פני משה/עירובין/ה/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אנשי עיר גדולה וכו' לפי נוסחא דהמתניתין בנותן את עירובו מתפרשא שהנותן את עירובו בתוך העיר בין אנשי עיר גדולה שנתנו עירובן בתוך העיר קטנה ובין אנשי עיר קטנה שנתנו עירובן בעיר גדולה מהלכין את כולה לפי שהנותן עירובו בעיר כל העיר נחשבת לו כארבע אמות וכדמפרש התנא כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו וכו'. ואית דגרסי במתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה והכי גריס לה הכא בגמרא ולפי הך גירסא האי כיצד לא מיתפרשא וכדקאמר בגמרא לית כאן כיצד וסמי מכאן אלא מילתא אחריתא קתני מי שהיה בעיר גדולה וכו' ורישא דמתני' לאו בנותן את עירובו מיירי אלא במודד וה"ק אנשי עיר גדולה שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים שלהן ומונין מעירן והולכין מהלכין את כל העיר קטנה כלומר שנחשבת להן כולה כארבע אמות הואיל והיא בתוך האלפים שלהן ומשלימין מדת התחום חוצה לה אבל אין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה כארבע אמות לפי שמדת אלפים שלהן כלה בתוך העיר הגדולה ואין הולכין בה אלא עד סוף תחומן:

כיצד. התם מפרש דמאן דמתני במתני' כהאי נוסחא אנשי ואין אנשי מוקים להאי כיצד וכו' בחסורי מחסרא וה"ק במה דברים אמורים במודד אלפים אבל הנותן את עירובו בין אלו ובין אלו מהלכין כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה וכו':

ר' עקיבא. פליג וס"ל שהנותן את עירובו בעיר אין כל העיר נחשבת לו כארבע אמות ואין מונין לו האלפים אלא ממקום עירובו ואין הלכה כר"ע:

גמ' כיני מתני' אנשי עיר גדולה וכו' ואין אנשי עיר קטנה וכו'. כן צריך לגרוס ולהאי גי' לא גריס כיצד אלא דסמי מכאן ולית כאן כיצד כדפרישית הכל במתני' עיר מהו שתעלה ממידת אלפים. על הא דקתני הנותן את עירובו חוץ לתחום והיינו חוץ לעיבורה של עיר קאי דמי אמרינן שמפסיד כל העיר לפי שמדת העיר עולה לו במדת אלפים או לא:

אין עיר עולה ממידת אלפים. אלא מונה אלפים חוצה לה מלבד העיר:

בראשונה היו בני טבריא מהלכין את כל חמתה. חמתה עיר קטנה הסמוכה לטבריא וטבריא עיר גדולה היתה והיו מהלכין את כל העיר חמתה ובני חמתה לא היו מגיעין לילך בכל טבריא אלא עד הכיפה שהיתה שם במקום שכלתה מידתן ועכשיו הוסיפו בבנין בימיהם ונעשה הכל עיר אחת:

מעשה ברועה אחד זקן וכו'. בתוספתא סוף פ"ד היא:

שהיו בני מגדל. שהוא מרוח אחרת של חמתה ומהלכין את כל חמתה וכו' והתיר רבי על פי אותו הרועה שהיו נוהגין כן:

שיהיו בני גדר יורדין לחמתה וכו'. גדר היתה למעלה בשיפוע ההר וחמתן מלמטה והתיר לבני גדר שיהיו יורדין לחמתן וחוזרין ועולין לבתיהן ולבני חמתן לא התיר שיהיו עולין לגדר וקאמר ר' מנא מפני הרשויות שהיו אלו תחת רשות ושררה אחרת מאלו ובני גדר היו מכין וחובטין לבני חמתן כשבאו ברשותן:

לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן וכו'. וגדר היתה עיר גדולה וחמתן עיר קטנה:

מה פליגין. רבי עקיבא וחכמים במתני' בנותן עירובו בתוך עיר אחרת דוקא בשנתנו עירובן בפלטיא ברחובה של העיר אבל אם נתן עירובו בבתים של העיר אף ר"ע מודה שכל העיר נחשבת לו כד' אמות ומונה אלפי' מחיצה לה דהואיל ודרך הבתים להיות סמוכין ומחוברין זה אצל זה אם הניח העירוב באחד מן הבתים נחשבין כולן כאחד ומונה תחומו מחוצה להן:

ר' בא בעי. על זה דלדידך אם העיר הזאת שהניח זה עירובו בתוכה היתה עיר שעירבה לעצמה שבני העיר עירבו ביניהן והותר להן לטלטל בכל העיר ונתן זה עירוב שלו בפלטיא לא כמי שנתן עירובו באחד מן הבתים דמי והא ר"ע סתמא קאמר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה דמשמע אפילו בשנתן עירובו בעיר שעירבה לעצמה פליג ר"ע:

עיר שחרבה. מן הבתים ונתן בה עירובו:

ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין. שהרי אין בהן בתים ודיורין לאדם ואפילו הכי קאמר רב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה אלמא רב נמי כר' אלעזר סבירא ליה:

בנה בתים ואחר כך בנה חומה. סביב הרי זו ישבה ולבסוף היקפה אין מודד אלא מן הבתים ובנותן עירובו בעיר מיירי ואליבא דר' עקיבא. והלכך קאמר שאם בנה בתים בתחלה הכל הולך אחר הבתים ולקולא שאין מקום שמן החומה עד הבתים בכלל המדה שממקום עירובו ולהלן אבל אם בנה החומה בתחלה ואחר כך בנה הבתים זו היא ישנה והולכין אחר החומה ולחומרא שאין לו אלא ממקום החומה אלפים:

ר' זעירא. משמיה דנפשיה קאמר:

בין זו ובין זו חדשה. ומן הבתים הוא מודד ולקולא:

ואיזו היא ישנה. שאין לו אלפים אלא ממקום החומה:

כל שהיו בה דיורין וחרבו. דבכהאי גוונא הוא דהולכין אחר החומה:

ר' זעירא כדעתיה. כדאשכחן בהא דאיתפלגון בעלמא:

בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר. אם תשעה בני אדם הקיפו מחיצה במקום אחד לשם קרפף שלא הוקף לדירה ובא העשירי וגמר המחיצה לשם דירה דלר' זעירא אין הולכין אחר האחרון ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא עד בית סאתים והכי נמי כאן דאין חלוק בין בנה הבתים בתחלה ובין בנה הבתים אחר כך הולכין אחר הבתים שהן לפנינו כמו דסבירא ליה בקרפף שהולכין אחר בנין המרובה שלפנינו שנבנה לשם קרפף ור' אלעזר פליג וסבירא ליה שאפילו אין כאן לשם דירה אלא מה שבנה העשירי בלבד הרי הוא כדירה שהולכין אחר האחרון והרי גמרו לשם דירה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף