קרית ספר/שקלים/ג
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנים שנתנו שקל שניהם חייבים בקולבון דילפינן לעיל מעשרים גרה הוא דלא יפחות מחצי שקל וכיון דאם בא לצרף שקל בשני חצאים צריך ליתן תוספת דהיינו קולבון אם כן כשנותן שקל לשנים הוי פחות מחצי שקל לכל אחד ולכך צריכין לתת קולבון. ובירושלמי מפיק ליה מדכתיב זה יתנו כמין מטבע הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראה למשה ואמר לו כזה יתנו ולכך קולבון מן התורה. הנותן על יד עני או שכנו דרך הלואה חייב בקולבון. האחין והשותפין פטורין מהקולבון אם נתנו שקל על יד שניהם והוא שלא חלקו האחין מה שהניח להן אביהן והשותפין שנשאו ונתנו במעות השותפות ונשתנה מעות השותפות אבל חלקו האחין או לא נשתנה עדין מעות שהניחו בשותפות חייבים דכל אחד לעצמו וכיון שכל אחד חייב בחצי שקל חייבים בקולבון אם נתנו שניהם שקל אבל כשבאים לפרוע ביחיד דהיינו כדאמר לא נתחייבו מעולם בקולבון כיון שהכל ממון אחד באחין שלא חלקו ובשותפין שנשתנה המעות והרי השקל עובר בשני חצאי שקלים ואינו פוחת ממה שאמרה תורה. הנותן שקל להקדש שיחשבו לו מחצית השקל ויטול חצי שקל לאחר נותן שני קולבונות.
ח[עריכה]
מי שאבד שקלו חייב באחריותו עד שימסרנו לגזבר דכתי' זה יתנו דבעינן נתינה לגזבר ואפילו נתרמה תרומה כיון שעדין היה שקלו בידו וכן אם מסרו לשומר חנם לא נפטרו אפילו נתרמה תרומה אלא אם נגנבו נשבע להם ונפטר כדין שומר (שכר) [חנם] דכתיב ולקח בעליו וגו' ונותנים שקליהם פעם אחרת ואם לשומר שכר מסרו ונאנסו אחר שנתרמה תרומה נשבעין לגזברין כדכתיב כי יתן איש אל רעהו וגו' דפרשה שניה נאמרה בשומר שכר והם פטורים שהתרומה תורם על העתיד לגבותו ברשות הקדש הן ואם קודם שנתרמה תרומה נאנס ונשבע לאנשי העיר והם משלמים דשלא ברשות הקדש היו כיון שעדין לא נתרמה תרומה ואם אחר שגבו שנית נמצאו אלו ואלו שקלים ויתנו הראשונים או האחרונים ליד גזבר לשנה זו.
י[עריכה]
הנותן חצי שקל לחברו ולהוליכו לשקול אותו על ידו ושקלו על עצמו כדי שלא ימשכנו אותו אם נתרמה התרומה מעל השוקל שזה השקל ברשות הקדש הוא שכבר תרמו על העתיד לגבות ונמצא זה הציל עצמו בממון הקדש. ונראה דהיינו כשהוא שומר שכר דאי לאו הכי אמרן לעיל דאפילו נתרמה תרומה לא נפטר דאין מכוונין על העתיד לגבות אלא כשהוא ביד שומר שכר ואם לא נתרמה תרומה לא מעל וחייב ליתן לחברו חצי שקל שנתן לו. וכן הגוזל או הגונב חצי שקל ושקלו יצא וחייב לשלם לבעלים שנים או להוסיף חומש אם כפר ונשבע כדכתיב ישלם שנים לרעהו וכתיב וחמישיתו יוסיף עליו.
יא[עריכה]
הנותן מחצית השקל מן ההקדש ונתרמה תרומה ממנו כשיסתפקו ממנה יתחייב במעילה ויצא ידי מחצית השקל לפי שזה ההקדש הקדש היה בכל מקום שהוא ולא נשתנה מההקדש שהיה כשנתנו לתרומת הלשכה וכשיסתפקו ממנה אז חייב קרבן מעילה. נתנו ממעות מעשר שני או שביעית יאכל כנגדן בירושלם או בקדושת שביעית דכתיב במעשר שני ונתת הכסף בכל אשר תאוה וגו' וכל שהוא קדוש אין קדושה חלה עליו דכתיב אך בכור אשר יבוכר לה' בבהמה דמשמע דלא שייך קדושה אחרת בבכור אלא בכורה ובשביעית כתיב כי קדש היא מה קדש תופס דמיו וגו'. היה של עיר הנדחת לא עשה כלום מפני שאסור בהנאה וטעון שריפה כדכתיב ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה וגו'.
יב[עריכה]
המפריש שקלו ונמצא שאינו חייב לא קדש הפריש שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחד האחרון לא קדש ואם בבת אחד השני מותר שקלים. הפריש שקלו ומת יפול לנדבה דאין כפרה למת ושקלים לכפרה כדכתיב לכפר על וגו'. מותר מה שהפריש לשקלים חולין דכתיב העשיר לא ירבה וגו'. מעות שנמצאו בין תיבה לתיבה יפלו לקרוב דחזקה מן הקרוב הם ומן התורה סומכים על החזקות דכתיב ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית וגו' דילמא אדנפיק ואתא בצר ליה שיעורא אלא לאו משום דאמר אוקי אחזקה מחצה על מחצה להחמיר דהוי ספקה דאוריתא ולחומרא כדגמרי' באזהרת ל"ט וכל מעות הנמצאות בהר הבית חולין חזקה שאין הגזבר מוציא מהלשכה עד שהוא מחללן על הבהמות שלוקח לקרבנות ומן התורה סמכינן על החזקות כדלעיל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |