הר המוריה/בכורות/ו

הר המוריה ‏ בכורות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

להפריש

אחד וכו'. פשוט בתורה פרשת בחקותי ועיין בכורות נ"ג ב' נ"ז ב' נ"ח א' ועיין ר"ה ח' א' ועיין ספרי ראה פיסקא ק"ה ובתו"כ פרשת בחקותי פרק י"ג.

בכל

שנה וכו'. שם ושם ושם ובתו"כ שם פי"ב ובתוספתא דבכורות פ"ז.

בבקר

ובצאן וכו'. בכורות נ"ג א'.

ב

לא

במוקדשים. בכורות נ"ג א' ועיי"ש ע"ב ומה שהקשה הלח"מ עיין לעיל בפ"ד מהל' מעילה ה"ח ומש"כ שם ודע דמכאן אין הוכחה כ"כ די"ל דלפי המסקנא דהו"א משום דכל בהמה למעשר קאי אע"ג דאקדשה לא פקע איסורא מינה וכו' י"ל דזה הטעם שייך נמי בקדשי קדשים והוצרך רבינו לכתוב זה והבן (וע"ע ב"מ ז' א').

בארץ

ובחו"ל וכו'. שם בבכורות נ"ג א'.

אסרו

לעשר וכו'. שם בש"ס (ועיין רש"י חולין קל"ו ב' שפירש לפי הס"ד ולא לפי המסקנא דטעמא משום תקלה יעו"ש בד"ה בפני וכו' וע"ע ברש"י בכורות ס"א א').

עבר

ועשה וכו'. עיין לח"מ ועיין בכורות ס"א א' יעו"ש היטב ובתוס' בד"ה במעשר בזה"ז וכו' (אבל לרש"י שם משמע דאינו כן יעו"ש דברי רש"י יש לעיין בם וכמו שהעירותי לעיל ד"ה אסרו לעשר דלמה הזכיר כלל הך דלקוח ויתום כיון דלאו מסקנא הכי הוא וע"כ צ"ל דהוכרח לזה דאי משום תקלה לחוד א"כ כיון דמטעם זה לא מעשרין בזה"ז א"כ לא משכחת לה מעשר בזה"ז לכן פי' דמטעם תקלה לחוד לא ממנעי לעשר דיש להם תקנה בכיפה ועיקר טעם המניעה בזה"ז משום לקוח ויתום וזה לא ס"ל כדפריך עלה הש"ס במקומו לכן לא ס"ל כלל דהאידנא אינו נוהג כנ"ל לתרץ דבריו) וע"ע בתוספתא פ"ז דבכורות (ועיין בירושלמי שקלים פ"ח ה"ד יעו"ש לענין דגר בזה"ז צריך להפריש רובע לקינו ואיתא שם דכבר בטלה ר' יוחנן בן זכאי מפני התקלה (וכן איתא בר"ה ל"א ב' ובכריתות ט' א') ואיתא שם הקדיש מאי מן מה דאמר ר' שמעון כבר בטלה ריב"ז מפני התקלה הדא אמרה עבר והקדיש קדשו יעו"ש היטב אלמא דדבר שבטל מפני התקלה אם עבר וקדשו קדוש) דאיתא שם וז"ל ספק מעשר בזה"ז ירעו עד שיסתאבו כו' יעו"ש היטב וע"ע בנוב"י מהדו"ת חלק יו"ד סימן קפ"ט.

ג

כהנים

וכו'. עיין במל"מ מה שהביא בשם הרשב"א בחולין שהקשו על הר"ח מהך דראב"ע יעו"ש ובאמת לפי מש"כ התוס' בשבת נ"ד ב' בד"ה הוה וכו' בשם ר' אלחנן דהוה מעשר למלך לק"מ יעו"ש וע"ע ביצה כ"ג א' ד"ה תליסר וכו' וע"ע יומא ס"ו א' תוס' ד"ה אין וכו' ובבכורות נ"ג א' ד"ה אלא וכו' יעו"ש היטב.

אמנם מה שהקשה מהא דלקמן הלכה י"ג ודאי קושיא היא וע"ע בבכורות י"א א' יעו"ש היטב שמשמע התם מרש"י דכהן צריך לעשורי יעו"ש היטב ועיין ברע"ב בכורות פ"ה מ"ה יעו"ש ועיין בתשובות פאר הדור סימן ס"ו.

ד

נשחט

בעזרה וכו'. עיין פסחים ס"ד ב' וזבחים ל"ז א' נ"ו ב' ובתוספתא שם פ"ו ועיין ספרי קרח פיסקא קי"ח.

ואין

לכהנים וכו'. כ"מ שם בזבחים דלא קתני המורם מהם ועיין ב"ק י"ג א' זבחים י"א ב' פ"ט א' ובכורות ס"א א'.

בע"מ

בין וכו'. פשוט בכמה דוכתי עיין קדושין נ"ה ב' ובכורות כ"א ב' ל"א א' ל"ו ב' ל"ה ב' נ"ד ב' נ"ז א' נ"ח ב' נ"ט א' ס' א' ב' תמורה ח' א' כ"א א'.

שהפרישו

תחלה וכו'. יעו"ש במקומות שציינתי בד"ה הקדום וביומא נ"א א'.

ה

אסור

למוכרו וכו'. עיין ב"ק י"ג א' בכורות ל"א ב' ל"ב א' תמורה ה' ב' ובפ"א דמע"ש ועיין תו"כ בחקותי פי"ג.

שהמוכר

מעשר וכו'. עיין תמורה ה' ב' (ובתוס' בד"ה ולרבא וכו').

אינו

לוקה וכו'. עי' בלח"מ מה שהקשה בזה והנה מש"כ דסמך על סוף הסוגיא דקאמר שם ו' ב' דלרבא שינוי אינו קונה יעו"ש ועיין תוס' ב"ק ס"ו ב' בד"ה מאי איכא וכו' דרבא ס"ל שינוי קונה יעו"ש היטב ועי' לעיל בהל' עבודת יוהכ"פ פ"ג ה"ה ופ"ד ה"ב דס"ל דמערבין לקרנות יעו"ש והיינו כאביי שם ה' ב' וע"ע לקמן פ"ב מהל' תמורה ה"א דיליף דאין קרב תמורת בכור מדכתיב לה' הוא והיינו כאביי התם אבל זה אינו דלמסקנא גם רבא מודה לזה והעיקר נ"ל שרבינו יליף זה מקושיית התוס' שהובאה בלח"מ (והיינו קושית התוס' בתמורה ו' א' ד"ה והשתא וכו') ועי' בנוב"י מהדו"ת חלק אה"ע סימן קכ"ט מש"כ בזה וע"ע בתשובות ר"ע איגר סימן קכ"ט ובבינת אדם שער בית הנשים סי' ל"א יעו"ש היטב ולקצר באתי. ועיין במל"מ שהראה מקום לזבחים ט' א' דאיתא שם דלוקין עלה יעו"ש היטב וי"ל דלרבינו הוקשה לו קושית התוס' דשם ד"ה למאי וכו' וגרס למיקם עליו בלא יגאל וכ"ה שם אצל בכור (ועיין בכורות נ"ג ב') וצ"ע וע"ע בס' מעין החכמה מש"כ בזה.

כמו

שיתבאר וכו'. עיין בפרק ח' מהלכות מלכים ה"ו ובפ"ו מהל' ערכין ה"ד (ותמורה ה' א').

ו

שאסור

למוכרו וכו'. בכורות ל"א ב' והנה מהש"ס שם לכאורה משמע דמחיים אפילו בע"מ אסור מדאורייתא דכיון שעושה תמורה אינו נמכר אמנם מרן כתב דחי תמים אינו נמכר מדאורייתא הא בע"מ אפי' בחייו נמכר מדאורייתא יעו"ש היטב ובאמת כן משמע לשון רבינו לעיל בהלכה ה' וכאן אמנם ממה שכתב רבינו גזרה שמא ימכרנו חי משמע דבע"מ חי מה"ת אסור ואי לא מסתפינא אמינא דכן צ"ל מדברי סופרים שאסור למוכרו אפילו בע"מ שחוט. ור"ל לא מיבעיא תם שחוט אסור דזה ג"כ רק מדרבנן וכמבואר בתוס' זבחים ט' א' יעו"ש ויש לעיין בזה.

אין

שוקלין וכו'. עיין מרן דדייק לה מבכורות ל"א א' יעו"ש וכ"כ הרע"ב בריש פרק ה' דבכורות.

ז

של

יתומים וכו'. בכורות ל"א ב' יעו"ש ותוספתא סוף פ"ז.

ח

מותר

למכור וכו'. שם בש"ס וכאוקימתא דרבא ובתוספתא שם יעו"ש ועיין ירושלמי פ"ק דמע"ש.

הבליע

דמי וכו'. וכאוקימתא דרבא.

יקרים

והבליע וכו'. שם ל"ב א' וכמסקנא שם דלא פליגי יעו"ש.

ט

נאמנים

על וכו'. בכורות ל"ו ב' וכתב שם רש"י דמיירי בספק מעשר יעו"ש וכ"ש ודאי מעשר וק"ל.

מעשר

שלו וכו'. תוספתא פרק ג' דבכורות ופרק א' דנגעים ועיין בכורות ל"א א' יעו"ש.

י

הרי

הם וכו'. ביצה ל"ט ב' ב"ק ק"י ב' בכורות י"א א' נ"ג ב' נ"ה ב' נ"ו ב' נ"ח ב' יעו"ש היטב חולין קל"ו ב' ובתוספתא בכורות פ"ז ובירושלמי שקלים פ"א הי"א.

השותפין

שנשתתפו וכו'. ביצה ל"ט ב' שקלים פ"א מ"ז חולין כ"ה ב' בכורות נ"ו ב'.

הנולדים

להם וכו'. דעת רש"י ז"ל דשותפים לעולם פטורין ולכן שני שותפין שעשו שותפות כל הוולדות שיוולדו בעת השותפות פטורים והכא מיירי בשני אחים שירשו בתפוסת הבית ולכן כל זמן שלא חלקו ביניהם הרי הוא כמו בשל אחד וחייבין במעשר בהמה אבל כשחלקו וחזרו ונשתתפו אז דינם כמו שותפין דעלמא אמנם דעת רבינו ז"ל כי השותפים אינם פטורים רק אותם הבהמות שנשתתפו בהם אבל הנולדים מהם חייבין במעשר בהמה (ודומיא דלקוח לפי פי' רש"י ז"ל בביצה שם) והנה רבינו ז"ל גורס האחין והשותפין וכמש"כ הלח"מ כאן וכ"ה באמת הגירסא בשקלים ובבכורות שם יעו"ש היטב ועיין היטב בפירוש המשניות לרבינו בבכורות מה שביאר שיטתו בשלימות יעו"ש ומה שהקשה הלח"מ א"כ אמאי נקט וקנו מתפוסת הבית חייבים לנקוט אם ילדו אח"כ חייבין יעו"ש לא ידעתי קושייתו דקמ"ל דאפי' אם זה נתן מעותיו וזה נתן מעותיו ולקחו בהן בהמות חייבים יעו"ש בפי' המשניות ואפי' אותם הנקנים עצמם. גם מה שהקשה לוקמי כולה בבכור ולפלוג בין מה שילדו מקודם ובין מה שילדו אח"כ באמת לא זכיתי להבין הא בבכור אם נשתתפו בבכורות ודאי דחייבין דמהיכי תיתי נימא דאם נשתתפו בבכורות דליפקע מהן קדושתן אלא ודאי מיירי אם הביאו כל שמונה בהמותיהן ונשתתפו בזה או שלקחו בהמה אחת לשניהם וילדה ודאי פטורה ולכן שפיר הקשה דהא בבכורה כה"ג מחייב ולכן הוכרח לאוקמי במעשר בהמה. אבל לכאורה יקשה לרבינו איך שייך לומר דליקום האי קרא אבכורה דאם נשתתפו בבהמתם דיהא פטור מן הבכורה ולרש"י אתי בפשיטות יותר.

גם מה שהקשה הלח"מ על רבינו מהך דב"ק באמת גם אנכי מעצמי הרגשתי בזה ולכאורה קושיא אלימתא היא. ואולי אפ"ל בדוחק דעיקר הראיה מדנקט ואם לאו פטורים והיינו דווקא היכא דאיכא תרי יורשים אבל היכא דאיכא חד יורש אה"נ דחייב וכן מצינו בכמה מקומות שכתבו התוס' דהוי כמו וכו' וכמו שכתבו התוס' ברכות מ"ה א' ד"ה שלשה וכו' ובשבת קכ"ג א' ד"ה אסובי וכו' גיטין פ' ב' ד"ה זו וכו' ובשבועות ט' ב' ד"ה כדאמר וכו' ומ"א א' ד"ה ומאן דמתני וכו' מעילה י"ב ב' ד"ה חלב וכו' יעו"ש ומ"מ צ"ע בזה.

גדיים

כנגד וכו'. ביצה ל"ט ב' ובכורות שם נ"ו ב' ובירושלמי ספ"ק דשקלים יעו"ש.

כנגד

עשרה וכו'. עיין לח"מ מה שהקשה מהא דלעיל פ"ד מהל' איסורי מזבח הי"ז ועיי"ש מש"כ בזה ליישב שם.

יא

ולא

חלקו וכו'. שם בבכורות ובירושלמי שם בשקלים יעו"ש.

יב

במעי

אמן וכו'. בכורות נ"ו א' ותוספתא פ"ז.

יג

פטורים

מן וכו'. ב"ק ק"י ב' ועיי"ש בילקוט פרשת נשא גירסא אחרינא בש"ס יעו"ש.

יד

נכנסין

לדיר וכו'. בכורות י"ב א' נ"ז א' ב"ק ע"ח א' חולין קל"ו ב' תוספתא פ"ז דבכורות.

והטרפה. חולין קל"ו ב' מנחות ו' א' תמורה כ"ט א' בכורות נ"ז א' נ"ח א' תוספתא שם תו"כ בחקותי פי"ג ועיין מל"מ מה שהביא בשם התוס'.

ויוצא

דופן. שם בבכורות נ"ז א' ובתוספתא שם פ"ז.

ומחוסר

זמן וכו'. ועיין תמורה י"ט ב' בכורות כ"א ב' נ"ו א' נ"ז א' תוספתא שם פ"ז. ועיין מרן שהקשה למה לא הביא רבינו הא דאיתא בזבחים י"ב א' דבליל שמיני נכנסין לדיר להתעשר יעו"ש ולענ"ד אפ"ל דזה דוקא אליבא דמ"ד דס"ל דאין מחוסר זמן בלילה אמנם אליבא דמ"ד דיש מחוסר זמן בלילה אה"נ דאין נכנסין לדיר להתעשר ולקמן בפ"ג מהל' מחוסרי כפרה ה"ד פסק רבינו דלילה מחוסר זמן ועיין לעיל פ"א מהל' חגיגה ה"ה וע"ע בפ"ו מהל' נזירות יעו"ש היטב ומ"מ יש לעיין בזה.

היתום

שמתה וכו'. בכורות נ"ז א' נ"ג א' נ"ח ב' חולין קל"ו ב' תוספתא דבכורות פ"ז ועיין לעיל פ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ד יעו"ש ומש"כ שם.

טו

אחר

שנראה וכו'. בכורות נ"ו א' מימרא דר' אלעזר יעו"ש היטב.

שאינו

מחוסר וכו'. ט"ס וצ"ל שכיון שמחוסר זמן אינו ראוי וכו' או שצ"ל שאין מחוסר זמן ראוי וכו' ופשוט.

טז

הרי

היא וכו'. ב"מ ז' א' ובכורות נ"ח ב' עשירי ודאי ולא עשירי ספק וע"ע במרן.

שנתערב

בהן וכו'. תוספתא פ"ז דבכורות והובא במרן.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.