רידב"ז/שבת/ג/ו

רידב"ז שבת ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ר יוחנן אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר אחד בלבד פי' דהא קי"ל בכ"מ מבטל כלי מהיכנו לכאורה יש לדייק על תיבת ביטול דזה שייך בגט או בחמץ והכא הול"ל בלשון הפקיע כלי מהיכנו. וכן יש לדייק על תיבת כלי והול"ל מבטל דבר מהיכנו עי' בבבלי דף קכ"ח גבי כרים וכסתות והנלפענ"ד בזה דכל עיקר האיסור בזה הוא. כדפי' רש"י ז"ל דהוי כאילו קובע לו מקום ומחברו בטיט עכ"ל ז"ל והו"ל כבנין. ובכ"מ קי"ל דאינו בטל הכלי לגבי רשות בב"ב דף פ"ד ופ"ה [וכן גבי ציור שחקקו ולסוף קבעו] ע"כ קמ"ל בזה דהכלי בטל לגבי רשות וכמחובר לקרקע דמי וע"כ שייך תיבת בטל גבי כלי וקמ"ל דהכלי בטל להקרקע ואסור לטלטלו ממקומו וכל עיקר דבעלמא איסור טלטול ממקומו. במוקצה שיבש הוא דבטל החפץ להקרקע כמו שמפורש גבי עיטורי סוכה דבטלין הם לסוכה וע"ז קאמר ר"י דאין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו פי' דלעולם אינו בטל לגבי קרקע דבר שהוא בעין אע"ג דאסח דעתי' מיני' כיון שהוא בעין אינו בטל לגבי קרקע אלא דבר אחד בלבד דהוא האיבעיא דידן כשכבה מבעו"י ונתודה לו משחשיכה אע"ג דהכלי בעינו הוא דנכבה השמן קודם חשיכה ולא ידע בו אף על פי כן אסור לטלטלו ממקומו. ומביא הסוגיא הזאת על המשנה הזאת דמיירי ממבטל כלי מהיכנו הרי דהכלי שהשמן בתוכו דולק אסור לטלטלו ממקומו ע"כ מיבעיא ליה כשנכבה קודם חשיכה ולא ידע בו מ"מ בטל הכלי להקרקע והשתא אינו מחלק בין כלי לדבר אחר. ומשמע דאף כל דבר אינו בטל לגבי רשות אע"ג דאסח דעתי' מיני' מ"מ מותר לטלטלו ממקימו ואינו בטל לגבי רשות ע"ז פריך משמן שבנר למה הוא אינו להכנו למה הוא בטל לגבי נר הרי כיון דהוא בעינו דס"ל דהשמן הנתון בנר להדלקה אע"ג דלא הדליקו קודם שבת מ"מ אסור להוציאו מנר דנתבטל להנר ודמי לזרעים שנתון בקרקע וביצים שתחת תרנגולת דמביא לקמן ומשני שאני התם דנתנו משעה ראשונה שיכלה בנר ע"כ הוא בטל לגבי הנר אפילו לאחר שנכבה וכיון שאינו מחלק בין כלי לדבר אחר ולא משני דדווקא כלי אינו בטל לגבי הרשות אבל שמן שפיר בטל להנר כיון דאסח דעתי' מיני' משמע דלא מחלק בין כלי לדבר אחר ע"כ פריך מחטים שזרען בקרקע דבטלין לגבי קרקע כיון דאסח דעתי' מינייהו ומשני ג"כ דנחנו משעה הראשונה שיכלה בקרקע ע"כ בטל לגבי קרקע וכיון דה"נ לא מחלק בין כלי לדבר אחר ע"כ פריך מביצים למה נתבטלו לגבי התרנגולת ומשני הכ"נ שנתנו משעה הראשונה לאפרוחים ע"כ נתבטלו לגבי תרנגולת אע"ג דבעינו הן ופריך מסוכה דקי"ל דבטלין לגבי סוכה והא בעינן הם ומשני שאני התם דמשום מצות סוכה בטלין לגבי סוכה כדמסיק דא"ר אבא מרי אחוה דר' יוסי כל שבעה הן בטלין ע"ג סוכה. ומכאן ואילך בהיכנן הן וכיון דלא משני על כל הנך קושית לחלק בין כלי לדבר אחר דדווקא כלי אינו בטל לגבי הרשות כמו בעלמא אבל כל מילי בטל לגבי רשות ע"כ פריך ר"ח ממוכין שנתפזרו כיון דהן מפוזרין בטלין הן לקרקע והא בעינן הן ע"ז משני לי' דאין ה"נ דלא קשה ג"כ מכל הני דאיתמר תמן דמה דאמר הכא בכלי ומה דאיתמר תמן באוכלין דאוכלין וה"ה כל דבר שפיר בטלין לגבי הרשות כיון דאשר דעתי' מהן משא"כ כלי אינו בטל לגבי הרשות משום היסח הדעת דאע"ג דאסח דעתו. אינו בטל לגבי הרשות כמו בעלמא דכלי אינו בטל לגבי הרשות. וכן על הא דמתיב ר' נסא ממוקצה שיבש ולא נגעו בו פי' דמוקצה שיבש ולא ידעו הבעלים. אסור אף ליגע בו אלמא דבהיסח הדעת בטל להקרקע ומשני ג"כ הכא בכלים ומה דאיתמר תמן באוכלין וכן בכל דבר בטל לגבי קרקע. ור' יוחנן מיירי בכלי כן נראה לפע"ד פי' הסוגיא הזאת ופי' המפרשים ז"ל לא הבנתי. והנראה לפענ"ד כמו שכתבתי. ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף