קרית ספר/כלים/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png כלים TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

חידושי רבנו חיים הלוי
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כלי חרש העשוי לאוכלין שניקב במוציא זית ולמשקין בכונס משקה נטהר ואינו מקבל טומאה לכך ולכך מטילין אותו לחומרו בזיתים כדתנן ריש פרק שלישי דכלים והיינו משום דכשניקב בשיעור זה חשוב כפתח ובעינן צמיד פתיל עליו וכדאמרינן לעיל פרק ששי ובפרק בא סימן אמרינן שונין כלומר הלכה למשה מסיני שכלי חרש שיעור המבטלו להיות כלי למי חטאת הוה בכונס משקה ולא אמרו מוציא משקה אלא לגסטרא בלבד שבטלה אף על פי שאינה מכניסה משקה ששוב אין חס עליה ואין משתמש בה דהכלי שלם חס עליו כשאינו אלא במוציא משקה שמביא גסטרא תחתיו אבל גסטרא אין אומרים הבא גסטרא לגסטרא ובפרק המצניע נמי אמרינן חמש מדות בכלי חרש תרתי הני כלי שלם בכונס וגסטרא במוציא ועדין הוא כלי להכשיר זרעים הזרועים בתוכה דכתלושין נינהו דאין נקב זה ראוי להריח לחלוחית הקרקע עד שינקב כשורש קטן ועדין הוא כלי לאוכלין עד שינקב במוציא זתים ועדין הוא כלי אם יחדו לרמונים עד שינקב במוציא רמון דטהור מכלום אלא שאם הוקף בצמיד פתיל אין טומאה נכנסת בו דרך נקב ומציל על כל מה שבתוכו עד שיפחת רובו דכל כלי פתוח כתיב דרך פתח נכנסת לו טומאה ולא דרך נקב כשניקב במקום שנשאר עוד שיעור כלי מן הנקב ולמטה כמו שתירצו התוספתא שם סוף פרק המצניע.

ג[עריכה]

חבית שיעורה באגוזים כר' יהודה במתניתין דפ"ג דכלים וכל שאר הכלים כל אחד כשיעור המפורש בו נטהר ולא חשיב כלי וכדתנן להו התם. וכן דיני טומאת חבית שנפחתה או נתרועעה או נסדקה וגסטרא כולן מן התורה דחשיבי כלי או שבר כלי המתטמא מן התורה ומה שמיטמא במגע ולא באויר כשיוצא זית מן החידודין של שבר הוי נמי מדאורייתא ומיטמא מטעם יד כדפי' הר"ש ז"ל עלה דמתניתין פרק ד' וטומאת מגע בכלי חרש הוא מתוכו דאין לכלי חרש טומאה אלא מתוכו כדאמרינן לעיל. וחבית שנתרועעה וטפלה בגללים טומאתה נמי מדאוריתא דאכתי חשיבא כלי ואם היה בה חרש מחזיק רביעית כנגד אותו החרש מתטמא באויר ושאר החבית אינו מתטמא אלא במגע מטעם יד כדאמר' לעיל אבל בטומאת אויר כנגדו דוקא ולית בה טומאה משום יד דאין אויר ליד כלי חרש וכל שבר חרש שניקב וטהר שעה אחת אף על פי שסתמו בחבית אחר כך אין לו טומאה לעולם. וכלי שסתמו בזפת ואינו יכול להשתמש שימושו אינה סתימה וכן כלי זפת ושעוה לא חשיבי כלום. ומשפך שסתמו אי הוי של עץ טמא כרבי עקיבא במתניתין וכדמפרש בתוספת' לפי שהוא (מוכן) [מינו] שהזפת יוצא מן העץ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.