קרבן העדה/פסחים/י/ו

קרבן העדה פסחים י ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ברכת השיר. אית דאמרי נשמת כל חי ואית דאמרי יהללוך ה' כל מעשיך:

בין שלישי לרביעי לא ישתה. שלא ישתכר ושוב לא יוכל לגמור את ההלל:

מפטירין. לשון הנפטר מחבירו כלומר כשנפטרין מן הסעודה אין מסיימין אותה באפיקומן ובגמרא מפרש:

גמ' כתיב בפרוע פרעות. משום דתנן כוס ד' גומר עליו את ההלל מייתי סמך מהכא שיש לומר שירה על הניסים:

התנדבו ראשי עם. כשעושה ה' נס לישראל ונוקם נקמתן יתנדבו עם לומר שירה והיינו דכתיב בתר הכי ברכו את ה':

ראשי עם. שהן יודעין לרצות ולשבח לקונם:

התיבון. הקשו הרי גאולת מצרים ולא אמרה שירה אלא על הים:

ומשני שנייא היא. שאני התם שהיא היתה תחילת גאולתן ולא היתה גמר הגאולה עד עברם הים:

ופריך הרי בגאולת מרדכי ואסתר. שלא אמרו שירה:

שהיו בח"ל. ואין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ לאחר שבאו לארץ:

לא נגאלו מן המלכות. ואין זו גאולה שלימה:

ופריך למה. לא ישתה בין שלישי לרביעי:

כדי שלא ישתכר. ותו לא מצי למימר הלל:

ופריך כבר משוכר הוא. שהרי כבר שתה כל צרכו בסעודה ואין חילוק בין ששותה בתוך הסעודה לשותה לאחר הסעודה:

ומשני יין שלאחר המזון משכר. לכך לא ישתה משא"כ יין שבתוך המזון אינו משכר וה"ה יין שלפני המזון אינו משכר:

מיני זמר. שהיו מזמרין לאחר אכילה ובלילי פסחים לא היו מזמרין מפני ההלל שמזמרין אחר האכילה:

מיני מתיקה. ולשון אפיקומן אפיקו המזון שעל השלחן והביאו מיני מתיקה:

ערדילי. כמהים ופטריות:

וגוזלייא. גוזלות שהיו רגילין לאכול אחר הסעודה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף