קרבן העדה/קידושין/א/ט

קרבן העדה קידושין א ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כל העושה מצוה אחת. בגמ' מפרש:

מטיבין לו ומאריכין לו ימיו. לעולם הבא:

ונוחל את הארץ ארץ החיים:

ולא בדרך ארץ. שאין משאו ומתנו עם הבריות בנחת:

אינו מן הישוב. אינו מועיל לישובו של עולם ומושבו מושב לצים ופסול לעדות:

גמ' ופריך הא וכו' את אמרת הכן. בתמיה וכי היושב ובטל יהיה לו שכר כעושי מצוה:

אלא. הכא במאי עסקינן במחוצה שעשה מחצה עבירות ומחצה זכיות ועשה מצוה אחת יתירה על עונותיו הוא נוחל את הארץ:

תמן תנינן ל"ג:

הא כל היושב וכו'. כלומר מסיפא דמתני' מוכח דדוקא העובר עבירה אחת אין מטיבין אבל היושב ובטל יש לו שכר כעושי מצוה והכא ליכא לשנויי דהעובר עבירה אחת יתר על זכיותיו דהא אפילו בשוין אין מטיבין כדדייקי' מרישא:

מי שבאת לידו ספק עבירה ולא עשאה. שכרו כעושה מצוה דהפורש מספק עבירה שכרו הרבה:

מי שייחד לו מצוה. הא דתנן כל העושה מצוה אחת וכו' היינו במי שייחד לו מצוה אחת לעשותה תמיד ולא עבר עליה מימיו:

מה אית לך. באיזו מצוה אמרו:

כגון כיבוד אב ואם. שהיא מצוה חמורה אבל בשאר מצות לא:

כהולכים בתורת ה'. דאל"כ הל"ל אשרי ההולכים בתורת ה' אלא ה"פ דקרא אשרי תמימי דרך שאינן עוברין שום עבירה שהם כהולכים בתורת ה' ועוסקים במצות ה':

כבדרכיו הלכו. דקשיא ליה נמי דהל"ל אף בדרכיו הלכו אלא ה"ק אף אותן שלא פעלו עולה שכרן כאותן שבדרכיו הלכו וקרא איירי באותן שבא דבר עבירה לידן וניצולו הימנו:

מה כתיב אשרי האיש וגו'. דקשיא ליה דהל"ל אשרי האיש אשר בתורת ה' חפצו לכך קאמר דה"פ מכיון שלא הלך בעצת רשעים הרי הוא כאיש אשר בתורת ה' חפצו:

זבובי מות וכו'. ברישא כתיב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה והדר כתיב זבובי מות וגו':

אלו זבוב אחד שמת. ונפל לתוך שמן רוקח שמא אינו מבאישו בתמיה:

איבד כל זכיות שבידו. בשהיה שקול במחצה עונות ומחצה זכיות:

אלא לבלי חוק. דמשמע אם יש בידו מצוה אחת אינו יורש גיהנם בתמיה אלא ה"ק למי שאין בידו מצוה אחת יתירה על עונותיו להכריע הכף לזכות:

הדא דאת אמר. לא אמרן דבעינן רוב מצות לזכותו אלא לירש העולם הבא:

אבל בעה"ז. לחיי שעה אפילו זכות כל דהו מספיק:

אפילו תתקצ"ט וכו'. כגון שעשה תתקצ"ט עבירות שמכל אחת קונה לעצמו קטיגור אחד וכל העושה מצוה אחת קונה לו מליץ אחד:

ומה טעם. כלומר מנ"ל:

כאפרכסת הזו. נקב של ריחיים שהוא מכניס הרבה ומוציא קמעא כך תעשה נקב אזנך שתשמע דבריו ואל תשכחם:

תתקצ"ט צדדין באותו המלאך. כגון שעשה עבירה שיש בה חלק אלף עשייתה לשמה ואמרינן גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה:

אלא אחד מני אלף. קרי ביה אלא אחד ממנו אלף:

פדעהו ביסורין. נראה מדכתיב בעי"ן דרשו כמו פדעהו שהוא לשון צרעת כמו דדרשו בפסוק כי פרוע הוא:

מצא כופר לעצמו. המלאך אומר שמצא כופר בעבירה עצמה שיש בה חלק אלף זכות:

היה מחציין. לעתיד לבא אם יש מחצה עברות ומחצה זכיות:

נושא עון. הקדוש ברוך הוא מגביה הכף מאזנים של העונות כדי שיהו הזכיות מכריעין:

ה"ג רבי אבהו אמר נושא עון כתיב. והכי פירושא מדכתיב נושא עון ולא כתיב נושא עונות שמע מינה שחוטף עון אחד מהכף וממילא הזכיות מכריעות:

אין לית ליה וגו'. כלומר לכך כתיב כמעשהו ולא כתיב מעשהו ממש אלא שהקדוש ברוך הוא מטה כלפי חסד והיינו כרבי יוסי בן חנינא:

וסגיין סייגא ותרעין תריעה. משל הדיוט הוא מקום שיש סיג וגדר גודרין יותר ומקום הפרוץ פורצין בו יותר וכן הוא ורשעה תסלף חטאת וכן כולם:

ה"ג וכיני וסגיין וכו' אלא כיני רבי ירמיה וכו' וכן הוא בפרק חלק. והכי פירושא דפריך וכי כך היא המדה שמחזיק הרשע ברשעתו ומשני אלא כן הוא כדאמר ר' ירמיה וכו':

שומר עצמו וכו'. וזו היא המדה שהבא לטהר מסייעין לו לטמא פותחין לו:

מה טעמא. כלומר מנ"ל:

הן כל אלה יפעל אל. אם שימר האדם עצמו פעמיים ושלש אחר כך הקדוש ברוך הוא עם הגבר ומשמרו שלא יחטא עוד:

ובלחוד. ובלבד שלא ישוב האדם לעשות העברה במזיד שוב אינו משמרו אפילו מהשוגג:

אין אטרחת עליו. אם מטריח הוא החבל למשכו יותר מדאי אע"פ שהוא משולש ינתק:

ה"ג נשא כתיב. חסר וי"ו ופירושו כמו ונשא אתכם נשא דכתיב בירמיה:

נשאת עון עמך. שכחת עון אחת כשהיו זכיות והעבירות שקולים וע"י זה כסית כל חטאתם שהזכיות מכריעות:

הדרן עלך פרק האשה נקנית

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף