קרבן העדה/שבת/ג/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין נותנין. בשבת:

כלי תחת הנר לקבל בו שמן. המטפטף משום דשמן מוקצה הוא וקסבר אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל א"נ קסבר אסור לבטל כלי מהיכנו להושיב כלי במקום שלא יוכל ליטלו עוד משם דה"ל כמחברו בטיט ודמי למלאכה וכלי זה משיפול בו השמן המוקצה יהא אסור לטלטלו שהרי שמן שבנר מוקצה מחמת איסור הוא דהמסתפק ממנו חייב משום מכבה ואפי' ר"ש מודה דאסור:

מותר. להניח שם:

נאותין. נהנין:

לפי שאינו מן המוכן. שהרי הוקצה לאיסורו:

גמ' כבה. הנר מבעוד יום ולא נודע לו עד שחשיכה נמצא שנתקצה מדעתו שהרי סבר שלא כבה מהו מי אמרינן כיון שהוא לא ידע ה"ל מוקצה או דלמא כיון דאלו ידע לא הקצהו שרי:

כבה בשבת זו וכו'. את"ל כבה בע"ש דשרי דמעולם לא חל עליו איסור מוקצה כבה בשבת זו ונתיידע לו בשבת אחר שכבר נאסר בשבת ראשון מהו:

אין לך דבר. שהוא ראוי כמות שהוא ונגמר מלאכתו שאין צריך שום הכשר לאפוקי פירות טבל שצריכין תקון:

ואינו בהכנה. שלא יהא בהכנתו כלומר שיהא מוקצה אע"ג שהוא לא ידע ולא הוה דעתיה עליו:

אלא דבר אחד בלבד. והם גרוגרות וצמוקין שהעלן לראש הגג ולא יבשו כל צרכן דאיכא אינשי דאכלי אי אזמין גלי דעתיה לא אזמין לא גלי דעתיה ואסור א"נ מוקצה מחמת איסור וזה נראה מקושית דר' נסא בסמוך וכ"ה בבבלי:

הרי שמן בנר. של שבת שהוא ראוי לאכול כמות שהוא ואפילו הכי משכבה אסור:

ומשני לכך נתנו. מתחלה בנר שיהא כלה בתוכו וה"ל כאלו אקצייה בפירוש והלכך אף כשניתותר אסור משום מוקצה:

חטין. שזרען בקרקע ועדיין לא השרישו ונתגלו אסורין לאכול בשבת ואע"פ שהן בעין וצ"ל דפשיטא ליה דמודה רבי יוחנן בהני דאסורים הם:

הרי בצים. שהושיב עליהם תרנגולת שהם מוקצין אע"ג שראויין לאכול כמות שהן ואיירי שלא ישבה עליהם שלשה ימים שעדיין ראויין לאכילה:

שיעשו אפרוחין. ולא יהיו לאכילה:

עיטורי סוכה. והם מוקצים אם לא גלי דעתיה בפירוש לצורך דבר הניטל בשבת:

ומה דאמר. ר' יוחנן אין לך דבר וכו' באוכלים הוא דאמר הכי:

מוקצה. של גרוגרת וצימוקין שיבש מבעוד יום. ולא נגעו בו. הבעלים ולא ידעו אם הוא יבש ואינו בהיכנו שהן אסורים:

ה"ג הכא במקצתן ומה דאת אמר תמן בכולן. וה"פ מוקצה שיבש בשבת לא היה ראוי לשום אדם שהן מסריחין קודם שיתייבשו ורבי יוחנן איירי כשכבר נתייבשו וראויין לכולם והיינו דקאמר דבר א' בלבד בשנתייבשו ולא נתייבשו כל צרכן דראויין למקצת בני אדם ואפ"ה אסורין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף