קרבן העדה/עירובין/י/א

קרבן העדה עירובין י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המוצא תפילין. בשדה במקום שנאבדין:

מכניסן. לעיר ולבית:

זוג זוג. אחד בראש וא' בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשין בחול וחוזר תמיד ומכניס זוג אחר זוג עד שיכלו:

שנים שנים. מפרש בגמרא:

בישנות. שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

אבל בחדשות פטור. מלהכניסן דדלמא קמיע הן ואין בהן קדושה אלא בעשויין כהלכתן לשמן:

צבתים. קשורים כל זוג וזוג לעצמו:

כרוכים. הרבה ביחד:

מחשיך עליהן. ממתין ומשמרם עד שתחשך ואז יכניסם ביחד:

ובסכנה. שגזרו שלא להניח תפילין מכסן והולך לו ודוקא מפני סכנת השמד אבל מפני סכנת לסטים מוליכם פחות פחות מד' אמות:

גמ' דרך מלבוש. כדרך שלובשן בחול אחד ולא שנים משום בל תוסיף:

שנים בראש ושנים בזרוע. דקסבר שבת לאו זמן תפילין והיינו טעמא דשרו ליה רבנן בהצלה משום דתכשיט הוא הלכך מכניסן אפי' שנים שנים דמקום יש בראש ובזרוע להניח שני תפילין וכל כמה דהוי תכשיט שרי:

ושמרת את החוקה. בפרשת קדש לי כתיב והיא אחת מארבע פרשיות הכתובות בתפילין:

יתיב וכו'. ישב ולמד בערב והיו תפילין עליו:

ומשני מצדדין היו. תפילין שבראש היו מונחין מן הצד:

כמין פיקרין היו בידו. ותפילין של יד היו מקושרין כעין צמר סרוקה שמניחין על המכה ולא היו עליו אלא כדי לשמרן:

אית דבעי מימר. איכא דאמרי לא אמר ר"א דעובר בעשה אלא המניח תפילין לכתחלה בלילה אבל אם היו עליו מבע"י ולא סילקן בלילה אינו עובר:

עד שתיכלה רגל מן השוק. והיינו חצי שעה לאחר שקיעת החמה:

אית דבעי נישמעינה מן הדא. דשבת לאו זמן תפילין:

מי שצריכין אות. אותן ימים שצריכין להן אות להראות שהן מחזיקין בתורתו של הקב"ה יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות. בין הקב"ה לישראל שנאמר כי אות היא ביני וביניכם:

ופריך ולא כבר כתיב מימים ימימה ודרשינן מיניה מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וי"ע והיה לך לאות ל"ל:

ומשני לית לך. אין לך לתרץ אלא כי הא דאר"י כל דבר שאינו מבורר ומפורש עושין לו סמוכין ממקומות הרבה וכן דבר זה שלא להניח תפילין בשבתות וי"ע כל מה שנוכל למצוא לו סמך מקרא סומכין אותו:

נשים מניין. שהן פטורין מתפילין למ"ד שבת ולילה זמן תפילין פריך דלמ"ד שבת לאו זמן תפילין נשים פטורין מדהוה מ"ע שזמן גרמא:

ולמדתם אותם את בניכם. ולעיל מיניה כתיב וקשרתם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם:

החייב בתורה. דרש מקרא אשר לפניו בהיקישא:

התיבון. כלו' איתיבי':

אשת יונה. בן אמיתי הנביא:

ולא מיחו בידם חכמים. שמעינן דנשים חייבות בתפילין דאי פטורות היו מוחים בידם דנראה כמוסיף על התורה א"נ כיון שתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר וחי לאו דמדאור' הוא היו מוחים בידם חכמים ועליית רגל היו מוחים דמיחזי כמביא חולין לעזרה א"נ משום ראיית פנים בעזרה שלא לצורך:

ה"ג אשתו של יונה הושבה. פי' החזירוה חכמים ולא הניחו אותה לעלות לרגל:

אין מחוור. לאו מדאורייתא שבת לאו זמן תפילין אלא מדרבנן ולרבן גמליאל מדאורייתא שבת לאו זמן תפילין ולפיכך מתיר להכניסן שנים שנים משום תכשיט וכדפרישית לעיל:

שיערו לומר וכו'. כלומר אף רבן גמליאל סובר שבת זמן תפילין מדאורייתא והא דמתיר להכניס שנים משום דסובר שמותר להניח תפילין עד מקום שהראש הולך ומשפע לצד מעלה:

וכמה מחזיק. הגובה ההוא:

שתים. שני תפילין:

ופריך מעתה אפילו בחול. יהא מותר להניח שני זוגות תפילין בבת אחת:

אין בעי מיהב יהבי. אם רוצה להניח בחול שני זוגות תפילין בבת אחת שרי:

רופף. רך ובלעז פונטינ"א:

תמן תנינן. בעדיות פ"ו:

על תרנגול וכו'. ר"י. בן בבא העיד על תרנגול שנסקל בירושלים על שהרג את הנפש שניקר מוחו של תינוק ואף על גב דכי יגח שור כתיב אחד שור ואחד כל בהמה חיה ועוף במשמע דילפינן שור שור משבת:

ובלבד ע"י שנים. הא דקאר"ג שנים שנים היינו שצריך שיהיו שנים מכניסין שאחד יחשדוהו ויאמרו שלא מצאן אלא הניחן לכתחלה ורבן גמליאל מחמיר מתנא קמא לישנא אחרינא אמתני' דעדיות קאי דתנן התם העיד ר' יהודה בן בבא שמשיאין האשה על פי עד אחד ושנסקל תרנגול בירושלים וכו' ואמר רבי יוסי שהתרנגול נסקל ע"פ שנים עדים והא דתני על פי עד אחד לא קאי אלא אמשיאין אשה ולשון ראשון נראה עיקר:

ואפילו שנים שנים. ואזוגות תפילין קאי ור"ג מיקל מת"ק:

על דעתון דרבנן. היינו ר' יוסי דאמר דר"ג מחמיר מת"ק:

אינו מחוור. דמדאורייתא שבת לאו זמן תפילין הוא אלא מדרבנן לכך החמירו ת"ק ור"ג:

על דעתיה דר' אחא מחוור. ברור לר"ג דשבת לאו זמן תפילין מדאורייתא הלכך מיקל ואפי' שני זוגות שרי דתכשיט הן:

ופריך ויביאם בידו. לר"ג פריך כיון דשבת לאו זמן תפילין הוא ומשום הצלה קשרו רבנן אפילו בידו יהא מותר להביאם ומשני מוטב להביאם דרך מלבוש והן כתכשיט מלהביאם בידו דהן כמשאוי:

ופריך מוטב לדחות את השבת פעם אחת. דכשיביאם בידו יכול להביא כולם בבת אחת משא"כ כשמביאן שנים צריך לחלל שבת הרבה פעמים ל"א סיומא דפירוקא הוא מוטב לדחו' את השבת פעם אחת להביאם דרך מלבוש שאינו אלא איסור אחד דשבת לאו זמן תפילין הוא אבל כשמביאן בידו איכא תרי איסורא דשבת לאו זמן תפילין הוא ועוד משום משא והראשון נראה עיקר. אחד האיש ואחד האשה. מכניסין תפילין זוג זוג וקס"ד דרבנן קאמרי הכי:

מ"ד מחוור. דודאי סברי רבנן שבת לאו זמן תפילין הוא ואפילו הכי אסרי להכניס שנים דלאו תכשיט הוא יותר מזוג אחת דסברי אין מקום בראש להניח יותר מזוג אחד אם כן אין חילוק בין אשה לאיש:

מ"ד אינו מחוור. אלא למ"ד אינו מחוור ולכך אסרי רבנן דשבת זמן תפילין הוא ואם מניח שנים עובר על בל תוסיף קשיא הניחא באיש אסור דלדידיה זמן תפילין הוא אלא באשה הא ודאי גבה לאו זמן תפילין הוא למה לא תכניס שנים שנים:

מאן תנא אשה ר"ג. כלומר סובר בהא כר"ג דעבד חייב בתפילין וה"ה אשה וכדמסיק:

וכא מיחו בידו. בתמיה וכי הכא גבי אשה מיחו בידו הא עבד ואשה שוין לכל מצות שבתורה וכיון דאף אשה חייבת הלכך אסורה להכניס יותר מזוג אחד משום איסור דבל תוסיף:

אבל בחדשות מותר. להניחן בשדה:

למה. כלו' מ"ט ישנות חייב להביאן וחדשות פטור:

ישנות בדוקות. ודאי תפילין כשרות הם אבל חדשות איכא למימר פסולין הם א"נ קמיע הם ולא תפילין:

אינן צריכות בדיקה. לעולם ומייתי סייעתא מהלל הזקן:

ה"ג אילו מאבי אימא הן. ומאי קמ"ל אלא לומר דלא נבדקו מאז ועד עתה הואיל וחיפויין קיים והרי הן בחזקתן:

אחד חזקה לכולן. צבת אחד הוי בדיקה לצבתין כולן והשאר אינן צריכין בדיקה:

אין תימר וכו'. כלומר ואיכא בינייהו אם תאמר חזקה אחד לכולן בודק זוג מצבת ראשון ואחד מצבת השני ואחד מג' והוחזקו כל הצבתים כולן:

ה"ז מעטף בעור. לצאת בגשמים ובזה הוא מוציא העור לחוץ ומכסן בעור שהוציא:

הדא דתימא ברך. בעור שהיא רך וראויה לצאת ולהתעטף בה:

אבל בקשה. שנראה שאינה כנושאה אלא לכסות בה דבר אסור:

כשהיה המקום. שהתפילין מונחים:

מונדרן. כמו מדרון כלומר מקום מוצנע אבל אם היה באמצע הדרך אף לכסות אסור דמאי מהני הכיסוי הלא כל עובר רואה אותן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף