פני משה/עירובין/ה/ח

פני משה עירובין ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אי אתם מודים לי בנותן את עירובו על פי המערה. כלומר בתוכה שאין לו וכו' אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין שנפרצו חומותיה ואינה ראויה לדיורין אבל אם ראויה היא לדיורין אע"פ שאין בה עכשיו דיורין נחשבת כולה כארבע אמות וכן עיר שחרבה ויש לה חומה סביב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ואפי' היא גדולה כאנטוכיא:

נמצא קל תוכה. של מערה מעל גבה שאם נתן עירובו על גבה של מערה אין לו אלא ממקום עירובו אלפים לפי שגבה אין ראוי לדיורין אם נתן בתוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:

ולמודד שאמרו וכו'. כלומר אף על פי שחלוקין חכמים על ר"ע בנותן את עירובו וסבירא להו דכל העיר נחשבת לו כד' אמות מודים הן במודד ממקום שביתתו שאמרו חכמים שנותנין לו אלפים אמה שאפי' סוף מידתו כלתה במערה ואפי' במערה שיש בה דיורין אין לו אלא עד סוף מידתו במקום שכלתה המדה ומשם ולהלן אין לו כלום:

אמר להן ר"ע וכו' קל הוא הקונה שביתה בקרפף וכו'. מדברי חכמים למדנו דמחלקין בנותן עירובו בין מקום שיש בו דיורין לבין מקום שאין בו דיורין א"כ מצינו שקל הוא הקונה שביתה בקרפף דבזה מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה שהרי יש לו מחיצות וכל הקרפף נחשב לו כד' אמות אבל אם נתן עירובו בקרפף הואיל ואין בו דיורין אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה:

ר' זעירא בעי. דעד כאן לא שמענו אלא אם קנה הוא שביתה ועומד בקרפף בשעת קניית שביתה אבל אם היה חוץ לקרפף ואמר תקנה לי שביתה בקרפף וכגון שהיה יכול להגיע להקרפף בשעת קניית שביתה ולא רצה לזוז ממקומו ואמר תקנה לי שביתה בתוכו מאי אם בכה"ג נמי אמרינן דכל הקרפף נחשב לו כארבע אמות או דילמא דבעינן דוקא שיהא עומד בתוכו בשעת קניית שביתה:

אמר. ר' חנניה בריה דרבי הלל. דבר זה תלוי במחלוקת דר' מאיר ור' יודה בפרק דלעיל בהלכה ו' דלר' מאיר דסבירא ליה עיקר עירוב בככר הוא וקל הוא שהקילו חכמים לעני או לבא בדרך שיערב ברגליו. אם כן כאן כנותן עירובו בקרפף דיינינן ליה משום דדי הוא שהקילו בו שיכול לקנות שביתה במקום פלוני ולא יהא צריך לערב בככר ולא דניקל ביה טפי שיהא מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אלא דינו כמו אם נותן בו עירובו שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים והכי נמי ממקום שסיים שביתתו שהרי צריך לקנות שביתה במקום מסויים כדתנן בפ' דלעיל שם ואין לו אלא ממקום שקנה לו שביתה אלפים ולר' יהודה דס"ל עיקר עירוב ברגליו ולאו משום קולא שהקלו בו א"כ באומר תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לו אלפים אמה כדין קונה שביתה במקום שהיקף במחיצות:

גג מגדל. אם נתן בו עירובו נידון כעיר דהואיל ומשתמשין בו תדיר הרי הוא כמי שהוא לדירה ומונה חוצה לו אלפים וגג המערה נידון כשדות לפי שאין שם דיורין ואינה ראויה לדיורין ואין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה:

מה דיורין ממש וכו'. הא דתנינן במתניתין בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וכו'. מאי דיורין אם דיורין ממש בעינן או אפילו ראויה לדיורין הרי כיש בה דיורין היא. וקאמר מן מה דשמעינן דאמר ר' יצחק שאת רואה אותה כאלו מלאה מים וטיט כלומר אפילו היא עכשיו מלאה מים וטיט אין בכך כלום הדא אמרה אפילו ראויה לדיורין כמי שיש בה דיורין דמי:

הדא אמרה. מדתנינן בנותן את עירובו בעיר כל העיר נחשב לו כד' אמות ומטעמא הואיל ויכול להגיע לעירובו בכל מקום שהוא בעיר אם כן בעיר שיש לה שני פתחים ומפולשת היא לגמרי ונראית כשני עיירות אם יש בין זה לזה ארבע אלפים חסר אמה אחת מכיון שיכול להגיע מזו לזו דמ"מ כעיר אחת דמיא והואיל והתחומין מובלעין הן מהלך את כולה וכו' וכדאמרינן לעיל בהלכה א' גבי עיר שהיא בנויה כמין קשת:

אסברי. לי ר' זירא לטעמא אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי בדא ונסיב לון וכו' כמפורש הכל לעיל שם:

אם היתה גגה של מערה וכו'. לאו בנותן עירובו מיירי דלא פליג אמתניתין אלא בענין עבור של עיר והשייך לה קאמר דאם גג מערה שהיא מתחלת בתוך ע' ושיריים של העיר אפילו היא ד' אלפים אמה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה וכן הדין ע"ג חומה העומדת בתוך עיבורה של העיר דאפי' כמה מותר:

. אם היה גגה של חומה ששת אלפים וכו' כצ"ל מהלך את כולה וחוצה לה ע"י נבריות. כלומר דאם היא חומה שלימה צריכא למימר דנחשב הכל כעיבורה אלא אפילו היא פריצה בכמה מקימות ויש מקומות ניכרין שהן מאותה החומה מהלך את כולה שנחשב מן העיבור וחוצה לה מודד אלפים אמה:

אחורי הגגין מהו. לענין טלטול ואיידי דאיירי הכא בגגין לענין הילוך מיבעיא ליה לענין טלטול דתנן לקמן פ"ט כל גגות העיר רשות אחת ואחורי הגגין שיש איזה בנין באחוריהן אם הן כגגין עצמן או לא:

מטי בה בשם שמואל אחורי הגגין מטלטלין בהן אפילו כור או כוריים רב אמר מטלטלין בהן עד בית סאתים. כצ"ל דהא לקמן מקשי דרב אדרב:

מילתא דרב פליגא עלוי. דנפשיה דתנינן תמן ריש פ"ט כל גגות העיר רשות אחת וקאמר שמואל עד בית סאתים ורב אמר מטלטלין בהן אפילו כיר ואפי' כוריים ובשלמא דשמואל אדשמואל לא מצינן למיפרך דר' אחא מטי בה בשם שמואל קאמר שיש שאמרו כך בשם שמואל ולהאי מ"ד אין הכי נמי דשמואל ס"ל בגגות עצמן הכי אלא דרב אדרב קשיא:

היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה. מילתא באנפי נפשה היא דכמו שאמרו באחורי הגגין כך הדין באחורי הספינה שאם יש ספינות בנהר שאצל העיר סמוכות זו לזו אחוריהן כאחורי הגגין לענין הילוך שהכל נחשב כהעיר ומהן ולהלן מודד אלפים אמה:

הדרן עלך כיצד מעברין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף