קרבן העדה/שבת/ט/ד

קרבן העדה שבת ט ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. מקיש סיכה לשתייה:

גמ' בשבת. כל סיכה מותרת ובלבד דלא מוכחא מילתא דלרפואה קעביד:

בין סיכה שאינה של תענוג. כגון שיש לו חטטין בראשו:

לאיסור. גבי מעשר שני ותרומה ולאיסור עשה וכדמסיק:

ולתשלומין. אם סך זר בתרומה חייב לשלם חומש כאלו שתה ולא מיקרי מזיק וכן בקדש:

אבל לא לעונש. למלקות וכרת:

ופריך והא תני ולא יחללו. ככתי' בתרומה לרבות השותה והסך ש"מ דאף סך איכא עונש וקשיא. אהך ברייתא דתני בה אבל לא לעונש:

ומשני אר"י לית כאן סך. כלומר סמי מכאן סך ולא יחללו להביא את השותה היא דאתי:

דלא כן. דאל"כ אלא דלא יחללו להביא את השותה הוא דאתי ש"מ דאין שתייה בכלל אכילה דאי בכלל אכילה היא ל"ל קרא לרבויי:

דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף. בתמיה ואנן תנן במתני' פ"ח דיומא האוכל ושותה מצטרפין ואי שתייה לאו בכלל אכילה ומולא יחללו מרבינן אותו איך מצטרפין אלא ודאי דכולא ברייתא משבשתא בשלמא אי מרבינן סך מולא יחללו י"ל דה"ק לרבות את הסך כשותה וכ"ה בבבלי בנדה אבל אי תני שותה לבדו קשיא:

מניין שהוא מחוור בעשה. מניין שיש איסור עשה בסיכה של מעשר שני:

אם להביא לו ארון ותכריכין למת. בא הכתיב לאסור השתא לחי הוא אסור ליקח בו חלוק דלא הותר רק מה שהוא צורך לאכילה וצריך לאכלו בקדושת מעשר כ"ש שאסור למת:

איזהו דבר. ששייך בחי ובמת והתירה התורה לחי ואסרו למת הוי אומר זו סיכה ש"מ דבסיכה איסור דאוריי' ואינו אלא עשה דלא נאמרו הדברי' אלא בסיפור דברים של הוידוי וליכא למשמע לאו מיניה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף