פני משה/עירובין/י/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




פני משה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחזירין ציר התחתון במקדש. אם נשמט ציר התחתון של דלת ממקומו מחזירין אותו במקדש דהואיל והציר העליון במקומו הוא אין כאן אלא משום שבות ואין שבות במקדש ומחזירין אותו להדיא למקומו:

אבל לא במדינה. שאין מחזירין אותו אלא דוחקין אותו למקומו:

והעליון. אם נשמט ציר העליון ממקומו לא יחזיר אפי' במקדש וכדמפרש בגמרא שלא כל שבות התירו במקדש וטעמא דהכא איכא למיחש שמא יתקע בגרזן או במקבת ואם תקע חייב חטאת דהויא מלאכה ושאני בנגר המונח במקדש דהתם משום דכבונה הוא ואין בנין בכלים ושבות דבכה"ג לא גזרו במקדש וכן הלכה. ובנוסחת הבבלי גריס גם כאן ר' יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה ואין כן הלכה:

מתני' מחזירין רטיה במקדש. כהן שלקה בידו ונתן עליה רטיה מבע"י והוצרך לעבוד עבודה בשבת או ביו"ט ונטל רטיה מעל ידו שלא תהא חציצה בין ידו לעבודה מחזירה אח"כ על ידו דאי לא שרית ליה להחזירה ממנע ולא עביד. עבידה וזה אחד מן הדברים שהתירו סופן משום תחילתן כדחשיב בפ"ק דביצה:

אבל לא במדינה. גזירה שמא ימרח הרטיה ואתי לידי חיוב חטאת דחייב משום ממחק ודוקא שפירשה ע"ג קרקע אבל אם היא בידו או אפילו פירשה ע"ג הכלי בהא לא גזרו ומחזירין אותה בכל מקום:

אם בתחילה. שלא היתה קשורה מבעוד יום וכאן זה לא סילקה לצורך עבודה כאן וכאן אסור וליכא למימר הכא אין שבות במקדש דהא וודאי האי שבות לאו צורך גבוה הוא אלא לצורך עצמו:

אמר ר"י בר בון לא כל שבות התירו במקדש. בספרי הדפוס כתוב זה על פיסקא והוא מתניתין דלקמן וטעות הוא דלא שייך כלל אחזרת רטיה שאותה ודאי התירו במקדש אלא כאן על המתניתין דקתני בסיפא מחזיר ציר התחתון וכו' הוא דקאי ומפרש דטעמא דלא התירו בעליון במקדש ואע"פ שג"כ אינו אלא שבות משום דלא כל שבות התירו במקדש וכדפרישית טעמא במתניתין דבעליון גזרינן שמא יתקע אבל בנגר המונח אינו אלא דמחזי כבונה ולעולם אינו בא לידי חיוב חטאת שאין בנין בכלים:

גמ' תני לא יקנח אדם את האספלנית. בשבת מליחה של המכה שלא יבא לידי מירוח וכו':

והתני. בניחותא תנ"ה החליקה מן המכה ממטה וכו' אבל לא יקנח את האספלנית עצמה שלא יבא לידי מירוח:

תני רטיה שתפחה. ומחמת כן פירשה מעל המכה מחזירין אותה בשבת:

והוא שתפחה כנגד המכה. ומחמת כן פירשה כדפרי':

והתני. בניחותא:

החליקה וכו' ובלבד שלא תצא רשות כל אותה המכה. שלא יגביהנה כשיצאתה מכל המכה כולה:

ר' יוסי בר בון וכו'. מכה שנתרפא' וכו'. גרסינן להא לעיל בשבת פרק במה אשה בהלכה ב' בסופה עד גמירא וע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף