קרבן העדה/קידושין/ד/ג

קרבן העדה קידושין ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כל האסורין לבא בקהל. אע"ג דתני לה רישא ממזרי ונתיני וכו' מותרין לבא זה בזה קמ"ל דגר עמוני ומואבי מותר בממזר שתוקי ואסופי:

ר"י אוסר. גר בממזרת אבל גר עמוני ומואבי שאסור לבוא בקהל מודה ר"י שמותר בממזרת:

ודאין בודאין. כגון ממזרי' בנתיני':

ודאן בספיקן. ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי:

ספיקן בספיקן. שתוקי בשתוקי ואסופי באסופי ואסופי בשתוקי אע"פ שזה ספק וזה ספק אסור שמא זה כשר וזה פסול:

כותי. ספק הוא לפי שאינן בתורת גיטין וקידושין:

גמ' כללא. הא דתנן במתני' כל האסורי' וכו' כללא הוא ושמעינן מינה פצוע דכא שאסור לבא בקהל מותר בממזרת:

ובלבד פסול משפחה. הא דתנן כל האסורי' וכו' לא איירי אלא כל האסורי' לבא זה בזה משו' פסול משפחה מותרין לבא זה בזה אבל פסול הגוף כגון פצוע דכא וכרות שפכה אינן בכלל הזה ואסורי' בפסולי משפחה כגון ממזרת ונתינ' ופליג אר' ירמי':

חיילי' דר"י. כלומר כחו וראייתו מהא דאר"ח וכו' בשם ריב"ל:

לא שנו. הא דתנן ביבמו' פ' הערל פצוע דכא וכרו' שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת וכו' ל"ש אלא פצוע דכא ישראל שישראל כשר מותר בגיורת:

ה"ג אבל פצוע דכא כהן לא. וה"פ קסבר פצוע דכא כהן בקדושתי' קאי וכהן אסור בגיורת שהיא כזונה:

כמה דאת אמר תמן. כי היכי דאריב"ל התם כיון שהוא ודאי כהן אף שפסול בגופו בקדושתי' קאי ואסור בזונה אף הכא ישראל ודאי הוא ובקדושתי' קאי ואסור בממזרת:

ה"ג ע"ד דר"י ממזר לא ישא ממזרת נשמעינ' וכו' וכ"ה ביבמות. וה"פ לרבי יהודה דאוסר גר בממזרת אם הוא אוסר גם ממזר בממזרת מי אמרינן טעמא דר"י משום דקהל גרים איקרי קהל א"כ בממזרת מותר או דלמא טעמו שלא יתרבו ממזרי' בישראל:

כדי שיתכלו ממזרים מן העולם. דבניו ממזרים עד סוף כל הדורות שבממזרים הולכין אחר הפגום וכדתנן לעיל ס"פ האומר:

ודכוותה. מיבעי' לן לרבי יהודה דאוסר גר בממזרת ש"מ דקסבר קהל גרים איקרי קהל אם אוסר גם עמוני בעמוני':

על דרבנן. לר"י ולרשב"ל דאמרי דסבר רבי יהודה ממזר אסור בממזרת:

צריכה. בתמיה מי קמיבעי' לן הא ודאי לדבריהם מותר בעמוני דאל"כ אתה אוסר גר עמוני מלישא אשה:

אין יסבו ר"י גרים. אסורים בפסולי' א"כ אסור בגיורת דבכלל קהל ה' אינון גם עמונית גיורת אסורה לישא גר עמוני שהרי עמוני אסור לבא בקהל ה' וגיורת עמונית בכלל קהל ה' היא גם לישא מצרית אינו יכול שהרי היא בכלל קהל ה' אבל למ"ד דר"י מתיר ממזר בממזרת שפיר קמיבעי' דאיכא למימר שגר עמוני ישא ממזרת:

משחררין שפח' ומשיאין לו. לעולם שאסו' עמוני בעמוני' שבכלל קהל ה' היא ואסור בממזרת כדי לכלות ממזרים בישראל והאשה אשר כשרה לו היא שפחה משוחררת דלאו בכלל קהל ה' היא ומותרת לו:

ודכוותה. מיבעי' לן אם גר מצרי מותר בגיורת מצרית דשניהם אסורי' מלבא בקהל ואין בהם איסור דלא יבא או דלמא כיון שהם בכלל האסורין לבא בקהל אוסר ר"י א"כ מיבעיא ליה אי קסבר ר"י כר"ש דמצריות מותרות:

נישמעינה מן הדא. תא שמע:

ואני משיאו לגיורת מצרית. ראשונה דקסבר בתר דידיה שדינן ליה א"נ קסבר כר"ש דנקבות מותרות מיד:

אלא אף אתה השיאו. לבנך בת גיורת מצרית שניי' דקיי"ל הלך אחר הפסולים וקסבר אף הנקבות מצרית אסורות עד ג' דורות:

כדי שיהיו ג' דורות. מן האב ומן האם שמעינן מהכא דמצרי מותר במצרית:

הלכה כרבי לעזר. דמתניתין:

דברי חכמים. כלומר מ"ט דחכמים דפליגי עליה דר"א ומתירין ספק דאורייתא:

לא יבא ממזר בקהל ה'. דמיותר ללמד דבקהל ודאי הוא דלא יבא אבל בקהל ספק כגון שתוקי יבא:

תמן תנינן. יבמות פ' החולץ:

ספק וכו'. הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת ספק בן ט' והולד מן הראשון שמת וספק אם הולד בן ז' והרי הוא בן האחרון מן היבם:

יוציא. מספק:

והולד כשר. ממה נפשך:

וחייבין באשם תלוי. שמא בעל אשת אח שלא במקום מצוה:

תני הראשון. אם לא הוציא היבם את היבמה וילדה לו בנים הולד הנולד לו ראשון והוא הספק דתנן במתניתין:

כשר להיות כהן. דממ"נ כשר הוא:

והשני. שנולד מהיבם והיבמה לאחר מכאן:

ממזר בספק. שאם היה הראשון בן המת הרי היבמה אסורה ליבם כאשת אח שיש לו בנים שהיא בכרת והולד השני הוא ממזר ודאי ואם היה הראשון בן היבם ולד השני הוא כשר שהרי היבמה מותרת לו כאשת אח שאין לו בנים:

אין ממזר בספק. דדריש בקהל ודאי הוא דלא יבא אבל בקהל ספק יבא כדאמרינן בסמוך:

מודה ראב"י בספק כותים ובספק חללי'. דאסורין לבוא בקהל או בכהונה דדוקא ממזר דרביי' קרא דחד קהל מיות' למדרש מיניה היתר הספק אבל חללי' וכותים לא:

כההוא דתנינן תמן. כהא דתנן בפרקין עשרה יוחסין עלו מבבל כהני וכו' שתוקי ואסופי וכותי:

ע"ד דראב"י שמנה. יוחסין הן דשתוקי ואסופי מותרין לבא בקהל:

ע"ד דר"ג ור"ל. דאמרי פ"ק דכתובו' דנאמנת אשה לומר לכשר נבעלתי והולד שבמעיה מכשר הוא דקסברי כאבא שאול דמתניתין דשתוקי בדוקי הוא א"כ אינן אלא תשעה יוחסין דלית' לשתוקי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף