קרית ספר/טומאת מת/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png טומאת מת TriangleArrow-Left.png כא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מנין לצמיד פתיל שמציל באהל המת שנאמר וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא הא יש צמיד פתיל עליו טהור הוא ובכלי חרס הכתוב מדבר כדילפינן בספרי גווני טובא ובהדייהו תניא כלי פתוח כלי שמקבל טומא' דרך פתחו ואי זה זה כלי חרס מה תלמוד לומר טמא טמא לעולם לפיכך אם היה פתחו סתום ומוקף צמיד פתיל הציל על כל שבתוכו ובפרק קמא דחולין נמי ילפינן הכי כלי שטומאתו קודמת לפתחו כדכתיב כלי פתוח מדקפיד אפתיחה שמע מינה בכלי חרס קאי דבאי זה כלים הרגילה להשכים ולמהר ולבא דרך פתחו הוי אומר זה כלי חרס דכתיב לך בגויה בדוכתא אחריתי אל תוכו קל וחומר לכל הכלים שאין מקבלין טומאה שיציל בצמיד פתיל כלי אבנים כלי אדמה כדתנן בכלים פרק עשירי ובספרי יליף להו מקל וחומר דכלי חרס שמקבל טומאה מציל בצמיד פתיל כלים אלו שאין עלולים לקבל טומאה אינו דין שיצילו בצמיד פתיל ובספרי זוטא מדכתיב כלי וכל כלי לרבות ועצמות העוף תני להן בתוספ' דמצילי בצמיד פתיל משום דאינם מקבלים טומאה כדתניא בסוף פרק קמא דחולין עזים פרט לעופות כגון צפרניהם שעושין מהם כלים וכלי עץ שאינם מקבלים תנן להו נמי פרק י' הכלים וגולמים כלי מתכות בתוספתא משום דאין מקבלין טומאה קל וחומר מבלועין שניצולין מליטמא באהל המת כדילפינן בפרקין דלעיל ולכלים שתחת האהלים מה בין אהלים לכלי צמיד פתיל דאהל מציל בכיסוי אמר רבי מאיר כלי צמיד פתיל וכלים בעינן צמיד פתיל כדתניא בתוספתא פרק ו'.

ב[עריכה]

משפך שכפהו בתוספתא דכלים פ"ו וחכמים אומרים מציל בכיסוי ופליגי ארבי מאיר דאמר משפך אפי' טהור אינו מציל ופי' הר"ש ז"ל כגון של בעלי בתים דאמרינן בפרק ב' דכלים דהוא טהור ועשאו כיסוי לחבית ומרח פיו והרב ז"ל כתב שכפהו מציל בכיסוי דסבירא ליה דחכמים דפליגי ארבי מאיר אכולה מילתא פליגי דקאמר אפילו טהור וחכמים אומרים מציל בין טהור בין טמא והיכי דמי שיציל אם הוא טמא כגון של רוכלין דתנן בפרק ב' ושל רוכלין טמא היינו כגון שכפהו דאינו מקבל טומאה מאחוריו ולהכי כתב אף על פי שקצתו נקוב נקב קטן הרי הוא כסתום דבמשפך זה של רוכלין אמר רבי עקיבא בפרק ב' מפני שהוא מטהו על צדו ומריח בו ללוקח וכתב הרב ז"ל בפי' המשנה כי בזה שבכלי קבול וטמא ואם כן כיון דחשיב כלי קבול ולא קפדינן אנקב הכי נמי הוא לענין כיסוי שכפהו הוי כסתום ומציל.

ג[עריכה]

כל הכלים המצילים בצמיד פתיל אם היה בהן טפח על טפח על רום טפח וכפאן על פיהן על הארץ אע"פ שלא מירח מצילין מה שתחתיהן מפני שהן כאהל כדתנן (ס' עשירים בכלים) [פ"י דכלים] היו כפויים על פיהם מצילין כל שתחתיהן עד התהום וקאי אכלים שאינן מקבלים טומאה כגון כלי גללים כלי אבנים וכו' ובתוספתא תניא אם יש בהם טפח על טפח מצילין אבל כלי חרס דמקבל טומאה דרך פתחו אינו מציל באהל אם כפה חבית ומרחה בטיט מן הצדדין כל מה שתחתיה טמא כדתניא בספרי צמיד פתיל עליו ולא צמיד פתיל על גבו ותניא בספר' וכלי חרס לרבות האהלים כאהל של חרס יטמא ולא יציל מה שתחתיו. הדביק פיה לכותל ומירחה מצלת כדתניא התם בתוספתא וטעמא משום דהוי צמיד פתיל עליו כיון דאינה כפויה ממש על פיה ושאר הכלים שאינם מקבלים טומאה מצילין אפילו בלא מירוח כדתנן סתמא היו כפויין ומשמע כפויים לבד בלי מירוח דכיון דטעמא משום אהל טפח הוא דמצילין לא בעו מירוח היה לכלי חצי טפח דופן והיה דופן האהל חצי טפח אינו מציל עד שהיה טפח במקום אחד כדתנן פרק ה' דכלים. וכשם שכלים אלו שאינם מקבלים טומאה מצילין מבפנים אם יש בהם טפח כך מצילין חוץ כדתנן התם פרק ה' דכפישה שהוא כלי גדול שאינו מקבל טומאה כגון כלי עץ הבא במדה אם היה נתון על יתדות מבחוץ טומאה תחתיה כלים שבכפישה טהורים כיון שהיא סמוכה לכותל אהל כגון כותל בית שנעשה לאהל נחשבת הכפישה גם היא אהל להפסיק הטומאה שתחתיה מכלים שבתוכה כיון שיש בדפנותיה טפח וסמוכה לכותל אהל כדאמ' אבל סמוכה לכותל חצר או גינה שלא נעשו לאהל לא תחשב הכפישה אהל להפסיק.

ה[עריכה]

קורה רחב טפח ונתונה מכותל לכותל טומאה תחתיה וקדרה תלויה מן הקורה כלים שבקדרה טמאים כחכמים דפליגי ארבי עקיבא במתניתין ובתוספתא מוכיח דאם היא נוגעת בפי הקדרה כולה ומכסה אותה דניצולו הכלים שבתוך הקדרה.

ו[עריכה]

בור שבתוך הבית וטומאה בבית כלים שבתוכו טהורים אם היה מכוסה בנסר חלק או חרדה שאין לה גפיים כדתנן התם פרק ה' ואם היה לבור בנין סביב גובה טפח מציל כשכסהו בכל שיש לו דופן או אין לו דופן כדתנן ברישא דמתני' וכפישה נתונה עליו טהור כיון דיש לו מחיצות סביב.

ז[עריכה]

החדות הבנוי בתוך הבית ומנורה בתוכו ופרחה יוצא וכפישה מכוסה ונשען על הפרח אם תנטל המנורה והכיסוי עומד מציל על כל מה שבתוך החדות כדתנן אהלות פרק י"א בית הלל אומרים אף מנורה טהורה ומודים שאם תנצל מנורה כפישה נופלת הכל טמא וכלים שבין שפת כפישה לשפת החדות טהורים כדתנן התם טומאה שם הבית טמאה דאין צמיד פתיל לטומאה כדאמ' לעיל טומאה בבית כלים שבכותלי החדות אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח טהורי' דניצולין שם כביב שהוא קמור תחת הבית כדאמרינן לעיל ואם לאו טמאים ואם היה כותלי החדות רחבים משל בית בין כך ובין כך טהורים כדתנן התם סוף פרק י"א. תנור ישן שאינו מציל אלא בצמיד פתיל שהוא בתוך החדש שמציל על מה שבתוכו הכיסוי בלבד כאהלים כדאמרינן לעיל וסרידא שהוא כיסוי התנור מונחת על פי החדש ונשען על הישן רואים אם כשינטל הישן תפול הסרידה לא הציל וכל שבתוכו טמא ואם לאו הכל טהור היה החדש בתוך הישן והסרידה מונחת על פי הישן אם יש בין החדש והכיסוי פחות מטפח כל שבתוך החדש טהור וכאלו הסרידה מונחת על פיו בכלים פרק עשירי תנן תנור ישן בתוך החדש וסרידה על פי הישן ניטל הישן וסרידה נופלת הכל טמא ואם לאו הכל טהור חדש בתוך ישן וסרידה על פי הישן אם אין בין חדש לסרידה פותח טפח כל שבחדש טהור ע"כ לישנא דמתני' וסובר הרב ז"ל דפירושא דמתני' הכי הוא תנור ישן בתוך החדש וסרידה נשענת על פי הישן ומכסה כל פי החדש שבחוץ אלא שהישן הוא יוצא מעט לחוץ מתוך החדש ולכך נשען הכיסוי עליו אם כשינטל הישן שהוא משען לסרידה תפול הסרידה הכל טמא ונמצא שהכיסוי אינו נסמך אלא על הישן ואין תנור ישן מציל בלא צמיד פתיל ואם לאו שלא תפול הסרידה אפילו ינטל הישן מלמטה הכל טהור ונמצא סמיכה דסרידה על החדש והוי כיסוי לחדש ולא בעי צמיד פתיל כיון שאינו מקבל טומאה ומציל על כל שבתוכו מטומאה שבבית ואם כן הא דתנן ברישא וסרידה על פי הישן ר"ל שנסמך על פי הישן אבל היא מונחת על פי החדש כמו שכתב הרמז"ל וכן נראה במה שכתב בפירוש המשנה ובסיפא נמי תנן וסרידה על פי הישן וכיון דאין בינה והחדש פותח טפח הוי כאלו מונח על פי החדש ומציל מה שבתוכו והר"ש ז"ל פי' מתניתין בצמיד פתיל שמירח הסרידה על פי הישן שבפנים אלא שאם ינטל כלומר שיוציא אותו מתוך התנור החדש תפול הסרידה מתוך הנדנוד לא חשיב מוקף צמיד פתיל ואם לאו טהור אלא דקשיא ליה סיפא דקתני אם אין בין חדש לסרידה פותח טפח דמצלי אין בו פותח טפח או יש לו פותח טפח כיון דישן מוקף צמיד פתיל וכן הוא פי' הרב היוני ז"ל שהביא הראב"ד ז"ל ובפי' רבי' זרחיה ז"ל ראיתי שפי' על הסרידה על פי הישן דסיפא דאיירי כשכזית מן המת בתוך הישן וכן אין בין סרידה לחדש שבתוך הישן פותח טפח כל שבחדש טהור כלומר דמציל שאין טומאה מת נכנסת לחדש בפחות מטפח אבל אם יש לו פותח טפח כל שבחדש טמא שטומאה עולה מן הישן בהמשכ' ונכנסת לחדש וטמא כל שבתוכו אבל התנור עצמו טהור דהא לא הוסק ולאו בר קבולי טומאה הוא וכתב הוא מיהו עוד קשיא לי מאי איריא ישן וחדש אפי' ישן בישן נמי וניתרץ לי הא לא קשיא דאלו הוה ישן לא בעינן טפח דכיון דחזי לקבולי טומאה היתה טומאה נכנס' לטמא האוכלין שבו שכותלי הישן לא חייצי דאין דבר טמא חוצץ אבל השתא הוה ליה כותלי ככותל הבית וכל שאין שם פותח טפח אין הטומאה נכנסת בו וטהור כל מה שבתוכו עד כאן לשונו.

י[עריכה]

סרידה של חרס שעודפת על פי התנור טפח ומוקפת צמיד פתיל טומאה תחת העודף או על גבו הכל טמא כלים שתחתיה ושעל גבה אבל כלים שעל גבה כנגד אוירו של תנור טהורים כדתנן כלים פרק י"ב כנגד אוירו של תנור טהור כיון שמוקף צמיד פתיל ואם היתה טומאה כנגד אוירו של תנור וכנגדו עד לרקיע טמא ואינו מטמא מה שתחת העודף ולא מה שעל גבי העודף ולא מה שבתוך התנור כיון שהוא מוקף צמיד כדאמר'.

יא[עריכה]

קדרה כפויה על פי החבית ומוקפת צמיד פתיל מצלת אבל אם הושיבה כדרכה והקיפה צמיד אינה מצלת כיון שהיא מתטמאה מאוירה אין כלי טמא מציל בצמיד וכדתניא בתוספ' פרק ז' דבבא קמא דכלים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.