קרן אורה/זבחים/לה/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות קרן אורה רש"ש |
גמרא ובלינה מאי לאו לינת בשר כו' וקשה קצת אמאי לא מייתי עדיפא מינה מציעתא דתנן התם הוזה דמן חייבים עליהם משום פיגול ונותר וטמא מאי לאו בבשר ואין לומר דמרישא עדיפא ליה דס"ד דומיא דט"י ומחוסר כיפורים דפוסלין גם בבשר דהא במציעתא תנן נמי טמא דחייב גם בבשר וצ"ל דמרישא עדיפא ליה למידק:
שם תוס' הא שליל ושליא כו' וי"ל דלעולם אין חייבים משום נותר וטמא והאי דשיירינהו משום פיגול אבל הרמב"ם ז"ל סוף פ' ח"י כתב דחייבין עליהם משום נותר וטמא ג"כ והיינו משום דלא אשכחן מידי דחייב משום פיגול ולא משום נותר וטמא. אלא דברייתא תיקשי לדידיה הא דתני ואין חייבים עליהם כו' וע"כ צ"ל לשיטתו דלא קאי אשליל ושליא הא דאין חייבין כו' וה"נ הא דהמעלה מהן בחוץ פטור נראה דלא קאי אשליל ושליא דהא שליל ושליא בשר הנאכל הוא דבעולה ליכא שליל ושליא ובשר הנאכל אפילו דלאו שליל ושליא פטור משום מעלה בחוץ כדתנן לקמן בפ' פרת חטאת אלא וודאי לא קאי אלא אאינך דשייכי בעולה:
אבל בשמעתין לא אמרינן הכי אלא דייק מינה דכר"ע אתיא משום דהמעלה מהן בחוץ פטור אכולהו קאי גם אשליל והד"ק להרמב"ם ז"ל דהך בבא דאין חייבים משום פיגול כו' לא קאי אשליל היכי דייק מינה לקמן דכר"ע אתיא או דמגיה הברייתא המעלה מאימוריהן בחוץ פטור ואמאי לא משני דלא קאי אשליל כמו הא דאין חייבין משום פיגול ונותר כו' ומ"מ ד' הרמב"ם ז"ל מסתברין כיון דהשליל נאכל ליום ולילה ממילא יש בו דין נותר דדרשת הת"כ הזבח למעוטי שליל לא ס"ל לש"ס דילן כמש"כ התוס' ז"ל לעיל מהא דנאכל ליום ולילה אע"ג דלא הבנתי דבריהם לעיל דמאי דוחקייהו דמשריפה ממעט לי' אמאי לא נימא דמכרת ממעט ליה וכשיטתם כאן דאינו חייב אשליל משום נותר וטמא והכי משמע ד' הת"כ שם דמבשר ממעט גידים וקרנים כו' ומזבח ממעט עובר ושליל. ועי' בק"א שהביא שם משנה דהפילה שליא תיקבר והיינו דאימעיט הכא משריפה ואין זה ענין לכאן דהתם מיירי בקדשים חיים שהפילו ולא שייך זה לדין נותר אלא משמע דמכרת דנותר אימעיט דומיא דגידים וקרנים ודו"ק:
אבל הא דאמרינן הכא דשליא דין אחד לה עם השליל יקשה לי מ"ש דבנבילה ליכא איסור נבילה בשליא כמש"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' מאכא"ס וכן לענין בשר בחלב אימעיט שליא דלא מקרי בשר כמש"כ בפ' ט' שם ומ"ש לענין פיגול ונותר וטמא שליא בכלל בשר הוא וגבי בשר בחלב מבואר שם דשליל חלוק משליא דאשליל חייב ואשליא פטור כמו עור וגידין ועצמות וקרנים וטלפים ואלו הכא בעור וגידין ואינך ליכא פיגול ונותר וטמא ושליא חייב עליה ובפ' כל הבשר קרי לשליא פירשא בעלמא וצ"ע ועי' בתוספתא פ' ה' בהא דחשיב התם חומר שיש בהני תלתא בפיגול נותר וטמא זע"ז ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |