קרבן העדה/עירובין/ו/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שתיהן אסורות. דהויא פנימה רגל האסורה ואוסרת:

נתנו עירובן במקום אחד. שעירבו שתיהן זו עם זו ונתנו העירוב באחד מהן:

שתיהן אסורות. כדמפרש בגמ' ואם היו של יחידים. שאין בפנימית אלא אחד ובחיצונה אחד:

א"צ לערב. זה עם זה משום דריסת הרגל כיון דיחיד הוא והפנימית הויא רגל המותרת ואינה אוסרת וסתמא כרבנן ואם היו שנים אפי' בחיצונה גזרינן דלמא אתי למשרא שנים בפנימית ואחד בחיצונה:

גמ' שכח אחד מן החיצונה וכו'. פי' הא דקתני במתני' שכח אחד בין מן החיצונה וכו' שתיהן אסורו היינו טעמא דאם שכח אחד מן החיצונה אסורה החיצונה שהרי שכח אחד מלערב והפנימית אסורה:

שנתנו עירובן במקום אסור. דהיינו בחיצונה:

ופריך שכח אחד מן החיצונה. כשהניחו העירוב בפנימית דקאמרת שניהן אסורות הניחא שחיצונה אסורה שלא עירבה אלא הפנימית למה תהא אסורה:

מפני שנתנו עירובן במקום אסור הרי לא נתנו עירובן במקום האסור. שהרי נתרו בפנימית:

אלא. אין לך טעם לאסור אלא מפני דריסת רגל האסורה והרי גם זה לא שייך בפנימי שהרי תיחוד לדשא ואסתלוקי מהחיצונה ומשתמשא באנפי נפשה:

נעשו כולן רשות אחת. הלכך אחד מן החיצונה ששכח ה"ל כאלו שכח אחד מן הפנימית:

שאם היה שרוי בעליונה. פי' בחיצונה ובפנימית שני ישראלים:

את מורידו לאסור. על התחתונה והרי הן כאלו כולן שרויין בחצר אחת:

אין תורת דקה לעכו"ם. אם דר בפנימית ועשה מחיצה גבוה י' טפחים לפני פתחו וסילק דריסת רגלו מהחיצונה אפ"ה אוסר על החיצונים:

עד שיהו שניהן ישראל. דרים בפנימית ולא מצטרפין החיצונים להו שיאסור לדור עם העכו"ם אלא הוה כישראל יחיד הדר עם העכו"ם שאינו אוסר עליו:

ובעכו"ם אוסר. דאין תורת דקה בעכו"ם:

כותל. שהוא גבוה עשרה טפחים:

הכי גרסינן שהקיפוהו סולמות מערבין אחד ואין מערבין שנים. וה"פ דסולמו' הן כפתח ומערבין א' ודקה לא גריע מסולם ואע"פ שהפנימי סילק עצמו החיצונים יכולין לכנוס לפנים וקשיא מ"ט אינה אוסרת עליהן:

הן נדונין כפתחים. ממש הלכך מערבין א':

דרך העליונים. פירוש החיצונים דרכן לירד למטה אבל אין דרך הפנימים לעלות למעלה ולירד למטה לחצר החיצונה שהרי סילקו נפשם מהם בעשיית דקה:

הדרן עלך פרק הדר
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף