קרבן העדה/קידושין/ד/ו

קרבן העדה קידושין ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בת חלל זכר. דוקא נקט כדקתני ואזיל דבת חללה שנשאת לישראל כשרה לכהונה:

לעולם. בגמרא מפרש:

ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה. ומקרא יליף בגמרא ודוקא ישראל אבל כהן שנשא חללה בתו חללה דכל ולד הנולד בביאת איסור כהונה הוי חלל:

בת גר זכר וכו'. בגמרא מפרש:

גמ' בת. הא דתנן במתני' לעולם ה"ק בת חלל זכר ובת הבת של חלל זכר אפי' נשואה הבת לישראל אפ"ה בתה אסורה:

בעמיו. לגזרה שוה נאמר להלן בטומאה לא יטמא בעל בעמיו ונאמר כאן בחללים ולא יחלל זרעו בעמיו:

זכרים אסורים ונקבות מותרות. דבטומאה כתיב בני אהרן ולא בנות אהרן:

מה נפיק מביניהון. מאי איכא בין רב לר"י דודאי לא פליג ר"י אמתני' דתנן בת חלל זכר פסולה ש"מ דדריש נמי ולא יחלל זרעו דמשמע אפי' נקבות א"כ מאי בינייהו דהא הבת ר"י נמי אוסר:

ה"ג והוליד בן ובת והנך הבן והוליד בת והבת הולידה בת ע"ד דרב בן ובת בן ובת הבת אסורה ע"ד דר"י וכו'. וה"פ לרב אף בת הבת חלל זכר פסולה לכהונה דדריש נמי זרעו ואית ליה נמי גז"ש דמעמיו אלא דמוקי לה לחללה מכנה וכדמסיק ור"י סובר דאהני גז"ש להכשיר בת הבת דהיינו אם נשאת הבת לישראל שבתה כשרה ואהני זרעו לפסול הבת עצמה:

ופריך מתני'. קשיא לרב דתנן ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה:

ומשני פתר לה. תפרש למשנתינו:

ה"ג חללה מכנה. ממכונה כלומר שהיא נולדה בקדושה אלא שנעשה חללה ע"י ביאת איסור אבל בת חלל שלא היה לה מעולם שעת הכושר אף בתה מישראל אסורה:

ופריך מתני'. קשיא לר"י:

רי"א בת גר זכר כבת חלל זכר. וקס"ד דר"י פליג את"ק דאוסר בבת חלל זכר לעולם ואפי' בת הבת וקאר"י שבת חלל זכר היא כבת גר זכר שבתה מותרת:

ומשני פתר לה. תפרש למשנתינו שלא בא ר"י אלא להוסיף על התנא קמא ולאסור אף בת הגר דת"ק מתיר בת הגר אבל בבת הבת חלל אף ת"ק מתיר:

אלו אמר. ר"י בת חלל כבת הגר שפיר הוה שמעינן דפליג להתיר בת הבת חלל אבל השתא דקאמר בת גר זכר וכו' משמע דבא להוסיף וכדפרישית:

דלמא. מעשה בר"ה הגדול ור"י הנשיא היו יושבין ורץ ר' יוחנן ולחיש לר"ה באזנו פצוע דכא כהן מהו שישא בת גרים ויאכילנה בתרומה:

א"ל. ר"י הנשי' לר"ה מה אמר לך ר"י:

א"ל. ר"ה אמר דבר שגם ת"ח ובן ת"ח לא יכול להשיב לו תשובה על בעייתו:

לא א"ל גיורת. לא שאל מהו שישא גיורת להאכילה בתרומה שגיורת עצמה כזונה היא אצלו דגיורת פסולה לכהונה וכזונה דמיא:

ולא. שאל על בת ישראל כשרה שודאי אינה מאכילה בתרומה שהרי נעשית חללה בביאתו ואיך אוכלת בתרומה:

לא א"ל. לא שאלני אלא על בת גרים אם מתחללת בביאתו או לא:

ופריך ובת גרים לאו כישראלית היא. בתמיה ופשיטא דמשויה לה חללה:

ומשני פתר לה כר"י וכו'. וקמיבעי' ליה מי אמרינן אע"ג דבת גר זכר אסורה לכהן מ"מ לאו זונה היא ואיהי נמי אינה מחוללת שהרי בלא"ה אסור' לכהן או דלמא הא מיהת לכהן אסור' אף פצוע דכא כהן אסור בה:

והוליד בת בת הבת מה היא. אבתו לא קמיבעי' לי' דהא תנן במתני' בת חלל זכר פסולה לכהונה אלא אם נשאת הבת לישראל והוליד' בת קמיבעי' לי' אם היא כשרה לכהן או לא:

חד אמר כשרה. כרבי יוחנן דאמר לעיל בת הבת כשרה:

וחד אמר פסולה. כרב דאמר אף בת הבת פסולה:

ה"ג בת חלל זכר פסולה. וה"פ מדתנן במתני' בת חלל זכר פסולה לכהונה משמע בת הבת חללי כשרה לכהונה:

ומשני וחללה מכנה אינה פסולה וכו'. כלומר לא תידוק הא בת הבת חללי כשרה לכהונה אלא בת חללה מכנה כשהיא עצמה נעשית חללה בביאת איסור ונשאת לישראל בתה כשרה לכהונה הואיל והי' לאמה חזקת כשרות ומשום מה תהי' הבת פסולה הלא לא הית' יצירתה בעבירה אבל בת חלל זכר שלא הי' לאמה שעת הכושר אף הבת פסול' לכהונה:

תמן תנינן. ביכורי' פ"ק:

וכולהו מקרא אחד דרשו. דר"י דמתני' סובר דבת גר זכר פסולה ואפי' נשא ישראלית וראב"י סובר אי איכ' צד אחד ישראל מכשי' מיה' גר וגיורת בתו פסולה ורבי יוסי אפילו בגר וגיורת מכשיר ומיהו הורת' ולידתה בקדושה בעי ור' שמעון אפילו גיורת עצמה מכשיר ובלבד שלא תהא ראוי' לביאה בנכריותה דתיפוק לה מכלל זונה:

כי אם בתולה מזרע בית ישראל. יקחו להם הכהני' לנשים:

עד שיהא אביה מישראל. דדריש מזרע ישראל דהיינו האב שהוא עיקר הזרע לאפוקי בת גר זכר:

עד שיהא או אביה וכו'. דדריש מזרע אפי' זרע כחוש כגון גר שנשא ישראלית:

עד שיוולדו בקדושת ישראל. דדריש מי שנזרע בישראל דהיינו הורתה בקדושה:

עד. שיבואו בתולים וכו'. דדריש מי שנזרעו בישראל שצמחו וגמרו בתוליה משבאה לכלל ישראל דהיינו כשנעשית בת שלש גמרו בתוליה לביאה שאם תבעל מכאן ואילך אינן חוזרין אבל קודם שלש כל שעה הם חוזרין וצומחים ובאין והכי דריש לקרא בתולות מזרע בית ישראל בתולים שלה יהו מזרע גדולי יהודי:

ופנחס עמהן. עם היוצאים למלחמת מדין שנאמר להם המקרא הזה:

ופריך מה עבדין ליה רבנן. בקרא דר"ש:

והכהנים נהגו. מעלה בעצמן כראב"י נסב בת גרים. בת גר וגיורת:

אתא. בא המעשה לפני ר' אבהו והניחו על הספסל להלקותו:

על המנהג לוקין. בתמיה הא לא עבר על דברי חכמים רק על המנהג:

א"ל. אם כן אתה רואה לפייסני שלא להלקותו אף אני מעמידו מן הספסל שלא להלקותו:

מן דקיימה. לאחר שהקימוהו מן הספסל א"ל האי כהן הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה מכאן ולהבא ואינו צריך להוציאה:

ה"ג מעשה במשפחה בדרום:

ערר. ערר לפסלה מכהונה:

ומצא שנתגיירה זקינתה פחותה וכו'. ונישאת לכהן ובני המשפחה בני בניה היו:

והכשירה. למשפחה ההיא לכהונה:

כר"ש הכשירוה. דאמר גיורת פחותה מבת ג' כשרה לכהונה:

ד"ה היא. כדברי הכל הכשירה דאפי' לרבנן דפליגי עליה דר"ש משפחה זו כשרה וכדמסיק:

ה"ג הדא דאר"ז וכו':

וולד בוגרת. כה"ג שנשא בוגרת והולד בת כשרה:

עשה היא. ואין חלל אלא מחייבי לאוין ולא מחייבי עשה:

ה"ג. ודכוותה כי אם בתולה מזרע בית ישראל ולא גיורת. וה"פ מהאי קרא כי אם בתולה וגו' ממעטינן לעיל לכולהו תנאי דגיורת פסולה לכהונה א"כ גיורת שנישאת לכהן אינה אלא עשה בניה כשרים:

הרי דור שני של מצרי שאינו אלא עשה. דור שלישי דוקא אבל לא שני ולאו הבא מכלל עשה עשה ואפ"ה אם ניסת לכהן בניה חללים:

לא דומה עשה. השוה בכל ישראל כגון מצרית שני שאסורה אף לישראל חמירא לפיכך בניה חללים אם ניסת לכהן א"נ בניה מישראל נמי אסורים לכהן משא"כ עשה שאינה נוהגת אלא בכהנים חיל ואין בניה חללים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף