קרבן העדה/עירובין/ז/ה

קרבן העדה עירובין ז ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מתבן. גדיש של תבן ומפסיק על פני רוחב כל החצירות:

מאכילין. מן התבן לבהמתן ולא חיישינן דלא מימעט התבן מעשרה דה"ל חדא רשותא ואסרי אהדדי ולא מסקי אדעתייהו ומטלטלי בחצר להא לא חיישינן דהא אפילו אימעיט אי לא הוי מיעוט על פני עשר אמות ויותר לא אסרי דהא עד י' פיתחא הוי ואין בהמה ממעטה כל כך באכילתה בשבת אחד:

נתמעט התבן. על כל החצר או במשך י' אמות ועוד:

מערבין אחד. אם נתמעט בחול:

גמ' כיני מתניתא. כן היא מתניתין:

אלו ממלאין קופתן. כלומר לאו דוקא מאכילין דמשמע שמוליכין הבהמה לשם אלא אפילו כל אחד נותן לתוך קופתו ומאכיל לבהמתו ולא חיישינן דלמא שקיל טובא וממעיט ליה מעשרה וקא מיטלטל בחצר האוסרת ולא אמרינן דמוקצ' הוא מאתמול למחיצה זו:

שלא תאמר אינו כסותר אוהלים. דס"ל דמאכילין דמתני' דוקא הוא אבל לתוך קופה אסור וקאמר דלא תימא כיון שאינו כסותר אוהל דהיינו המחיצה דהא צריך ליה לאכילת בהמתו ואין בזה איסור סתירה דהא שובר אדם את החבית ולר"מ פוחת הוא הבית לכתחלה אלא לכך אסור משום דהוי כסומך אוהלים שבנטילת התבן לפעמים עושה המחיצה:

שאם היה וכו'. כלומר כיצד סומך המחיצה אם היה התבן מפוזר על הארץ בחצר סומכו בצידי הקופה שיהא מדובק ומונח בחוזק בגובה:

עשאו. למחיצה מע"ש בסדין:

וסמכו ע"י כסא מהו. מי חיישינן דלמא יטול הכסא וקא מיטלטל בחצר האוסרת או דלמא כי היכא דשרי בתבן ה"ה בסדין וכסא:

נאמר כאן לשעה. בשלמא הכסא אינו נתן שם אלא לשעה מועטת הלכך אסור אבל תבן לשהות לזמן מרובה הוא וה"ל מחיצה:

מתבן שבין שתי חצירות. היינו גדיש של תבן העומד בין שתי חצירות ושני בתים ושני חצירות פתוחים לו:

הוא אסור. להוציא מאותו מתבן לחצר שלו שהרי לא ביטל רשותו וכל המתבן לחצר אחרת היא:

חריץ שבין שתי חצירות ל"ג אלא ה"ג וכן בית שבין שתי חצירות:

הדא אמרה. שמע מינה שאין מבטלים מחצר לחצר מדתני אם רצה אחד מהם לסתום את פתחו ולבטל רשותו דוקא תרתי ביטול רשות ונעילה אבל ביטול לחוד לא מהני. ל"א ה"ג הדא אמרה מבטלין מחצר לחצר וה"פ דמפרש לברייתא או נועל את ביתו או מבטל את רשותו וש"מ דמבטלין מחצר לחצר:

הדא אמרה אפילו לא עירבו. שתי החצירות יחד אפ"ה אין מבטלין דה"א דוקא כשעירבו יחד ושכח אחד מהן ולא עירב הוא דאין מבטלין מחצר לחצר אבל כשלא עירב מבטלין קמ"ל דאין מבטלין וללישנא בתרא ה"פ דאפילו לא עירבו מבטלין:

ה"ג הדא אמרה ואפילו לא כיונו. וכ"ה לעיל בפרק הדר וה"פ אפילו לא כיונו מתחלה לערב אפ"ה אין מבטלין מחצר לחצר ולל"ב ה"פ אע"פ שלא כיוונו לבטל מע"ש מבטלין בשבת:

שאין שתי רשויות משתמשו' ברשות אחת. מדבעינן שתהא דוקא מחיצה ביניהם אבל אם אין מחיצה ביניהם אע"ג דיש לכל בית פתח להמתבן אפ"ה אסורים להשתמש בו כיון שיש לשתי חצירות רשות באותו בית:

לזה בפתח. כלומר אפילו לזה בפתח ולזה בפתח שניהם אסורין להשתמש בו אם אין שם מחיצה המפסקת:

וכן הבית שבין שתי חצירות. תני בברייתא דמהני נעילת הפתח:

ודלא כר"מ. אתיא דלא כר"מ:

דאמר בית. שבין שתי חצירות אפילו נעול מצד אחד לא מהני והא דתני בברייתא אם רצה אחד מהם לסתום את פתחו אין לפרש סתימה ממש דהא בשבת איירי וע"כ האי לסתום לנעול הוא א"כ שמעינן דאתיא דלא כר"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף