קרית ספר/איסורי ביאה/יט

קרית ספר ‏ איסורי ביאה יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת קיח שלא יקח כהן חללה דכתיב וחללה לא יקחו. ואיזו היא חללה זו שנולדה מאיסור כהונה אלמנה לכ"ג זונה וגרוש' לכהן הדיוט דסתם חלל היינו וולד פסול לכהונה מדכתיב ולא יחלל זרעו דמשמע שלא היה לו שעת הכושר וכהן הדיוט נמי יליף ג"ש זונה זונה מכ"ג מה כ"ג הולד והיא חללה אף כהן הדיוט. וכן אחת מן הנשים האסורות לכהונה שנבעלה לכהן נתחללה אבל הכהן עצמו לא נתחלל דכתיב לא יחלל זרעו לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל דהיינו אלמנה וזונה וגרושה דהיה להם שעת הכושר ונתחללו השתא ללקות עליה משום חללה דכל איסור דכהונה עושה אותה חללה בביאתו דעיקר חלול האמור כאן משמע ביאה עצמה שהיתה כשרה ונתחללה אבל זרעו מעיקרו הוא נפסל ואין זה לשון חילול והוא לא נתחלל דכתיב זרעו זרעו הוא דמחלל ולא עצמו.

ב

ובין שנבעלה באונס בין בשגגה דאונס אסור באשת כהן כדילפינן לעיל ומינה ילפינן לחללה דהויא איסורי כהונה דבאונס נמי משוי לה חללה בין כדרכה בין שלא כדרכה משהערה בה נתחללה דילפינן קיחה דלאוי כהונה דכתיב לא יקחו מקיחה דעריות דכתיב ואיש כי יקח את אחותו וגו' מה קיחה דעריות בין כדרכה בין שלא כדרכה דכתיב משכבי אשה והעראה נמי דכתיב גבי נדה את מקורה הערה אף לאוי כהונה דכתיב בהו קיחה והוא שיהיה כהן בן ט' והיא בת ג' כדאמרינן לעיל ואם הוליד ממנה בן בין זה שחללה בין כהן אחר הולד חלל דכתיב זרעו ומן האירוסין לא נתחללה דאינה מתחללת אלא בביאה כדאמרינן לעיל ואם נשאת הרי היא בחזקת בעולה ונתחללה ונראה דאם ידוע שלא נבעלה אפילו נשאת לא הויא חללה מן התורה דבביאה תליא מילתא דחילול כדאמרי'.

ד

כ"ג שנשא בוגרת או מוכת עץ לא חללה כיון דיקיים כדאמרינן לעיל. וכן אם בעל בעולה בלא נישואין לא חללה דאף על גב דיש חלל מנושא את הבעולה היינו בנישואין שעבר על עשה דהוא אשה בבתוליה יקח ולא בעולה יקח אבל בלא קיחה אינו עובר על עשה דאין חלל אלא מאיסורי כהונה. וכהן הדיוט אע"ג דאינו לוקה עד שיקדש ויבעול כדאמרינן לעיל אפ"ה עושה אותה חללה והולד חלל בביאת זנות בלא קידושין דיליף ג"ש דזונה זונה מה להלן בכ"ג זרעו חולין ועושה אותה חללה אף בכהן הדיוט כן וכ"ג באלמנה בבעילה לחוד לקי כדאמרינן לעיל ולא אתיא האי ג"ש אלא להיות זרעו חולין והיא חללה כדאמרינן אבל למלקי כהן הדיוט על לאו דלא כתיב ביה לא אשכחן דאפילו כ"ג דכתיב לא יחלל לא לקי תרי אלא אאלמנה כשקדשה ובעלה כדאמרינן לעיל אבל אאינך לא ואפ"ה עושה חלל מגרושה וזונה בלא קידושין אע"ג דלא לקי כדאמרינן דהא בגרושה זונה וחללה שוין כ"ג וכהן הדיוט והא ילפינן לכהן הדיוט דעושה חלל מג"ש כדאמ'.

ה

כהן הבא על ערוה מן העריות חוץ מנדה או על אחד מחייבי לאוין השוין בכל עושה אותה זונה כמו שנתבאר. חזר ובא עליה בין הוא בין כהן אחר נעשית חללה וזרעו ממנה חללים לפי שהיא מאיסורי כהונה כיון שהיתה כבר זונה ונראה דאפילו אחר שנתחללה לא לקי עליה אלא משום זונה לא משום חללה דאין איסור חללה חל על איסור זונה כדאמרינן לעיל ולענין מה הוא דהויא חללה לענין הולד ממנה דהוי חלל כיון שנולד מאיסורי כהונה דלא אשכחן דלקי על חללה אלא כשהיתה אלמנה לכ"ג גרושה להדיוט נתחללה אם בעלה ולקי עליה אחר כך משום חללה מתוך שנוסף עליה איסור אכילה בתרומה כדאמרינן לעיל איתוסף נמי איסור כהונה אבל זינתה באיסור ונבעלה אחר כך אף על גב דנתחללה לא לקי עליה משום חללה כדאמרינן אלא הולד הוא דהוי חלל דחללה דכתיבה גבי כ"ג לא איצטריכא דהרי אסורה להדיוט ומהדיוט נאסרה עליו ולמה נאמרה דהא קרא יתירא הוא אלא לומר שתלמוד מסדר האמור חללה אחר אלמנה וגרושה שאין איסורין נוהג אלא בכהנים ולא כתבה אחר זונה שמצי' שם זנות פוסל בישראל אם זנתה אשתו ברצון לומר לך שאין נקראת חללה אלא מביאת פסול כהונה לבדה ולא מביאת פיסול הנוהג אף בישראל משמע דלא הויא חללה ללקות עליה אלא מאלמנה לכ"ג וגרושה לכהן הדיוט אבל מזונה אע"ג דנתחללה וולדה חלל לא לקי עליה משום חללה כדאמרינן דאין איסור חללה חייל אאיסור זונה כדאמרינן כן נראה אלא דקשיא לי לישנא דתלמודא על כהן הבא על אחותו דאם חזר ובא עליה עשאה חללה והרב ז"ל נמי קאמר בפי' היא חללה וולדה חלל וצריך עיון דהא בבריתא קתני זנתה נתחללה ונתגרשה ונתאלמנה אינו חייב אלא אחת. הבא על הנדה וולד כשר ואינו חלל דכתיב גבי פסולי כהונה את אלה לא יקח ודרשינן מאלה אתה עושה חלל ואי אתה עושה חלל מנדה. אשה שנתעברה ונעשית חלל וילדה אח"כ הולד כשר דאין יצירתו בעבירה וחלל יצירתו בעבירה דאסירא ליה בזמן יצירתו.

ט

ספק אלמנה ספק גרושה ספק חללה ספק זונה הולד ספק חלל מן התורה ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראל אבל חלל תורה ודאי הרי הוא כשר ונושא גרושה ומטמא למתים דכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן לא הוה צריך למיכתב הכהנים דכיון דבני אהרן נינהו פשיטא דהוו כהנים אלא לומר אף על פי שהם בני אהרן אינם כהנים עד שיהו בכיהונם דהכהני' מיעט חללים לענין טומאה ולענין פיסולי כהונה ילפינן מינה כבסמוך.

יא

אף על פי שכהן זכר אסור לישא זונה וחללה הכהנת מותרת להנשא לחלל ולגר ולמשוחרר דלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים דכתיב לא יחלל זרעו בעמיו וכתיב גבי טומאה לא יטמא בעל בעמיו מה להלן זכרים ולא נקבות דכתיב בני אהרן ולא בנות אהרן אף כאן זכרים ולא נקבות.

יב

גרים ומשוחררים שנשאו זה מזה והולידו בת מותרת לכהונה מדאוריתא הואיל והורתה ולידתה בקדושה וכתיב ביחזקאל בתולות מזרע בית ישראל דמשמע משנזרעו בישראל שתהא הורתה בקדושה וכ"ש אם יש צד ישראל דהבת מותרת אפילו לכתחלה ואפילו עמוני או מצרי שני שנשאו בת ישראל בנותיהם כשרות דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה מדמצי למכתב בתולת עמיו יקח וכתב מעמיו אפילו מקצת עמיו ועם אחר להביא בתולה הבאה משני עממים דהיינו מישראלים וגר ואותו גר הוי מעם שיש בו ב' עממים דהיינו עמוני דנקבותיהם מותרות וגר מצרי יליף מעמוני שנשא בת ישראל מה לעמוני שכן עמוניות מותרות מיד תאמר במצרי שני שהחמיר בהם הכתוב לעשות בהם נקבות כזכרים עד ג' דורות מצרי שני שנשא מצרית יוכיח שבתו כשרה שהרי שלישית היא ואף על פי שיש בהם צד חמור כדקאמרת אפ"ה שרינן אף אני אביא את זאת הואיל והיא שלישית כשרה לכהונה מה למצרי שני שנשא מצרית שניה שכן אין ביאתו בעבירה עמוני שנשא בת ישראל יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהם שאינה ברוב קהל וכשרה.

יד

חלל שנשא כשרה זרעו ממנה חללי' וכן בן בנו עד סוף העולם ואם היתה בת אסורה היא שהרי היא חללה אבל ישראל שנשאה הולד כשר דכתיב ולא יחלל זרעו דמשמע כל זרעו פסולים בין זכר בין נקבה ומקיש זרעו לו דהאב והזרע מוזכרים בתיבה זו דזרעו לומר מה הוא בתו פסולה אף בנו בתו פסולה אבל בתו אע"ג דבכלל זרעו הויא דוקא היא פסול אבל וולדה מישראל כשר כדאמרינן ולא מקשי זרעו דהיינו בתו לו דאהני לה ג"ש דעמיו דטומאה מה להלן זכרים ולא נקבות אף הכא זכרים ולא נקבות והכא חלל גופא לא מצינן לאוקמי ג"ש דהא מקיש זרעו לו מה הוא פוסל את בתו דכתיב זרעו דבכלל הויא בתו אף בנו פוסל בתו ומשום הכי מוקמינן לה לג"ש לוולד חללה מישראל.

טו

כהנים לוים וישראלים מותרים לבא זה בזה כדאשכחן בתורה ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב וגו' לו לאשה והולד הולך אחר הזכר כדכתיב ותלד לו את נדב ואת אביהוא וכו' דהיו כהנים וכת' נמי למשפחות' לבית אבותם בית אביו הוא משפחתו ואין בית אמו משפחתו. לוים וישראלים חללים וגרים ועבדים משוחררי' מותרים זה בזה דלא נאסרו אלא כהנים כדאמרינן לעיל והגר או המשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הוולד ישראלי דמשמע נמי קרא דמזרע בית ישראל ואפילו מקצת זרע אפילו זרע כחוש כגון גר שנשא בת ישראל קרינן לולד מזרע בית ישראל וישראלי או לוי או חלל שנשאו גיורת או משוחררת הולד הולך אחר הזכר כדאמרינן.

יז

כל משפחות בחזקת כשרות מן התורה ואפילו משפחה שנתערב בה ספק חלל מותר לכהן לישא מאותה משפחה מן התורה שהן ב' ספקות ולא אסירא מדאורית' אבל נתערב בה ודאי חלל או ממזר כל אשה מהם אסורה לכהן עד שיבדוק דהויא ספק חללה שנתחללה מחלל או מהממזר שהוא פסול לה ועושה אותה זונה כדאמרינן לעיל וא"כ כל אשה מהן הויא ספק חללה או ספק זונה ואסורה מדאוריתא דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי כדאמרינן לעיל ואם פרשה חדא למקום אחר נראה דאמרינן כל דפריש מרובה פריש מדאוריתא ונראה דבשנתערב בה ממזר וודאי מותר לישא מהן כל אלמנה מדאוריתא אפילו ממקום קביעותא אע"ג דהויא ספק זונה דכיון דספק ממזר לא אסור מן התורה ספק זונה מממזר נמי לא דכל ספק דאתי מממזר לא אסור מדאוריתא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.