קרן אורה/זבחים/כג/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מהר"ם שיף קרן אורה רש"ש |
תוס' בד"ה לא למעוטי כו' והקשו אכתי הא דאמר רבי חייא לא הותרה טומאת התהום אלא למת בלבד במאי נוקמי לה לזקני דרום. בבעלים ליכא לאוקמי דבלא"ה מרצה בדיעבד ובכהן ג"כ אפילו טומאה ידועה מרצה. ותי' לשיטתם דמיירי בטמא מת בז' שלו שאינו מרצה כמו כהן טמא שרץ בטומאה ידועה וקמ"ל ר' חייא דבטומאת התהום מרצה בכהן אפילו ביחיד. ולדברי הרמב"ם ז"ל הקושיא במקומה עומדת דא"א לאוקמי בז' שלו כיון דאין שוחטין וזורקין עליו וגם הוא מרצה ביחיד דיעבד מתוך שמרצה בציבור לכתחילה. וצ"ל כתי' בתרא דנפ"מ לענין ציבור ובנטמא טומאת התהום זורק לכתחילה ואין צריך למיהדר אטהורים ועיין בחידושי נזיר בהך סוגיא דנטמא טומאת התהום שהארכתי בזה:
שם תוס' בד"ה טומאת התהום דזיבה פ"ה כגון ראה בין השמשות של י"ג כו'. משמע מד' דהיינו ביה"ש של סוף י"ג וכמש"כ לקמן. וא"כ למה להו הך ספיקא דשמא חציה כו' הא בחד ראיה ג"כ ספק הוא כיון דבכהן העובד איירינן הכא ושמא ראה בליל י"ד ופסול הוא לעבודה כל היום י"ד. ועוד דאפילו הוי כוליה מן היום ג"כ פסול הוא כל יום י"ד עד שיעריב שמשו בי"ד. ונראה דלזה כוונו בסוף דבריהם וכצ"ל וקשה על פי' רש"י מהא דשמעתין בכהן המרצה איירי ותיבת בציבור ט"ס הוא והקושיא כנ"ל אם ראה ביה"ש של י"ג בלא"ה פסול. ולזה תי' כגון שראה בי"ג וטבל והעריב שמשו ובי"ד שחט ואח"כ ראה ואין זה קרוי ג"כ נודע קודם כו'. והא דלא קאמר הכי בפסחים משום דלר' יוסי בכה"ג אין מצטרפות לראשונה ועי' בה"ז וצ"ק ול"נ כמש"כ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |