' לר"נ דא' הלא פנחס הי' עמהם:
ולכאורה ק' לרב אשי הא דאמר ר' ישמעאל בב"ב פ' יש נוחלין מקרא דויקברו את אלעזר בגבעת פנחס וכי מנין לפנחס שאין לאלעזר אלא ש"מ ירושת אשתו ד"ת ולדברי רב אשי הא פנחס בבואו לארץ עדיין לא נתכהן והי' לו ליטול חלק בארץ ולפי הנ"ל ניחא דלרב אשי נמי כהן הי' מהריגת זמרי אלא דלעבודה לא נתכהן. אבל בלא"ה א"ש דנהי דכהן לא הוי מ"מ לוי הוא ואין לו חלק בארץ והוי מצי הש"ס למימר דלא פליגי ר"א ורב אשי דר"א קאמר לענין אכילת קדשים נתכהן בהריגת זמרי ורב אשי אמר דלענין עבודה לא נתכהן עד ששם שלום בין השבטים ובעיקר טעמא דפליגי בכהונת פנחס פירש"י בחומש הביאו המהרש"א ז"ל בח"א כאן מפני שלא נמשח יחד במילואים כשנמשחו אהרן ובניו לא נתקדשו אז אלא זרע הנולד אחר משיחה ובשלמא לר' אלעזר א"ש דע"פ הדיבור נתכהן גם הוא אבל לרב אשי אם לא הי' קדושת כהונ' עליו היכי נעשה כהן ע"פ שימת השלום וע"כ נ"ל לר"א נמי סמכו על הבטח' דוהית' לו ולזרעו כו' וע' בסוט' דף מ"ג דקרי לפנחס משוח מלחמ' ולרב אשי ע"כ זה כמ"ד כאן דפנחס נתכהן כאחד עם אהרן ובניו ודו"ק וברייתא דלקמן בן בנה משוח מלחמ' ג"כ ס"ל דנתכהן מיד:
שם גמרא אמר רב משה רבינו כ"ג הי' וחולק בקדשי שמים כו' יש לדקדק מנ"ל דכה"ג הי' נהי דילפינן מהאי קרא דהי' אוכל בקדשי שמים אבל כה"ג מנ"ל וכן בפרש' נאמר כל עבודות כה"ג לאהרן לבד וי"ל דמסברא אומר כן כיון דבז' ימי המילואים הי' משה משמש לבד מסתברא שלא ירד ממעלתו וברצונו הי' תלוי אם הי' רצונו הי' יכול לשמש בכהונה גדול' כל מ' שנה בח' בגדים אלא משום דטריד בשכינה הניח לאהרן הכהונ' גדולה כי מעלת משה הי' יותר גדול' כמבואר בדברי הזוה"ק משה שושבינא דמלכא כו' וכש"כ שלא נגרע מאתו מעלת אהרן ג"כ והיינו דמשני לקמן אימא אף מלך וכה"כ כמ"ג. ועיין במדרש קרח שאמר להם משה אנו אין לנו אלא ה' אחד ותור' אחת וכה"ג אחד כו' היינו משום דאע"פ שהי' למשה רבינו קדושת כהונ' גדול' עכ"ז לא נשתמש בה והניח' לאהרן ע"פ הדיבור:
שם גמרא שהרי הותרו לזר ולהם מאי לאו משה לכאורה אין כאן חידוש בקרבנות המילואים שנאכלו לזר דהא קודם הקמת המשכן הי' העבוד' בבכורות ולא נתקדשו הכהנים עדיין וכל ז' ימי המילואים דין במה להם וכמש"כ התו' ז"ל במס' ע"א דל"ד בד"ה במה שימש משה כו' בשם הר"י מאורליינייש דכל ז' ימי המילואים הי' דין במה ע"ש וי"ל דמ"מ חידוש הוא כיון דכל קרבנות מילואים מצות אכילתן לאהרן ולבניו כמה שנאמר בשלו את הבשר כו' הא דהותר למשה הוי חידוש:
שם גמרא מי הסגירה כו' והקש' המהרש"א ז"ל בח"א למ"ד פנחס נתכהן ג"כ א"כ הוא הי' יכול להסגירה דראשון בשלישי כשר לרוב הפוסקים וכן דקדק הצ"ק ז"ל ונרא' דלפי המבואר בפ' זה הי' בבא שלשתן אל פתח אהל משה אהרן ומרים ולא הי' שם איש זולתם והתנפל אהרן לפני משה אל נא תהי כו' כי הבינו שנעשית מצורעת למען תכלם בהסגר וחליטה ולטהרה ע"כ קאמר מי מסגירה לא הי' שם אחר זולתם ומי מהם הסגיר' משה זר הוא אהרן קרוב הוא אלא הקב"ה חלק לה כבוד אני מסגירה וכמש"כ תסגר שבעת ימים ואהרן נצטער ע"ז כי לא ידע מי יסגירה ויחליטה ויטהרה אשר זה הוא רפואת וטהרת הנגע וגם טהרת החטא אשר בא הנגע בשבילו ואם אין מסגיר אין מטהר ג"כ וזה שאמר אהרן אל נא תהי כמת כו' שאין לו רפוא' ח"ו וחלק לה הקב"ה כבוד כו':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |