קרבן העדה/עירובין/י/יא
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' מחזירין ציר התחתון. של דלת חלון של שידה תיבה ומגדל שפתחיהן מצידיהן דציר התתתון כל זמן שלא יצא העליון נוח להחזירו ואין כאן בניין:
אבל לא במדינה. גזרה שמא יתקע בגרזן או במקבת דהוי מלאכה:
והעליון כאן וכאן אסור. דכיון שיצא העליון כולו נופל ה"ל כבונה אע"ג דלאו בונה ממש הוא מ"מ שבות גדול הוא ואפי' במקדש לא התירו:
ה"ג רי"א העליון במקדש והתחת' במדינה. דס"ל אין בנין בכלים וליכא אלא שבות ולא גזרו על השבות במקדש:
מחזירין רטיה. כהן שלקה בידו ונתן עליה רטיה מבע"י והוצרך לעבוד עבודה בשבת ונטל רטיה מעל ידו שלא תהא חוצצת בינו ובין ידו לעבודה דחציצה פוסלת בהן דבעינן ולקח הכהן דכיון דחייץ לא הוי לקיחה בכהן:
מחזירה לאחר העבודה. דאי לא שריית ליה להחזירה מימנע ולא עביד עבידה:
אבל לא במדינה. גזרה שמא ימרח הרטי' וחייב משום ממחק:
אם בתחלה. שלא היתה קשורה מבע"י או שכהן זה לא סלקה לצורך עבודה:
כאן וכאן אסור. והכא ליכא למימר אין שבות במקדש דהא ודאי האי שבות לאו צורך גבוה הוא אלא צורך עצמו:
גמ' לא כל שבות התירו במקדש. כלומר הא דאוסר הת"ק להחזיר ציר העליון אע"ג דאינו אלא שבות כיון דלא כל שבות התירו במקדש דהא סידור הקנים ונטלתן אינן דוחין את השבת ה"ה שבות זה דציר העליון לא התירו:
והממרח. שמחליק גומות שברטייה:
חייב חטאת. דממרח תולדה דממחק היא:
והתני. בניחותא:
הוחלק'. הרטיי':
מחזירה מלמעלן. דוחק לרטיי' שתחזור למעלה:
איספלני'. היינו רטיי':
שתפחה. באמצעית' ופירשה מע"ג המכה:
והוא שתפחה כנגד המכה. שעדיין הרטיי' מונחת כנגד המכה ולא פירשה ממקומה אלא שנתפחה:
והתני. בניחותא:
שאינה אלא כמשמרה. שלא תתקלקל ולא גזרו בו חכמים שאינו בהול כל כך שיבוא לידי שחיקת סממנים ומרוח:
חוץ מעלי גפנים. וה"ה שאר עלים שמרפאים אסורים:
הדא פואה וכו'. האי פואה שורש וסם טוב הוא כשיש בו ה' או ז' או ט' קשרים:
פואה. מין זרעונים:
ובלבד דלא יתן מויי. והוא שלא יצאו ממנו מים:
ע"ג מכה בשם. פסוק שיש בו שם משמות הקדושים שאינן נמחקין:
יברוחא. מין חולי וי"א יבריחי' הם הדודאים המוזכרים בראובן והעוקרן מסתכן ולכן אמר שאסור לקרות פסוקים עליו כדי לעקרן:
שהוא מתבעית. שהוא נבעת אף על גב שאין נראה שום דבר המבעתו:
כאן עד שלא נפגע. שאינו אלא להגן שרי:
כאן משנפגע. שניזק כבר וקורא להתרפאות בהן ואסור:
מה רבו צרי. דכתיב בי' ואתה ה' מגן בעדי וכו':
עד כי אתה ה' מחסי. דכתיב ביה מדבר הוות ומפחד לילה מחץ יעוף יומם דהיינו מזיק שטס כחץ וכן יפול מצדך אלף ורבבה מימינך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |