קרבן העדה/עירובין/ה/ח

קרבן העדה עירובין ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' נמצא קל תוכה. משום דיורין:

מעל גבה. שאין שם דיורין ואלו נתנו על גבה לא היו לו אלא אלפיים ממקום עירובו:

למודד שאמרו וכו'. ואע"פ שחכמים חלוקים על ר"ע בנותן עירובו לעיר לומר שכל העיר לו כד' אמות מודין הן שהבא מעיר אחרת או ממקום שביתתו וכלתה מידתו של אלפיים פסיעות בינוניות אפי' במערה שיש בה דיורין שאינו נכנס להלן ממידתו כלום:

גמ' הקונה שביתה בקרפף מהלך את כולו. אם הוא בית סאתים ליחיד וכדאמרינן לעיל בפ"ב:

אין לו ממקום עירובו וכו'. לפי שאין דיורין בקרפף:

רבי זעירא פריך אמר תקנה לי שביתה בקרפף. לימא בשעת הנחת העירוב ותקנה לו שביתה בקרפף ועוד כל מקום שמניח עירובו הרי הוא כאלו שובת שם א"כ לעולם יהא מהלך כולו וחוצה לו אלפים אמה ל"א רבי זעירא מיבעיא ליה באומר תקנה לי שביתה שם בקרפף אם הוא כשובת ממש וכולו כארבע אמות או הוא כנותן עירובו שם ואין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה ופי' זה עיקר:

מחלוקת רבי מאיר ורבי יודה. דבר זה תלוי בפלוגתא דרבי מאיר ורבי יודה בפרק מי שהוציאוהו:

עיקר עירוב בככר. ואינו אומר כלום דממילא קונה שביתה ואין לו אלא אלפיים ממקום שביתה:

באומר תקנה לי שביתה בקרפף דהמערב ברגליו צריך שיאמר תקנה לי שביתתי במקום פלוני נותנין לו הקרפף כולו וחוצה לו אלפיים אמה:

נידון כעיר. ומהלך את כולו וחוצה לו אלפיים:

נידון כשדות. ונמדד במדת אלפיים של תחומו:

מה דיורין ממש. מיבעיא ליה הא דתנן במתניתין אבל בזמן שיש בה דיורין. וכו' מי בעינן שידורו בה בני אדם או בראוי' לדירה סגי:

את רואה. את המערה שאין בה דיורין כאלו היא מליאה מים וטיט ש"מ בשאינה ראוייה לדירה איירי כאלו מליאה מים וטיט אבל בראוייה לדיורין אע"פ שאין בה עכשיו נחשבת כד' אמות:

הדא אמרה. ממתניתין שמעינן מדמשיב ר"ע גבי מערה תיפוק ליה ע"ג מערה היא כעיר שיש לה שני פתחים אלא ודאי דאף בעיר שיש לה שני פתחים נמי סוברים חכמים דאינה אלא כד' אמות:

עיר שיש לה שני פתחים. ואע"ג דאמרינן לעיל דדוקא עיר שיש לה פתח אחת הוא דמערבין כולה אבל שני פתחים אין מערבין את כולה אבל בנותן עירובו אפילו בעיר שיש לה שני פתחים כולה כד' אמות היא לו בזמן שאין בה אלא ד' אלפים אמה חסר אחת דאז שני התחומין שמצד זה ומצד זה נבלעין בהדי הדדי והרי היא כעיר אחת אבל כשהיא ד' אלפים אמה כל צד נחשב לתחום בפני עצמו:

אין יתן וכו'. כלומר אם יתן כליו באמצע העיר אם יבא מצד זה יכול ליקח אותו שהרי הוא בפחות מב' אלפים אמה וכן בבא מצד האחר יכול ליטלן:

ונסי לון. פי' ונסב להם:

הכי גרסינן מה בין אתא ברא וכו' משתי רוחות מותר ל"ג ליה הכא ואגב שיטפא דריש פירקין מייתי ליה הכא:

ארבעת אלפים אמה מהלך את כולה וכו'. אבל יותר מארבע אלפים אמה אין לו אלא ממקום עירובו אלפיים אמה דלא עדיפא מעיר שיש לה שני פתחים:

על גבי חומה. של עיר אפי' יותר מארבע אלפים אינה אלא כארבע אמות:

ע"י נבריות. הם דקלים קטנים הנטועים שם:

אחורי הגגין. מה שהגגין בולטין חוץ למחיצות הבנויים מתחתיהן:

מה הן. כמה יהא בהן ויהיו נתשבין כד"א:

מילתיה דרב פליגא עלוי דשמואל. וסובר דאפילו לר"מ מטלטלין בכולו:

רב אמר מטלטלין בהן אפילו כור וכו'. מאן קאמר כל גגות העיר רשות אחת הן ר"מ ואפ"ה קאמר רב דמטלטל בכולה:

היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה. כי היכי דפליגי רב ושמואל באחורי הגגים כך פליגי באחורי הספינה לרב מהלך את כולה ולשמואל אין לו אלא אלפיים:

הדרן עלך פרק כיצד מעברין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף