רידב"ז/קידושין/ד/ג

רידב"ז קידושין ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד דר"י ממזר לא ישא ממזרת פי' אם הוא אוסר לבא זב"ז אפילו במין אחד ופשוט נשמעינה מן הדא דמר ר"א תני ר' יעקב קומי ר"י ר' יצחק בר טבליי בשם רשב"ל דברי ר' יהודא ממזר לא ישא ממזרת כדי שיתכלו ממזרים מן העולם פי' מדרבנן וה"פ דמתניתין דכל האסורין לבוא בקהל מותרין לבוא זב"ז ור"י אוסר מדרבנן כדי שיתכלו מן העולם ע"ז שאל ודכוותה עמוני לא ישא עמונית ולכאורה צ"ב מאי שאלה הוא זה פשיטא דאסור דהא קי"ל עמוני ולא עמונית. ע"ז מסיק א"ר יוסי בי ר' בון על דרבנן (דפליגי על רשב"ל) נצרכה פי' דשאלה הזאת מקשה לא אליבא דרשב"ל דמוקי האי דר' יהודא דמתניתן דאסור הוא מדרבנן שאסורין ממזרין לישא זא"ז כדי שיכלו מן העולם אליביה לא פריך כלל רק דפריך על דרבנן דפליגי על רשב"ל בפירושא דמתניתן וס"ל דר' יהודא אוסר לבוא זב"ז כגון עמוני ומצרית וממזרת דס"ל כיון דעמוני לא יבוא בקהל ע"כ בכל שום קהל לא יבוא דאפילו כל א' מן הפסולין חשוב קהל ד' בפני עצמו וע"כ מוזהרין כל אחד שלא יבוא בקהל ד' דכל אחד חשוב קהל ד' לגבי חבירו ע"כ אסורין לבוא זב"ז רק כל אחד נושא את קהל שלו מצרי מצרית ממזר וממזרת אבל ממזר ומצרי לא ישא זא"ז דכל אחד חשוב קהל ד' בפני עצמו ע"כ שניהם אסורין לבוא זב"ז כדמסיק דאין יסבור ר' יהודא גרין פסולין קהל ד' אינון וה"פ דמתניתין דכל האסורין לבוא בקהל מותרין לבוא זב"ז ור' יהודא אוסר לבוא זב"ז משום דגרין פסולין קהל ד' אינון ואינון מותרין רק לישא כל אחד במינו ממזר לממזרת ומצרי למצרית א"כ מה יעשה עמוני לישא בת מינו דהיא עמונית אינו יכול דהא היא הוי קהל ד' אצלו דהא קי"ל עמוני ולא עמונית ולישא מצרית אינו יכול דהוא קהל ד' אצלה וא"כ קשה אליבא דרבנן דמפרשי פלוגתא דת"ק ור' יהודא אם כל האסורין לבוא בקהל מותרין זב"ז מין בשאינו מינו א"כ לפ"ז קשה לר' יהודא האיך יעשה עמוני ע"ז משני א"ר מתני' משחררין לו שפחה פי' דכיון דס"ל לר' יהודא דכל אסורין לבוא בקהל אסורין זב"ז משום דס"ל דקהל גרים איקרי קהל ואפילו הגרים הפסולין לבוא בקהל נמי קהל אקרי וחשוב עמוני קהל לנגד מצרי ע"כ לפ"ז יש תקנה שישא משוחררת דאפילו לר"י דס"ל קהל גרים אקרי קהל הנ"מ קהל גרים הוי קהל גמור כישראל אבל קהל משוחרר לא אקרי קהל גמור כמו ישראל דהרי ביבמות דף כ"ג עבדינן צריכותא בין שפחה לנכרית דאי אשמועינן שפחה משום דאין לה חייס אבל נכרי דאית לי' חייס ופרש"י ז"ל דשפחה אין לה חייס דעם הדומה כו' אבל נכרי אית לי' חייס ואי אשמועינן נכרית משום דלא שייכה במצות כו' עיי"ש:

וא"כ מדמצינו לר"י דאפילו האומות השפלים שהרחיקן הכתוב לבוא לקהל אפי' כשנתגיירו ובאים לדת ישראל מ"מ אסורין לבוא בקהל האומות השפלים הללו עמוני ומואבי ומצרי עוד יותר לישראל במצרים וע"כ אפילו כשהרחקן הכתוב להאומות שפלים הללו מ"מ מצרי אומה שפלה יותר ועמוני חשוב קהל ד' לנגד מצרי כמו כן יחלוק סתם גר משפחה לענין לקרי קהל ד' דגר עדיף ממשוחרר משום דאית לי' חייס אבל שפחה אומה שפלה יותר דדומה לחמור בלא חייס והא דשפחה עדיפה מנכרית דשייכי במצות זה לא שייך לבתר שנתגיירו ומאי נפ"מ בין אם נתחייבה תחלה במצות באיזה שנים קודם לנכרי כיון דאחר הגירות תרווי' שוין לענין חיוב מצות דהא לענין לקרות קהל ד' לא אזלינן בתר השתא לאתר גירות דהא עמוני ומצרי תרווי' נתגיירו ונכנסו לדת ישראל ככל הגרים ומ"מ עמוני ומואבי רחקן הכתוב משום דבהיותן נכרים הוין אומה שפילה ביותר וכמו כן בין עמוני למצרי נמי ס"ל לר"י דאפילו לאחר הגירות נמי חשוב עמוני קהל ד' לנגד מצרי משום דמצרי הוי מאומה השפילה ביותר מעמוני ועוד דלהמסקנא גרע שפחה מנכרית משום דאין לה חייס עי' במכלתין דף כ"ג תוס' ד"ה ואי ובתוס' ז"ל מס' סנהדרין דף פ"ג ע"ב ד"ה טבוי עיי"ש דבחד קרא הוי מוקמינן דשפחה גרוע מנכרית עיי"ש וע"כ לפ"ז גר הוי קהל ד' לגבי משוחרר ולפ"ז לר"י לשיטת הירושלמי דס"ל דכל הגרים נתרבו בקהל ד' ורק מדריגות יש דעמוני אסור לבוא בקהל ישראל גמור דהוי קהל ד' אצלו ומצרי אסור לבוא בקהל עמוני דהוי קהל ד' אצלו א"כ כמו כן גר חשוב קהל ד' לגבי עבד משוחרר אף דמשוחרר הוי בקהל ד' וע"כ עמוני מותר במשוחררת דאף דמשוחררת הוי בקהל ד' אבל לא כישראל גמור ועמוני נמי הוי קהל ד' ואינו אסור רק בקהל ד' דישראל אבל מכיון דגר הוי קהל ד' אצל משוחרר מותר לעמוני לבוא למשוחררת דאינה כקהל ד' גמור וכיון דמשוחררת אינה כקהל ד' גמור ע"כ מותרת לעמוני ואין לנו לדייק מעלת מי עדיף ואלים בקהל ד' או עמוני או משוחררת כיון דמשוחררת לא הוי כקהל ד' גמור הוי במדריגות קהל ד' כמו עמוני דהא עמוני נמי נקרא קהל ד' ואפילו דעמוני הי' קהל ד' אצלה מ"מ הא אין איסור כלל על משוחררת לבוא בקהל אפילו אי קהל משוחררת נקרא קהל דהא האיסור לא יבוא בקהל הוא רק על האומות אבל באמת אפשר דעמוני לא הוי קהל ד' אצלה והוי עמוני ומשוחרר בחד מדריגה ונמצא דלר"י קהל גרים הוי קהל כישראל אבל קהל משוחררין הוי האלו קרי קהל כעמוני בחד מדריגה וכ"ז דווקא לשיטת הירושלמי דאף דכל הגרים אפי' פסולין נמי נתרבו דהוי קהל ד' אבל מדריגות מדריגות יש א"כ משוחרר נמי אף בפשיטא דהוי בקהל ד' מכל מקום מדריגות מדריגות יש ואינו קהל ד' גמור משא"כ לשיטת הבבלי במס' קידושין דף ע"ד ע"ב דמסקינן שם באוקימתא דרבא דלר"י גר פסול אינו בקהל ד' כלל וליכא מדריגות כלל ע"כ לפ"ז גם בגר כשר דמשוחרר דפשיטא דהוי בקהל ד' הרי היא בכלל קהל ד' גמור ע"כ שפיר פריך בדף ע"ז ע"ב אליבא דר"י מצרי שני במה יטהר דל"ל דישא משוחררת ז"א דהא אסור לבוא בקהל ומשוחררת הוי כגר דאקרי קהל ולישא שפחה ולשחררה אח"כ להבנים ז"א דכבר תירץ הרשב"א ז"ל דא"כ לא הוי דור שלישי דמצרי אלא דהוי עבד משוחרר עיי"ש משא"כ להירושלמי כיון דלר"י גרים פסול נמי מקרי קהל ד' וחלוק למדריגות וע"כ מצרית אסור בעמוני כמו כן בגרים כשירים נמי יש מדריגות גר ומשוחרר גר הוי קהל ד' כישראל ומשוחרר הוי קהל ד' אבל לא כישראל גמור כמו דעמוני הוי קהל ד' אבל לא כישראל גמור ומ"מ משוחררת מותר בישראל גמור אפילו אי קהל משוחרר לא אקרי קהל דהא לא נאסר לבוא בקהל רק עמוני ומואבי ומצרי ואדומי אבל לא גרים משאר אומות אפילו למ"ד דקהל גרים לא אקרי קהל מ"מ מותר בישראל [ומה שכ' הק"ע ז"ל בש"ק והפ"מ ז"ל דנושא שפחה ומשחררין אח"כ לבני' עיי"ש אינו מובן לי דא"כ האיך משכח"ל הא דכ"ר גבי עמוני דלא יבוא בקהל עד עולם האיך משכח"ל עד העולם הא לא משכח"ל עמוני לעולם דהא לא הוי שוב דור שני עמוני אלא עבד כמו שכ' הרשב"א ז"ל הנ"ל דליכא לאוקמיה דמצרי יטהר ע"י שפחה דא"כ לא הוי דור שלישי דור מצרי אלא משוחרר ונזכרנו דבריו ז"ל בסמוך וה"נ דכוותי' דהאיך משכח"ל איסור עמוני לעולם דהא דור שני לא הוי עמוני כלל אלא עבד אלא ע"כ כדברינו ומסיק ודכותה מצרי לא ישא מצרית פי' דעכשיו חוזר להא דלעיל אליבא דרשב"ל דמפרש למתניתן דכל האסורין לבא בקהל כו' ר"י אוסר אפילו מין במינו מדרבנן כדי שיתכלו פסולין מן העולם אם דכותה מצרי ראשון לא ישא מצרית ראשונה משום דבניהם יהי' פסולין או דלמא דווקא ממזר לממזרת אוסרין רבנן משום דאיסורן איסור עולם אע"פ שיש תקנה כר"ט משא"כ מצרי ראשון למצרית ראשונה כיון דדור שלישי יטהר לא אסרו רבנן ופשוט נשמעיני' מן הדא אר"י בנימן כו' אלמא דלר"י גופי' מותר למצרי ראשון לישא למצרית ראשונה משום דדור שלישי יטהר מאיליו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף