פני משה/פסחים/י/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה


פני משה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מזגו לו כוס שלישי. אחר שאכל כזית מן הפסח ובזמן הזה אחר אכילת מצה המשומרת:

ואומר עליו ברכת השיר. אית דאמרי הלל הגדול ונשמת כל חי ואח"כ אומר יהללוך וחותם ואית דאמרי אומר יהללוך אחר גמר ההלל ונהגו לומר יהללוך מיד אחר ההלל בלא חותם הברכה ואח"כ הלל הגדול ונשמת וחותם בישתבח עד חי העולמים:

בין שלישי לרביעי לא ישתה. שמא ישתכר ולא יהא גומר את הלל ובגמרא פריך והלא כבר משוכר הוא מהיין שבתוך המזון ומשני יין שבתוך המזון אינו משכר שלאחר המזון הוא משכר ומשמע נמי דדוקא שלאחר המזון ולאפוקי שלפני המזון והלכך לא אסרו לשתות בין ראשון לשני:

ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. בגמרא פליגי בפירושא דמילתא חד ס"ל דה"ק אין נפטרין ממקום שאוכלין באפיקו מנא כלומר תוציאו מכאן הכלים ונלך ונאכל במקום אחר אפי' שום דבר גזירה דילמא אתי למיכל מן הפסח או בשני מקומות ולהאי מ"ד מותר לאכול אחרי הפסח במקומו הראשון מדברים אחרים ואידך ס"ל מלשון אפיקו מן והוא מיני מתיקה שלאחר שאכלו את הפסח אין נפטרין מן הסעודה באכילת מיני מתיקה ופירות כמו שרגילין לאכול אחר הסעודה ואפי' במקומן הראשון אסור כדי שלא יאבד טעם הפסח מפיו. וכשם שאין מפטירין אחר הפסח אפיקו מן כך אין מפטירין אחר המצה שאוכלין כזית באחרונה בזמן הזה ואין נפטרין ממנה באכילת דבר אחר אחריה שלא יאבד טעם המצה זו שמצוה היא באכילתה:

כתיב בפרוע פרעות בישראל וכו'. טעמא דנוסחא דהמתני' מפרש דקתני ונודה לך על גאולתנו שכך אנו למדין מן המקרא כשהקב"ה עושה לכם נסים ופודה אתכם מן הצרה תאמרו שירה:

התיבון הרי גאולת מצרים. שלא מצינו בכתוב שאמרו שירה בצאתם ממצרים:

שנייא היא. יציאת מצרים שהיא תחלת גאולתן וכלומר דאכתי לא הוה אלא אתחלתא דגאולה שלא נגאלו לגמרי עד ששקעו המצרים בים כדכתיב ויושע ה' ביום ההוא את ישראלמיד מצרים שעד היום לא נושעו ממש והיום אמרו שירה:

הרי מרדכי ואסתר. לא אמרו שירה ולא תיקנו לומרהלל:

שנייא היא. גאולתן:

שהיה בח"ל. ואין אומרים הלל על הנס שבח"ל אחרי שבאו לארץ:

ואית דבעי מימר. דהיינו טעמא שמרדכי ואסתר לא נגאלו אלא משונאיהם ולא מן המלכות ולא היה להם לומר הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש:

גמ' ולמה. לא ישתה בין ג' לד' בשביל שלא ישתכר והלא כבר משוכר הוא וכו' כדפרישית במתני':

ר' סימון וכו' מיני זמר. לפרושי לאפיקומן דמתני' ומיני זמר הן מיני כלים שמשתמשין בהן לאכילה ומלשון המקרא הוא ספות כסף מזמרות מזרקות וכאן שלא יאמרו אפיקו מנא ור' יוחנן אומר וכו' כדפרישית הכל במתני'. ערדילי. כמהין ופטריות:

וגוזליא דחנניא בר שילת. שהיה נוהג לאכלן אחר הסעודה וכלומר דלא דוקא מיני מתיקה אלא ה"ה לשאר מיני מאכלים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף