קרבן העדה/פסחים/י/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
רידב"ז
עמודי ירושלים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' וחותם בגאולה. מסיים את האגדה בברכת גאולה ולא פי' ת"ק למילתי' איך מברכין אותה ואתו ר"ע ור"ט לפרושי למלתיה:

ואינו חותם. דסובר ר"ט דמטבע קצר הוא שפותח בברוך ואינו חותם ור"ע סובר שחותם בה לפי שמוסיף בה דברי ריצוי ובקשה כן יגיענו וכו':

גמ' צריך להתחיל וכו'. הא דתנן במתניתין מתחיל בגנות היינו שמתחיל בעבר הנהר וגו' ויעבדו אלהים אחרים שזהו גנות:

וארבה. איידי דמייתי להך קרא דריש ליה:

כמה ריבים עשיתי עמו. שנסהו בכמה נסיונות דכתיב וארב חסר:

אין חטא מיתן ליה. אם חטא מיסרו למשפט:

ואין זכה מיתן ליה. ואם זכה נותן לו ומדקדק לזכותו מיתן הראשון לשון מיעוך הוא והשני לשון נתינה והי"מ פי' שניהם לשון מיעוך וה"ק ואם זכה מביא עליו יסורין לזכותו:

וכי יצאו ישראל ממצרים קודם חצות דנימא גם בצאת ישראל ממצרים קודם אכילה אלא אומר עד בצאת ישראל ואוכל הפסח עד חצות ואח"כ אומר בצאת ישראל דסברי ב"ש דהגאולה והיציאה בחצות היתה:

עדיין לא הגיעו. ישראל לחצי גאולה שביום יצאו ישראל ממצרים כדמסיק:

אלא מכיון שהתחיל במצות סיפור הגאולה אומרים לו גמור:

מרק. גמור כמו בא אחר ומירק שחיטה על ידו:

לא כבר הזכיר על הכוס. לב"ש פריך שאומרים שלא יאמר הגאולה עד חצות הרי כבר הזכיר בקידוש היו' על הכוס גאולת מצרים:

זמן. ברכת שהחיינו:

מתניתא אמר' כן. בברייתא תניא נמי שאין אומרים זמן אלא בפסח וכו':

כל שכתוב בו מקרא קדש וכו'. בא להוסיף ר"ה ויה"כ שכתוב בהן מקרא קדש שאומרים בהן זמן:

ויאות. ושפיר קאמרת שאומרים אף בר"ה ובי"כ דהא אפי' אביכור תאנים צריך לברך זמן כ"ש אר"ה ויה"כ:

והרי ר"ה ויה"כ ביהודה נהגו כר"ע. בתקיעות של ר"ה ויה"כ של יובל נהגו ביהודה כר"ע ותוקעין למלכיות ובגליל נהגו כריב"ן שאין תוקעין למלכיות ואמאי איקרי כאן לא תתגודדו ומייתי ליה הכא דאף במתני' קשיא ליה איך עבדו דב"ש קראו עד אם הבנים שמחה. וב"ה עד חלמיש למעינו מים איקרי כאן לא תתגודדו:

ומשני עבר ועשה בגליל כיהודה יצא. א"כ ליכא משום לא תתגודדו וה"ה במתני' נמי אם עשה כב"ה אליבא דב"ש וכב"ש אליבא דב"ה יצא בדיעבד:

ופריך הרי פורים דאלו קורים בי"ד ואלו בט"ו אמאי איקרי כאן לא תתגודדו:

ומשני שנייא היא. שאני התם דכתיב משפחה וגו' דמשמע דמעיקרא כך תקנו שיהא חילוק בקריאה אלו לחוד ואלו לחוד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף