מראה הפנים/עירובין/י/א

מראה הפנים עירובין י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המוצא תפילין. למאי דפרישית בפנים וכ"כ מהר"ר יונתן ז"ל ניחא הני פיסקי דקי"ל שבת לאו זמן תפילין וקי"ל כת"ק דמתני' וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפי"ט מהלכות שבת בהלכה כ"ג ועיין לקמן בד"ה ויביאם בידו:

הנותן תפילין בלילה עובר בעשה וכו'. בפ"ב דברכות בהלכה ג' ביארתי הכל מפלוגתא דר' יוסי כגלילי ור"ע בברייתא וכתבתי שם דיש עוד נ"מ בין הני דרשות דמיעוטין למעע שבתות ויו"ט מן התפילין ולמאן דדריש מימים ולא כל ימים פרט לשבתות ויו"ט איכא למימר דחולו של מועד לא אימעוט דשאני שבתות ויו"ט שאסורין במלאכה מן התורה וחול המועד מותר במלאכה מן התורה. ולמאן דדריש מוהיה לך לאות יצאו שבתות ויו"ט שהן עצמן אות א"כ חה"מ נמי אימעוט וכדכתבו התוס' בהקומץ דף ל"ו ד"ה יצאו וכו' לא משום שהן אסורין במלאכה דאפי' חוה"מ דמותר בעשית מלאכה איכא אות בפסח דאסור באכילת חמץ ובסוכות חייב בסוכה. וזהו טעמו של הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות תפילין דנקט לדרשא דר"ע למעט שבתות ויו"ט אע"ג דלהלכתא לא פסק כוותי' דר"ע ושם נתתי ג"כ טעם לדעתו ז"ל שפסק לילה לאו זמן תפילין. ובמקומו בברכות שם נתבאר הכל מהשייך לסוגיא זו וע"ש:

ויביאם בידו וכו'. משמע להדיא מסוגיא דהכא דאי אמרי' דס"ל לר"ג שבת לאו זמן תפילין קמה מילתי' בקושיא וכן יתבאר מסוגית הבבלי דפ' מפנין כדלקמן. ובבבלי פרקין בהסוגיא דף צ"ו שקיל וטרי בטעם פלוגתייהו במתני' ומאי קסבר ר"ג וכו' עד אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא ופרש"י ז"ל בשבת זמן ולאו זמן תפילין היא קמיפלגי וכך כתב הרמב"ם בפי' המשנה ונמשך הר"ב בפירושו אחר זה. והתיו"ט הרעיש כאן דלפ"ז יש כאן ב' הלכות פסיקות דסתרי אהדדי ועל פי' זה יפה הוא שהרעיש. ולקושטא דמילתא אין אנו מוכרחין לפי' זה דאלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא לא קאי אזמן ולאו זמן כדפרש"י אלא דפליגי בחד מאידך אוקימתא דאמרי' מעיקרא וכן פי' הריטב"א ז"ל וא"כ קאי על האי אוקימתא דמעיקרא שהיא אוקימתא הראשונה דר"ג סבירא ליה כדרב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש להניח שתי תפילין לת"ק לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק ומ"ש התיו"ט שזה דוחק ואין זה במשמע גם בתוס' וכו' מהתוס' אין ראיה דלא כתבו שם בסוף הדבור אלא כך אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל וכו' ולא משמע מדבריהם דלדחיה ולדוחק בעלמא אמרו כן ואיך שיהיה הרי מוכח בהדיא דלא מיתוקמא כלל וכלל פלוגתייהו בזמן ולאו זמן תפילין כדפריך הכא דא"כ קשיא לר"ג ויביאם בידו וכדמסיק הקושיא מוטב לדחות את השבת פעם אחת ולא שני פעמים וזה מוסכם הוא גם לשיטת הש"ס דבבלי כדמסקינן בהדיא בפ' מפנין דף קכ"ז דכ"ע למעט בהילוכא עדיף וזו קושיא לרבן גמליאל שאין לה תירוץ וע"כ ליכא לאוקמי לפלוגתייהו אלא דפליגי בדרב שמואל בר רב יצחק. והרמב"ם בחבורו גם כן חזר בו מבפירושו ולפיכך פסק כאן כהת"ק דלעיל ואע"ג דפסק בפ"ד מהלכות תפילין דשבת לאו זמן תפילין. ותרווייהו הני פיסקי נכונים הם. ומ"ש עוד התיו"ט ואפי' כי נימא הכי אכתי קשיא לה הלכה פסוקה אחרת מהרא"ש וכו' אינה נראית להקושיא זו שיהא צ"ע. ותפילין דרש"י ור"ת למר הני פסולין ולמר הני פסולין וכדי לצאת י"ח למי שרוצה להתנהג כן בחול יעשה כדכתבו האחרונים וכעין דאמר הכא אין בעי מיהב יהבו וזה על שני תפילין השוין ופשיטא לשאינן שוין ומה זו קושיא למאן דאית לי' שבשבת חששו ולא רצו להתיר להניחן שנים שנים השוין ולהכניסן הואיל ולאו כ"ע מודים בה דאיכא למ"ד שאין מקום תפילין אלא במקום שמוחו של תינוק רופס ואין להאריך יותר בזה:

הלל הזקן אומר אלו מאבי אימא הן. כ"פ הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ב מהלכות תפילין דהלכה כהלל הזקן שסתם תפילין כל זמן שחיפויין שלה הרי הן בחזקתן וא"צ בדיקה ובנלקחין ממי שאינו מומחה כדאיירי בבבלי פרקין דף צ"ז פסק כדמסיק התם דבודק מהן ג' קציצות שתים של ראש וא' של יד או ב' של יד וא' של ראש ואם כשרין הרי כולן בחזקתן ובצבתים דמסתמא מתרי תלתא גברי וכו כל צבת וצבת צריך בדיקה והיינו נמי ג' כדרך הראשון מכל צבת וצבת:

אם היה עונת גשמיס ה"ז מעטף בעור ומכסן. דין זה הביא הרמב"ם בפי"ט מהלכות שבת בהלכה כ"ה המוצא ס"ח יושב ומשמרו וכו' ואם הי' גשמים יורדין מתעטף בעור וחוזר ומכסה אותו ונכנס בו. ולכאורה למה לא חילק כדמחלק הכא בין עור רך לקשה ובין מקום מדרון למקום מישור ונראה דהכא מחלק לפי הגי' בתוספתא אשר הי' לפניהם אבל לפי הגי' בתוספתא אשר לפנינו אם היו גשמים יורדין אין לחלק דודאי מתקלקל הספר אם מניחו שם והוא ז"ל תפס לגי' התוספתא לעיקר ואף שממש ברוב המקומות תופס לגי' דהאי תלמודא בהתוספתא לעיקר כמו שהבאתי בפ"ו דפיאה גבי מתני' העומר שהוא סמוך לגפה וכו' ע"ש מ"מ הכא מסתברא גי' התוספתא טפי דאם אינה אלא עונת הגשמים לא מקלינן כ"כ מחששא שמא ירדו גשמים ובדין הוא שמניחו עד אם יראה שהתחילו לירד ואם הגשמים יורדין אז אין לחלק ולעולם מתעטף בעור ומכסה אותו ונכנס בו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף