קרבן העדה/פסחים/ז/יג

קרבן העדה פסחים ז יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שתי חבורות שהיו אוכלות. פסח אחד בבית א':

אילו הופכין פניהם אילך. אינן צריכין להסב אלו כנגד אלו שיהו נראין כחבורה אחת אלא רשאין להפוך פניהם אילך ואילך ואפי' נראין כשני חבורות על פסח א' לא איכפת לן כדיליף בגמרא שהפסח נאכל אף בשני בתים לשני חבורות:

והמיחם. שמחממין בו החמין שמוזגים בו את היין רשאי ליתן באמצע כדי שיהא נוחה לשתיהן למזוג לכאן ולכאן ואף ע"פ שמפסיק בין החבורות לא איכפת לן:

וכשהשמש המשמש לשתיהן עומד מחבורה אחת שהתחיל לאכול הפסח עמה ומוזג לחבורה האחרת:

קופץ את פיו. סוגר ובולם את פיו ומחזיר את פניו לצד חבורתו שלא יחשדוהו שהוא אוכל עם החבורה האחרת דאין אדם אחד אוכל בשני בתים ושתי חבורות ההופכות פניהן לשני בתים דמי:

והכלה. שהיא בושה רשאי להפוך פניה לצד אחר ולאכול דפסח נאכל בשתי חבורות:

גמ' חוצה. קרא יתירא הוא דממילא שמעינן מדכתיב לא תוציא אלא האי חוצה היינו חוץ לחבורת אכילתו אפי' באותו הבית אסור:

אמר רבי מנא. פריך לכתוב קרא לא תוציא חוצה ומקל וחומר ידעינן מן הבית אסור:

ונן. כמו ואנן:

רבי אימי בעי. מאי קשיא ליה לרבי מנא איצטרך מן הבית דלעבור בשני לאוין:

ה"ג הוציא מחבורה לחבורה בשני בתים חייב שתים וכו':

נמנו על הפסח. בני החבורה והוציא אחד מהן כזית לחוץ חייב:

שנים שלשה. שהוציאו מחבורתן פטורין לפי שהן ראוין לחבור' בפני עצמן:

אלא שהן עוברין בעשה. דכתיב בבית א' יאכל שלא יהא אדם אוכל בשני מקומות:

על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. משמע שני בני אדם אוכלין פסח אחד בשני בתים דכתיב ואכלו שנים אותו חד פסח בתים שנים:

יכול. יהא אדם א' אוכל ממנו בשני מקומות כגון בשני חדרים או בשני חבורות ההופכות פניהם:

ת"ל בבית א' יאכל. וסבר יש אם למסורת יאכל כתיב משמע אדם א' אוכלו בבית א' ולא בשני בתים אבל גבי אוכלים הרבה כתיב בתים הרבה:

אוכלין אותו בשני מקומות שנא' על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. ויאכלו דכתיב בקרא אכל חד וחד מאוכלין קאי:

מה מקיים ר"ש. לקרא דבבית אחד יאכל דמשמע שאסור לאכול בשני מקומות:

שלא תהא חבורה. אחת חלוקה לחצאין כלומר שלא יהא עיקר תחילת אכילת הפסח אלא בחבורה אחת:

יחיד שהוציא וכו' עד נפטר מלא תעשה ל"ג הכא:

בעי. פריך למה לי כר"ש פטורין מן העשה הא אפי' כרבנן נמי פטורין מן העשה דכיון דבני חבורה נגררין אחריהן אין כאן עשה ול"ת:

שמש שאכל כזית והוא בצד התנור. וה"פ השמש הי' צולהו ושכח והכניס כזית לתוך פיו והוא היה נמנה עליו אם פקח הוא ממלא כריסו דאם יעמוד משם שוב לא יאכל:

תמן. בבבל אמרו דהאי סיפא דברייתא כר"ש אתיא דהפסח נאכל בשני מקומו':

ולא שמיעין. ולא שמעו הא דא"ר הילא:

בתחל'. קודם שהתחילו בני חבורה לאכול שחולקין הפסח אפי' לכמה חבורות:

ופקעה עליהן. ונשברה התתרה וצריכין לילך מבית זה אשר היו שם:

עוקרין הן את חלקן. כ"א נוטל חלקו ואוכל במקומו:

מעתה. שאף לרבנן עיקר איסורא משום אכילה א"כ לא יהא חייב המוציא עד שיאכל:

אתא ר' שמואל. ואמר משמי' דר"י דכן הדין שאינו חייב עד שיאכל:

הדא אמרה. זאת אומרת אפילו לא אכל דאס"ד אכל דוקא:

ה"ג למה לא פסל עצמו מבני חבורה. הרי אכל במקום אחר אלא ש"מ אפילו לא אכל חייב:

אר"י. לעולם דוקא כשאכל ודקשיא למה לא פסל עצמו מבני חבורה שאני הכא כיון שהוציא הבשר מן הבית כבר נפסל הבשר ביציאתו וכשאכל דבר פסול אכל ולא הוה כאוכל פסח בשני חבורות:

ויידא אמר דא. והיכן אמר דבר זה כיון שהוציאו פסלו:

ויש שובר וכו'. כלומר דתניא יש שובר אחר שובר אין מוציא אחר מוציא אם שבר עצם אחד שני פעמים חייב כדאמרינן לעיל בפרקין אבל המוציא כזית אחד שני פעמים אינו חייב אלא אחת:

או. ל"ג:

הדא אמרה. זאת אומרת כיון שהוציאו פסלו לפיכך אין מוציא אחר מוציא דכשהוציא בפעם שנית ה"ל כמוציא דבר פסול:

ופריך או הדא אמרה אינו חייב עד שיאכל. לפיכך אין מוציא אחר מוציא דאם לא אכלן בראשונה אינו חייב על הוצאתו וליכא לסייע לרבי יוסה מהכא:

פשיטא דא מילתא. פשיטא לן דבר זה:

התחילו אלו. הטהורין לאכול ונטמאו קצת מבני החבורה קודם שהתחילו לאכול זכו הטהורין בחלקן של טמאין ואוכלין כולו:

ולא עוד אלא אפי' התחילו. מקצתן לאכול ונטמאו וישנו עוד טהורין מבני החבורה שלא התחילו לאכול זכו טהורין בחלקן:

אבל התחילו. כולן לאכול ונטמאו מקצתן לא זכו טהורין בחלקן של טמאין:

יחיד מפשיט ידו בכל הבית. יכול לילך בכל הבית בשעת אכילה אבל כל בני החבורה אינן רשאין לעקור ממקומן ולילך לאכול במקום אחר אפילו באותו הבית:

ופריך והא תנינן שתי חבורות. שהיו אוכלין בבית אחד הרי שכל אחת יושבת בבית אחד בשני מקומות:

ומשני לא אמר אלא שתים. שתי חבורות הן אוכלין בשני מקומות בבית א' אבל חבורה אחת אינן רשאין לעקור ממקומן אפילו בבית אחד:

ופריך והא תנינן המיחם באמצע. וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל ואמאי אינו אוכל בכ"מ דהא אמרי' יחיד מפשיט ידו בכל הבית:

ומשני מקום שהשמש מוכיח עליו. כיון שהשמש צריך לחזור את פניו ה"ל כאלו הוא אצל בני חבורתו ואסור לו לאכול עד שיבא אצל' דדינו כאלו בני חבורה כולה נעקרים ממקומן ופריך והא תנינן והכלה הופכת פניה ואוכלת. ולא אמרינן כיון שהופכת פניה ואוכלת הרי היא כבני חבורה האחרת ותהא אסורה לאכול עד שתבא אצל בני חבורה האחרת:

מפני הבושה. היא הופכת פניה ואין דעתה לעקור נפשה ובני החבור' אשר היא יושבת עמהם ולכך מותרת לאכול אפילו בהפיכת פנים:

הדרן עלך פרק כיצד צולין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף