פני משה/שבת/ט/ד

פני משה שבת ט ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מנין לסיכה שהיא כשתייה ביום הכפורים לאיסור אבל לא לכרת כשתיה וכדקאמר בגמרא:

ותבא כמים וגו'. ואיתקש שמן למים ומיהו ראיה גמורה ליכא דאיכא למימר דקרא לא משתעי בשתייה אלא ברחיצה ומים דומיא דשמן מה שמן מאבראי אף מים מאבראי ולמילף איסור לרחיצה מסיכה וסיכה גופה מקרא דדניאל נפקא לן וסוך לא סכתי ואיכא למימר נמי איפכא דמים בשתייה משתעי וסיכה ילפינן משתייה להכי קאמר דמיהת זכר לדבר איכא לסיכה או מהאי קרא או מהאי קרא:

גמ' כהדא דתני וכו'. לפרש דלאו כשתייה ממש ולענין עונש נמי קאמר אלא לענין איסור בלבד הוא דאמרי וכהאי ברייתא דתני שוות סיכה לשתייה לאסור ולענין תשלומין לזר בתרומה אבל לא לעונש עליה כשתייה וביום הכפורים לאיסור אבל לא לעונש וגרסי' להא לקמן בפ"ק דתענית בהלכה ו' ובפ"ב דמעשר שני בהלכה ב':

והא תני. בת"כ פ' אמור ולא יחללו דכתיב גבי זר האוכל בתרומה להביא את הסך ואת השותה אלמא דהסך עובר בלאו:

לית כאן סך. סמי מכאן סך:

אם אומר את לית כאן סך לית כאן שותה א"כ סמי נמי מכאן שותה דלא איצטריך לרבות דהא שתיה בכלל אכילה הוא וכתיב וכל זר לא יאכל:

דלא כן דבר שהיא בא משני לאוין מצטרף. בתמיה וכלומר דאל"כ דמרבה את מולא יחללו את השותה הא מכיון שאינן משם אחד בדין הוא שאין אכילה ושתיה מצטרפין ואנן לא תנינן הכי דהא דתנינן גבי יה"כ האוכל ושותה אינן מצטרפין היינו משום דשאני גבי יה"כ דביתובי דעתא תליא מילתא ובהכי לא מיתבא דעתיה אבל בעלמא מצטרפין הן וכדתנן בפ"י דנזיר אפי' שרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב וה"ה ה"נ בתרומה וטעמא דהכל משם א' הוא ואי אמרת לרבות את השותה בדוקא קתני א"כ אכילה ושתיה משני לאוין הן באין ובדין הוא שלא יצטרפו אלא על כרחך דה"ק לרבות את הסך כשותה ושותה נפקא לן דאכילה ושתיה הכל אחד הוא:

מנין שהוא מחוור בעשה. לענין חוץ לחומה הוא דאע"ג דאמרינן הסך חוץ לחומה אינו עובר בלאו דלא תוכל לאכול בשעריך דאינה בכלל אכילה מ"מ בעשה הוא עובר ומנין לזה. וקאמר ר' אלעזר מדכתיב גבי וידוי מעשר ולא נתתי ממנו למת ומה אנן קיימין להמקרא הזה אם כהאי דתנינן התם בפ"ה דמעשר שני דלהביא לו ארון ותכריכין לחוד הוא דקאי קשיא דהא דבר שאסור לחי הוא דמעשר שני לא ניתן אלא לאכילה ולשתייה ולא לעשות ממנו שאר צרכיו ולקנות מלבושין ואם לחי הוא אסור לכ"ש למת ולמאי איצטריך אלא איזה דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אמר זה סיכה ואם סך ממנו למת עובר בעשה הוא דמכלל דלא נתתי הוא בא וה"ה לענין חוץ לחומה דנהי דאין בכלל לאו דלא תוכל לאכול דאע"ג דכתיב התם נמי ויצהרך אמרי' דסיכה אינה בכלל הלאו מ"מ בעשה הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף