קרבן העדה/קידושין/ב/ו

קרבן העדה קידושין ב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כאחת. שאמר הרי שתוכם מקודשות לי:

אינן מקודשות. ואין אחת מהן צריכה גט דכיון שאינו בזה אחר זה דאם קידש הראשונה ואח"כ קידש את השניה אין הקידושין תופסין בשניה דכתיב ואשה אל אחותה לא תקח אף אם קידש שניהם בבת אחת אין הקידושין תופסין בשניהם וה"ה לכל שאר העריות שיש בהן כרת אין הקידושין תופסין בהם:

ושל שביעית היתה. בגמרא מפרש מאי אתא לאשמועינן:

גמ' ה"ג ערוה ושאינה ערוה וכו'. וה"פ המקדש שתי נשים כאחד ואחת מהן אסורה עליו איסור ערוה והשניה מותרת לו אותה שאינה ערוה מקודשת ואין הערוה מעכבת הקידושין:

ש"מ. ממתני' חמש דיני':

את ש"מ שה' נשים מתקדשות כאחת. דסד"א דוקא ד' נשים מתקדשות כאחת דמגיע עונה לכל אחת לחודש דהשי תנן ביבמות פ' החולץ וממתני' שמעינן דהתם עצה טובה קמ"ל אבל לדינא אם קידש אפי' חמש כאחת הקידושין תופסין בהן:

שהאשה מקבלת קידושיה וקידושי חברתה. דסד"א כיון דע"י קבלת אחת מהן הקידושין לכולם הן נעשית צרות ובכל עדות שהאשה כשרה אין הצרה כשרה לא תיהני קבלתה לחברתה קמ"ל אין האחיות מקודשות אבל הנכריות מקודשות דשליחותייהו כיון דעבדא עבדא:

ה"ג ואין מקדשין בגזלה. וה"פ מדקתני ושלהם היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית דהפקר הוא הא דשאר שני שבוע לא ואפי' נכריות אינן מקודשות שאין אשה מתקדשת אפילו בגזלה דידה:

ומקדשין בפירות עברה. ולא אמרי' כיון דכתיב בפירות שביעית לאכלה ולא לסחורה קידושי אשה נמי לקנין דמי' קמ"ל דאפ"ה מקודשת:

ואין קידושין תופסין. בכל העריות ואפילו חייבי כריתות ודלא כר"י דאמר אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד א"נ קמ"ל דאף ר"י מודה דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות באחיות המקדש שתי אחיות כאחת שאמר אחת מכם תהא מקודשת לי לא קידש אפילו אחת מהם דקידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין:

ובחטאות. אם הפריש שני קרבנו' על חטא אחד והקריבן כיפר:

היך עבידא. היכי דמי דהא אם הקריב אחת מהן השני תמות או תרעה:

שחט שתי חטאות. כאחד לשם חטא אחד וזרק דמן והעלה אימוריהן של שניהן כאחד:

המזבח בורר את הראוי לו. כלומר שתיהן לא ירדו אלא המזבח יברור הראוי לו וא"צ להביא חטאת אחר דהא ממ"נ יש לו כפרה:

ושתיהן אסורות באכילה. דהא אחת מהן ודאי נשחטת שלא לשם חטאת ואין ידוע איזו היא:

שחט שני אשמות וכו'. קמ"ל אע"ג דאשם שנשחט שלא לשמו כשר אפ"ה שניהן אסורי' באכיל' דאידך ה"ל כשוחט חולין בעזר' דאסור באכילה:

שחט את הראשון. מי שהפריש שתי חטאות לשם חטא אחד ושחט הראשון שלא לשמו והשני שחט לשמו כיפר השני ושניהן אסורין באכילה שאין הראשון כשר שלא לשמו דחטאת שנשחט' שלא לשמו פסול' אלא מפני השני שנשחט לשמו יש להכשיר הראשון דהא מעתה לאו חטאת היא מ"מ בשעת שחיטה כבר נפסלה:

על מה השני בא ומכפר. וכי על טומאה שאירעה בין זה לזה הוא מכפר בתמיה הא שניהן בבת אתת נשחטו ועוד הא אין חטאת באה אלא על חטא שהופרשה עליה. והא דנקט על טומאה לאו דוקא אלא על חטא שאירע לו בין זה לזה קאי ושיגרא דלישנא דפ"ק דשבועות נקיט:

ופסחים. אם שחט שני פסחים על אדם אחד כאחת:

לא כיפר. שהרי שתיהן אסורות באכילה שאחד מהן פסול דה"ל כנשחט שלא למנויו שאין אדם אחד נמנה על שני פסחים כאחת ואין ידוע איזו הוא ופסח עיקרו לאכילה באה לכך לא כיפר ואינו יוצא בפסחים אלו:

ודלא כר' נתן. דעיקרו של פסח הוא שתהא הזריקה לשם בעלים ואכילת פסח אינה מעכבת והא דכתיב איש לפי אכלו למצוה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף