קרית ספר/טומאת מת/יז

קרית ספר ‏ טומאת מת יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

טומאת זיזי מדבריהם כשגבוה י"ד טפח מביא את הטומאה בכל שהו כדתנן פרק י"ד ואם היה גבוה יותר וכן העטרו' והתפוסין אין מביאין את הטומאה אלא בפותח טפח כדתנן התם וכתב הרב ז"ל בפירוש המשנה על משנה זו ששיעורין אלו כולם הלכה למשה מסיני והרי כתב שטומאת זיז וכיוצא בה שאין בהם פותח טפח הוא מדבריהם ואפשר דהוי הלכה פסוקה כהלכה למשה מסיני כדאמר' בעלמא אבל כל שיש בו רוחב טפח הוי טומאתו מן התורה וזיז שעל גבי הפתח בפותח טפח כדתנן התם וכן קנה לרבי יוחנן בן נורי הוי כזיז.

ב

זיז הסובב את הבית בפחות מטפח שיוצא הטומאה מן הבית לתחתיו ואינה נכנסת שם במשנה כרבי יהושע וכן בחצר המוקפת אכסדרה.

ג

חלון העשויה לתשמיש וזיז יוצא עליו כל שהוא מביא את הטומאה דתנן פרק י"ד זיז שעל גבי חלון רום אצבעיים וכו' וזיז שעל גבי חלון העשויה למאור תניא בתוספת' בכל שהוא ובנין היוצא לפני החלון אינו מביא את הטומאה אלא אם כן יש עליו זיז כרבי יהושע פרק י"ב גבי בטח וכו'.

ד

שני זיזין זה על גב זה ויש בהן וביניהן פותח טפח היתה הטומאה תחת התחתון תחתיו בלבד טמא ביניהם ביניהם בלבד טמא על גב העליון כנגדו עד הרקיע טמא כדתנן פרק י"ד. היה עודף העליון על פותח טפח טומאה תחת התחתון או ביניהן תחתיהן או ביניהן טמא דכיון שהעליון עודף טפח עירב את הטומא' ואם היה עודף פחות מטפח וטומאה תחת התחתון תחתיהן וביניהן טמא והעודף מערב את הטומאה. היתה הטומאה ביניהן או תחת המותר ביניהן ותחת המותר טמא ותחת התחתון טהור דכיון דאינו עודף פותח טפח אינו מביא את הטומאה לתחת התחתון כרבי יהושע במתניתין. יש בכל אחד מהן פותח טפח ולא ביניהם טומאה תחת התחתון תחתון בלבד טמא כדתנן טומאה תחתיהן התחתון טמא והכי גריס הרב ז"ל בפי' המשנה דהא דתנן אין ביניהן פותח טפח אבין שני הזיזין קאי אבל תחת התחתון איכא פותח טפח והר"ש ז"ל מייתי נמי האי גרסא. היתה ביניהן או על גבן כנגד הטומאה עד לרקיע טמא כיון דאין ביניהן פותח טפח וכל זיז שיש בו טפח מביא את הטומאה תחתיו מן התורה אין בהן פותח טפח בין שיש ביניהן טפח או לא לעולם טומאה בוקעת כדתנן התם וכן ב' יריעות כדתנן נמי התם. כלים או בגדים שהם מונחים זה על גב זה וטומאה רצוצה ביניהן גבוהה מן הארץ טפח מה שלמעלה הוי אהל ונטמא מה שלמטה כדתנן פרק י"א ופרק ט"ו ואם היו טבליות של שיש הוו כקרקע וטומאה בוקעת כדתנן [פט"ו] (פטור).

ה

לוחות של עץ שנוגעות זה בקרן זוית שלהן שאין שיעור טפח מחובר זו בזו וגבוהות מן הארץ טפח וטומאה תחת אחת מהן כלים שתחת השניה טהורין כדתנן פרק ט"ו והנוגע בטבלא זו השניה כנוגע בכלים שנגעו באהל המת וטמא טומאת שבעה כדתנן התם וכל כלי שמביא את הטומאה ואינו חוצץ אם האהיל על המת כלים שעל גביו טמאים כדאמר' לעיל משום שהם מאהילים כיון שהכלי אינו חוצץ כדאמ'.

ו

חבית שהיא יושבת על שוליה וכזית מן המת נתון בתוכה או תחתיה כנגד אויר פיה ולא כנגד דופנותיה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והחבית טמאה שהרי הטומאה בוקעת מתחתיה ונטמא אוירא וכדתנן במתני' פרק ט' והחבית טמאה וכתב הר"ש ז"ל לא שתהא החבית עצמה טמאה דע"כ מתניתין בחבית שאינה מקבלת טומאה כדמוכח בסיפא דקתני בד"א בחבית טהורה אלא כלומר אף שבתוך החבית כנגד הטומאה טמאין משום דסתם חבית פיה רחב כשיעור קרקרותיה ע"כ והרב ז"ל גם כן כתב בפי' המשנה וז"ל וזו החבית כבר נטמא אותה בזה המין מן הטומאה אשר יטמא כל מה שיהיה נכחי אליו עכ"ל נראה כי החבית טמאה ר"ל מה שבתוך החבית נכח הטומאה היתה הטומאה תחת עובי דופנה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והחבית טהורה היינו מה שבתוך החבית אפילו כנגד הזוית דדופני החבית בולטין כמין בטן כן כתב הר"ש ז"ל אבל הרב ז"ל כתב היתה הטומאה תחת עובי דפנה משמע דאינו נגד אוירה כלל שדופן החבית שוה בלי בליטה וכמו שכתב ולמה החבית טהורה שהרי אין הטומאה בוקעת אוירה לה ואין כלי חרס מטמא אלא מאוירו. היתה הטומאה מקצתה תחת עובי דפנה ומקצתה תחת אוירה טומאה בוקעת ואם יש בדפנות פותח טפח כולה טמאה וכנגד פיה טהור וכדתנן במתני' וכתב הרב ז"ל טעמא שהרי הטומאה פשטה בדפנות בלבד כיון שיש בעובי הדפנות פותח טפח והר"ש ז"ל כתב אם יש בדפנות פותח טפח שבטן החבית בולט כל כך לחוץ שיש שם במקום אחד מדפיה של חבית טפח על טפח על רום טפח הכל טמא שהאהל מביא את הטומאה בכל החבית חוץ מכנגד פיה שאין שם אהל ומשום הכי כנגד פיה טהורה ואם לאו שאין שם טפח טומאה בוקעה ואין טמא אלא כנגד הזית בד"א בחבית טהורה כתב הר"ש ז"ל ע"כ האי בחבית טהורה דתנן היינו דלאו בת קבולי טומאה הוא בחבית של שייטין דתנן פ' ב' דכלים דאי בת קבולי טומאה היא מאי נפקא לן מינה במה שהיתה טהורה כיון דהשתא מיהא נטמאה אבל אם היתה בת קבול טומאה או גבוהה טפח מן הארץ או מכוסה או כפוי' והיתה טומאה תחתיה או תוכה או על גבה הכל טמא כדתנן במתני'. היתה מוקפת צמיד פתיל ונתונה על גבי המת אוכלים ומשקין שבתוכה טהורין משום דניצולין בצמיד פתיל כדכתיב וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל וגו' הא יש צמיד פתיל עליו מציל והכלים שעל גבה טמאים וכדתניא בתוס' גבי דיני חבית. חביות שהן יושבות על שוליהן או מוטות ונוגעות זו בזו ברוחב טפח טומאה אחת מהן בוקעת מפני שהיא רצוצה כדתנן פרק ט"ו וכתב הר"ש ז"ל ואפילו כנגד הטומאה אלא מה שחוץ לחביות משום שאין כלי מציל אלא עם דפנות אהלים אבל מה שבתוכו טהור כיון דאין כלי חרס מיטמא מגבו בעלמא שבתוכו מציל דחביות אלא באויר הן עומדות ולא בבית והשתא הא דקתני טומאה בוקעת ועולה לצדדין הוי המוטות על צדיהן בוקעת ועולה דוקא במה שלא כנגד הטומאה טהור אבל ביושבות על שוליהן דקדרה עצמה נטמאת כדפי' פרק כוורת הרי היא כמאן דליתיה ואינה סותמת את החלל ואותה חבית שעל גבה מאהילה ומביאה את הטומאה לכל שתחתיה ובוקעת ועולה כנגדה עד לרקיע ע"כ. בד"א בטהורות אבל אם היו טמאות או גבוהות מעל הארץ טפח תחת כולן טמא כדתנן התם משום דנוגעות זו בזו בפותח טפח והרי הן טמאות דאין חוצצות למה שבתוכן או הן גבוהות טפח ונעשה אהל אחד כל מה שתחתיהן במה שנגועה זו בזו בפותח טפח:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.