קרית ספר/טומאת צרעת/ט

קרית ספר ‏ טומאת צרעת ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הכל מיטמאין בנגעים אפילו קטן בן יומו והעבדים אבל לא גוים ולא גר תושב וכדתנן רפ"ג ובריש ערכין אמרינן הכל לאתויי קטן סד"א איש צרוע כתיב איש קטן לא קמ"ל ופריך ואימא ה"נ ופריק אדם כי יהיה בעור בשרו כתיב מכל מקום והרב ז"ל כתב בפי' המשנה הכל ואפילו עבדים ואפילו קטן בן יומו דכיון דמרבינן קטן ה"ה עבד דהא לא ממעט מתניתין אלא גוי וגר תושב הא עבד מתטמא כדא' וכל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו כדתנן פ"ב כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו ובפרק א' דיני ממונות אמרינן טעמא דר' מאיר דכתיב ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים ורבנן לא מקשי ובריתא דפרק טבול יום אתיא כר' מאיר דקתני מרים מי הסגירה אהרן קרוב הוא וכו'.

ב

והכל כשרים לראות את הנגעים אלא שהטומאה והטהרה תלויה בכהן כדתנן התם בריש ערכין לאיתויי שאינו בקי בהן ובשמותיהן והוא דמסברו ליה ומסבר דהא דאמרינן בפ' קמא דשבועות כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן אינו רואה את הנגעים היינו בפני עצמו אבל חכם עמו רואה ומרבינן ליה בת"כ מדכתיב והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים דהוה מצי למכתב או אל בניו הכהנים מאי או אל אחד לרבות כל ישראל ואם סופנו לרבות כ"י מה ת"ל הכהנים ללמדך שאין הטומאה והטהרה אלא מפי כהן הא כיצד חכם שבישראל רואה את הנגעים ואומר לכהן אפי' הוא שוטה אמור טמא והוא אומר טמא אמור טהור והוא אומר טהור או הסגר או פטור ואם היה הכהן רוא' וסומך על דברי עצמו אסור לו לראות עד שיהיה בקי בכל מיני נגעים ובשמותיהן כדילפינן לעיל בפ"ק מדכתיב זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק וגו' ואמרינן בת"כ להורות בין הטמא ובין הטהור וגו' ומלמד שאינו רואה בנגעים עד שיורנו רבו.

ג

כהן שטמא את הטהור או טהר את הטמא לא עשה כלום כדתניא בת"כ וטהרו הכהן יכול אפילו אמר על טמא טהור ת"ל טהור הוא וטהרו הכהן ובענין טומאה תניא בתוספתא טמא הוא וטמאו הכהן הא אם טמאו הכהן ולא היה טמא אינו טמא. מצורע שנתרפא בין מתוך הסגר בין מתוך החלט לעולם הוא בטמאתו עד שיאמר לו כהן טהור אתה כדתניא בתוספתא פרק קמא וטעמא דבכולהו כתיב וטהרו הכהן.

ד

אין הכהן רשאי לטמא עד שיהו עיניו במקום הנגע בעור הבשר שחוצה לו דתניא בתוספתא ובת"כ תניא וראה הכהן את הנגע בעור הבשר שיהו עיניו בו בשעה שרואהו בעור הבשר שיהא רואה עמו הבשר עמו כאחד וכהן שראה הנגע בתחלה הוא שרואהו בסוף מת או חלה רואהו כהן אחר כדכתיב וראהו הכהן ביום השביעי שנית לראייתו דכהן ואם מת הוי שנית מ"מ לראיה ראשונה ואין השני יכול לטמא בפשיון שאין יודע אם פשה אם לא. ונאמן כהן לומר נגע זה פשה או לא פשה ושער לבן קודם לבהרת או לא קדם כדתנ' בתוספ' וטעמא דעד אחד נאמן באיסורי כדא' בעלמא.

ה

חלל פסול לראיית נגעים דכתי' אחד מבניו הכהנים כדדרשינן בת"כ והובא אל אהרן אין לי אלא אהרן מנין לי לרבות כהן אחר ת"ל הכהן מנין לרבות בעלי מומין ת"ל מבניו יכול שאני מרבה חללים ת"ל הכהנים בכיהונ'. סומא ואפילו באחת מעיניו ואפילו כהה מאור עיניו לא יראה את הנגעים כדתנן פ"ב מדכתיב לכל מראה עיני הכהן.

ו

אין רואים את הנגעים אלא ביום בין להסגיר בין להחליט בין לפטור דבכולהו עניינא כתיב ביום ואין רואין לא בשבת ולא בין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן כדתנן פ"ב דנגעים לפי שכהה נראית עזה ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה וכדתניא בת"כ והסגיר את הנגע שבעת ימים יכול בין ביום ובין בלילה תלמוד לומר ביום ולא בלילה דכתיב לקמיה וראהו הכהן ביום השביעי וגו' יכול כל מראה היום יהו כשרים תלמוד לומר לכל מראה עיני הכהן מה כהן פרט לשחס' מאור עיניו כדדרשינן לעיל אף ביום פרט לשחסר מאור היום מכאן אמרו אין רואין את הנגעים שחרית ולא בין הערבים וכו' אימתי רואין בארבע שעות ובחמש ובשמנ' ובתשע כר' יהודה דפליג אר' מאיר במתניתין ריש פ"ב דשלש שעות ראשונות הוו שחרית ושלש אחרונות הוו בין הערבים וששית ושביעית הוו צהרים וכן נגעי בגדים ובתים אין רואין אלא בשעות אלו דבכולהו כתיב ראיה ביום.

ז

בכל יום רואין את הנגעים חוץ מי"ט ושבת וכדתנן פרק קמא ר' עקיבא אומר לעולם רואין ואם חל שביעי בשבת מעבירין לאחר השבת דבשבת וי"ט אין רואין דהוו כמו דין ואין דנין בשבת וי"ט ועקר הטעם מדאורי' משום עונג ושמחה בשבת וי"ט כדילפינן דבחג אין רואין את הנגע משום שמחת החג וכדתניא פרק קמא דמ"ק וביום הראות בו יש יום שאתה רואה ויש יום שאי אתה רואה מכאן אמרו חתן שנראה לו נגע נותנין לו שבעת ימי המשתה לו ולביתו אם נולד בביתו וכן לכסותו וכן ברגל נותנין לו שבעת ימי הרגל דברי ר' יהודה רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר ופינו את הבית אם ממתינין לו שאין מטמאין עד שמפנה את כל הכלים שבבית כל שכן לדבר מצוה כגון חתן וברגל ואמר אביי משמעות דורשים איכא ביניהו דמר דריש מהאי קרא ומר מהאי קרא ורבא אמר דבר הרשות איכא ביניהו וכו' כדאיתא התם ושקיל וטרי תלמודא במילתיה דרבי יהודה וקאמר מאי משמע מוביום דיש יום שאתה רואה ויש יום שאי אתה רואה אמר רבא כוליה קרא כלומר כולה תיבה יתירא הוא דלכתוב רחמנא ובהראות מאי וביום ש"מ יש יום שאתה רואה וכו'.

ט

אין מסגירין ולא מחליטים ולא פוטרין אלא ביום שיראה בו בתחלה בשביעי או בי"ג שיום שביעי עולה למנין שבוע ראשון ושבוע שני כדדרשינן בת"כ והסגירו שבעת ימים שנית מלמד שיום שביעי עולה מן המנין מלפניו ומלאחריו דביום שביעי חזי ליה כהן ובההוא יום גופא מסגר ליה פעם שניה עד שבעה יומין דהוו ליה תליסר יומין וכן בנגעי בגדים ובתים יום שביעי או יום י"ג עולה מן המנין.

י

אין מסגירין בתוך ימי הסגר ולא מחליטין כדתנן פ"ב אין מסגירין את המוסגר ולא מחליטין את המוחלט ואין מסגירין את המוחלט ולא מחליטין את המוסגר ודרשינן בת"כ נגע צרעת הוא וראהו הכהן מה תלמוד לומר לפי שנאמר וטמאו הכהן לא יסגירנו למדנו שאין מסגירין את המוחלט דמשום דטמאו הכהן כבר קאמר לא יסגירנו אפילו נולד לו נגע אחר שראוי להסגירו מנין שאין מחליטין את המוסגר ואין מסגירין את המוסגר ואין מחליטין את המוחלט תלמוד לומר לא יסגירנו כי טמא הוא כלומר משום דהוי טמא דכל שקרא עליו טמא אין זקוק לו יכול לא יאמר לו אם היו בו שני נגעים וראה זה אחר זה הרי אתה מוסגר בזה ומוחלט בזה או מוחלט בזה ומוסגר בזה ת"ל נגע וראהו צרעת וראהו דמשמע דאחר הסגר דנגע יראה לטומאת נגע אחר ואחר צרעת דטומא' יראה נגע אחר להסגיר בין בתחלה ראיה בין בסוף שבוע אחד ושני. ואין רואין שני נגעים כאחד בין באיש אחד בין בשני אנשים כדתנן נמי התם ריש פ"ב וטעמא שאין יכול לראות בנגעים כאחד שאין יכול לראות יפה לפי שצריך לראות הנגע עם הבשר שסביביו כדכתיב את הנגע בעור הבשר כדא' לעיל.

יא

נגוע שבא לכהן לראותו לא יאמר לו לך ושוב אלא נזקק לו מיד באו לפניו שנים רואה את הראשון מסגירו או פוטרו או מחליטו וחוזר לשני.

יב

אין הכהן זקוק לבקש תחת אצילי ידיו של נגוע או בין פחדיו או תוך הקמצים שמא שם תשלום שיעור הנגע וכן בהופך כולו לבן אינו צריך לבקש בבית הסתרים כיצד יעמוד לפני הכהן האיש כעודר וכמוסק זיתים והאשה כעורכה וכמניקה את בנה כדתנן פרק ב' וכאוגרת בעומדין לשחי ליד הימנית כת"ק דרבי יהודה דמה שנראה בכל אלו אינו נחשב בית הסתרים ומה שאינו נראה נחשב בית הסתרים ודרשינן בת"כ לכל מראה עיני הכהן פרט לבית הסתרים דאף על גב דדרשינן לעיל פרט לשחסר מאור עיניו היינו מדכתיב לכל מראה וממילא מפשטיה דקרא משמע מה שרואה בגוף הנגוע כמו שרגיל לעמוד במלאכתו וכשם שנראה לנגעו כך נראה לתגלחתו כשנטהר ומגלח דמה שאין מיטמא בנגעים אין טעון תגלחת דדרשינן בתורת כהנים וגלח את כל שערו יכול בית הסתרים תלמוד לומר גבות עיניו מה גבות עיניו בנראה אף כל שערו בנראה פרט לבית הסתרים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.