קרן אורה/זבחים/קא/א

קרן אורה זבחים קא א

דף ק"א ע"א

גמרא כאן בקדשי שעה כו' ומסקינן דלר' נחמיה קדשי שעה הותר לגמרי בין ביום בין בלילה. ואמר משה לאהרן שיאכל גם קדשי דורות והשיב לו אהרן בקדשי דורות איכא קל וחומר ממעשר. והקשו התוס' ז"ל הא איכא למיפרך מה למעשר כו' ולרבנן לא הותר אז אלא אנינות לילה ומשה אמר לאהרן דהותר גם ביום והשיב לו אהרן שמא לא שמעת אלא בלילה אבל ביום קל וחומר ממעשר כו'. ותמהו התוס' ז"ל גם כן הא האי קל וחומר איכא גם בלילה דלדורות אנינות לילה ג"כ דאורייתא לר"י ויש לדקדק לדברי משה דלא ס"ד לדרוש הקל וחומר ממעשר אם כן למה בא הציווי כלל שיאכלו באנינות כיון דלא אשכחן אזהרה על אכילת קדשים באנינות ממילא הוא מותר וע"כ צ"ל מדצוותה התורה האי התירא לאכול באנינות שמע מיניה דהקל וחומר ממעשר לאו פריכא הוא ומסברא היה אסור לאכול קדשים באנינות להכי בא הציווי כאן להתיר ונחלקו משה ואהרן בסברא בעלמא לר"נ אמר משה אחרי שהתירה התורה כאן אנינות וחידוש הוא שחידשה תורה באותו יום ההיתר הוא בין בקדשי שעה בין בקדשי דורות של אותו היום ואהרן השיב לו כיון דלא בא הציווי אלא בקדשי שעה לא שמענו לאותו חידוש אלא בקדשי שעה אבל קדשי דורות באיסורן קיימי. ולר"י היה בדעת משה דהותר אכילת אונן לגמרי אפילו ביום ואהרן השיב כיון דחידוש הוא שחידשה תורה היום לא שמענו אלא היתר לילה אבל היתר יום אם לא שמענו כיון דעיקר מריריה ביום הוא מסתברא לומר דיום כדקאי קאי באיסוריה ולא נתחדש ההיתר אלא בלילה ומיושב תמיהת התוס':

ויש לדקדק בהא דפליגי תנאי הכא באנינות לילה אי דאורייתא אי דרבנן ולמאן דאמר דאורייתא משמע דהלילה הולך אחר היום א"כ אם אירע דבר בלילה לא הוי אונן אלא באותו הלילה אבל לא ביום שאחריו ולמ"ד אנינות לילה דרבנן הוי איפכא והוי אונן כל היום ואשכחן קולא למ"ד דאוריתא וחומרא למ"ד דרבנן ואי נימא דלמ"ד דאורייתא אפילו אם אירע בלילה הוי אונן גם בלילה שאחריו א"כ אשכחן אנינות יותר מיום ולילה ולא מצינו יותר מיום שלם כדכתיב ואחריתה כו' וצ"ע יבולע המות לנצח במהרה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף