קרבן העדה/שבת/טו/ב

קרבן העדה שבת טו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יש לך קשרים שאין חייבין עליהן. חטאת כמו שחייבין על קשר הגמלין אלא פטור אבל אסור וחסורי מחסרא והכי קתני יש קשרים שאין חייבין עליהן חטאת אבל איסורא איכא והן קשרים שאינן של קיימא אבל מפתח חלוקה קושרת אפילו לכתחילה:

מפתחי חלוק. מפרש בגמ' סבכה. קווייפ"א:

ושל פסיקא. אזור רחב וחוטין תלויין בראשו לקשרו בהן:

ונודות יין. של עור שכופפין פיהם וקושרין:

וקדרה של בשר. פעמים שקושרין בגד לפיה:

קושרין בפני בהמה. חבל ברוחב הפתח:

קושרין דלי בפסיקיא. ע"פ הבור דפסיקיא לא מבטל התם:

אבל לא בחבל. דמבטל ליה התם והוה קשר של קיימא שהרי קשור ותלוי שם תמיד:

גמ' במפתח אימרא וכו'. שהיו מדביקין בשפת החלוק כעין אימרא כמו שעושין היום בשפת החלוקים מעשה רשת ולפעמים מדביקין אותו שם ברצועות או במחטים וקאמר התנא דמותר לקשור דאי במפתח חלוקה ממש פשיטא דשרי:

במפתח חלוק שהוא עשוי כמין שני דפים. שיש לו שתי לשונות זו למעלה וזו למטה זו לימין וזו לשמאל ואם אינה מתרת אלא האחד יכולה לפושטה וללובשה בדוחק ולא אמרינן דחדא מינייהו בטולי מבטל ליה ותיהוי קשר של קיימא וכיון דלא ידעי הי מינייהו תרווייהו ליתסרו קמ"ל:

נוטל ומחזיר. ולא גזרינן שמא יקשור דאף אם יקשור אינו קשר של קיימא ודוקא כשהנקב מתוקן להכנסת הרצועה דאל"כ ה"ל כמתקן מנא:

חוטמו שנשמט. היינו רוב רגלו שלצד חוץ:

מותר להחזיר. הרצועות למקומן:

הוון וכו'. סברוהו למימר דלא פליגי:

בשיש בה שני נקבים. וחיישינן דלמא יקשרנו בנקב אחד שיעמוד שם לעולם וה"ל קשר של קיימא ואסור מן התורה:

בין זה וכו'. תרווייהו איירי בשיש בו שני נקבים ואפ"ה לא פליגי:

מהו כדון. מאי קאמרת:

ברפין. שהנקבים רחבים ויכול להכניסם בלא טורח ואין לחוש שמא יתקע:

באפוצים. שהנקבים צרים והרצועות נכנסות בדוחק וגזרינן שמא יתקע ואסור:

מה חולקין. מי פליגי חכמים על ראב"י דמתני' או לא:

מן מה דתני מודים חכמים לר"מ וכו'. שמעי' דלא פליגי דתנן בפ"ד די"ט בית שהוא מלא פירות סתום ונפחת נוטל ממקום הפחת רמ"א אף פוחת לכתחלה ונוטל ותני עלה בברייתא מודין חכמים לר' מאיר:

בחותמות שבקרקע. דלתות פתחי בורות ומערות הסגורים בקשרי חבלים:

שמפקפקן. שמנענען:

ומפקיעין. החבל לסתור עבותו וגדילתו דבחותמות הקשורים אין בסתירתן איסו' דאוריי':

ומתירין וחותכין. בי"ט:

ה"ג בשבת מפקפקין אבל לא וכו'. מדרבנן הוא דאסור:

ובכלים. כגון תיבה הנעולה ע"י קשר של חבל אפי' מותר להפקיע ולפקפק ולתתוך דאין סתירה בכלים:

הדא אמרה. זאת אומרת שאין חולקין על ראב"י שהרי מתירין לחתוך חותמות שבכלי ש"מ דלאו קשר הוא:

ה"ג בפסיקיא אבל לא בחבל ר"י מתיר א"ר בא בחבל שחול היא מתני' בחבל שהוא משוחל כלל אר"י כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו הא רבנן לא אלא בגין דתנינן קדמייתא בשם ר"י תנינן אוף הדא בשם ר"י ר' שמואל וכו'. וה"פ בחבל שחול הוא דמתיר ר"י והיינו חבל שעשוי לימשך בו דברים הנצרכים ולא מבטל ליה ורבנן סברי דגזרי' בחבל שחול אטו שאר חבלים:

הא רבנן לא. קשיא ליה למה קאמר כלל אר"י וכו'. וכי לא מודו רבנן נמי בהא שכל קשר שאינו של קיימא שאין חייבין עליו אלא בשביל דתני בתחלה ר"י מתיר תני נמי בסיפא כלל אר"י:

כיני מתניתא. כן היא מתני' כלומר לעולם ר"י הוא דקאמר הכלל וה"ק כל קשר שאינו של קיימא כגון עניבה והוא לשעה אין חייבין עליו אבל אם עשאו שיהא קיים לעולם אלא שאין הקשר חזק כגון עניבה אפ"ה הוי קשירה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף