קרבן העדה/עירובין/ה/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' את כל עיר קטנה. לבד מדת התחומין:

ר"ע אומר אין לו אלא ממקום עירובו וכו'. ולא פליגי אלא בנותן עירובו אבל עיר ששובת בה לכ"ע אינה אלא כד' אמות:

גמ' כיני מתניתא. כן צריכין לשנות במתני' אנשי עיר קטנה אינן מהלכין את כל העיר הגדולה. כד"א ואין הולכים בה אלא עד סוף תחומן דהיינו עד ד' אלפים אמה מביתם:

לית כאן כיצד. כלומר ודקשיא לך א"כ מאי כיצד תריץ דל"ג במתני' כיצד:

עיר מהו שתעלה ממיד' אלפים. מי אמרינן כיון דחשבינן לעיר כד' אמות אין לו מעירו אלא אלף ותתקצ"ו אמות או דלמא יש לו מיל מלבד העיר:

בראשונה וכו'. כך שנוי בברייתא:

מהלכין את כל חמתה. לפי שחמתה היתה עיר קטנה והיא לבני טבריא כד"א ומשלימין להם את השאר:

ובני חמתה. לא היו מגיעין בטבריא אלא עד הכיפה. והוא סלע שבעיר לפי שכלתה שם מדתן של בני חמתה אם נמדוד גם העיר טבריא עצמה:

עיר אחת היא. שניתוספו דיורין ובתים עד שהם אחת:

ברועה אחד זקן. אע"ג דרועה פסול לעדות גבי תחומין נאמן דלא יהא אלא עבד או שפחה דתנן במתני' שנאמנין:

מפני הרשויות. דגדר עיר העשויה כקשת הוי ולא היה בין ב' ראשיה ד' אלפים אמה ומודדין לה מן היתר לפיכך באין לחמתן אבל בני חמתן אינן יכולין לעלות לגדר לאמצע הקשת ואפשר שמחמתן אף לראשי הקשת של גדר היו יותר מאלפיים אמה ואיירי שעמד חמתן מן הצד של גדר או באלכסון שלא היו יכולין לילך אף לראש הגדר:

אלא בגין דתנינן אנשי וכו'. וגדר עיר גדולה היתה וכשעולין בני חמתן לגדר כלת' מידתן בחצי העיר וחמתן עיר קטנה וכשיורדין לה בני גדר כלתה מידתן בסוף עיר וה"ק ר' שיהו בני גדר יורדין לחמתן להיות להן כולה כד' אמות ומשלימין הן את השאר אבל גדר עולה לבני חמתן במדת התחום:

מה פליגי. ר"ע וחכמים:

בפלטיא. שהי' רחב' גדולה כמו מבוי:

לא כמי שנתנו עירובן בבתים. וכי היכא דמהני לאנשי העיר ה"ה דמהני אף להנותנים עירובן בתוכן:

עיר שחרבה. מדיוריה אבל מחיצותיה קיימות סביב לה:

אין לו אלא ממקום עירובו אלפיים אמה. דכי אמור רבנן כל העיר לו כד' אמות במיושבת כדתנן בהדיא אימתי בזמן שאין בה דיורין אלמא בחריבה מודו:

ודיר וסהר לא כמו שחרבו בתים ודיורין. בתמיה שהרי לא היו בהן דיורין מעולם ואפ"ה מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה שמעינן דרב כר' לעזר סבירא ליה:

בנה בתים ואח"כ בנה חומה. הרי החומה טפלה לבתים אין מודדין אלא מן הבתים:

בנה חומה ואחר כך בתים. שהבתים טפלים לחומ' מודדין מן החומה וישנה וחדשה אחומה קאי:

בין זו ובין זו חדשה. כל זמן שלא נתמלאה דיורין ואין מיושבת כולה אין מודדין אלא מן הבתים:

כל שהיו בה דיורין וחרבו. וכל שכן כשיש בה עכשיו דיורין עד החומה דהוה ליה ישנה ומודדין מן החומה:

דאיתפלגון. דפליגי:

הכי גרסינן הרי הוא כדייר ורבי זעירא אמר אינו כדייר. וה"פ ר' אלעזר סבר כל שבנה לשם דיורין בין בתחלה בין בסוף הרי הוא כדיורין ורבי זעירא סובר בעינן שיהא בניינו מתחלה ועד סוף לשם דיורין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף