קרבן העדה/עירובין/ג/ב

קרבן העדה עירובין ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בדמאי. בככר שלקחה מעם הארץ ולא הפריש ממנה דמאי:

ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו. שנטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה כגון שהקדים הלוי בשבלין דעדיין לא חלה עליה חובת תרומה שאין הדגן חייב בתרומה גדולה עד שיתמרח בכרי וזה שהקדים ולקח בשבלין אינו מפריש אלא תרומת מעשר בלבד:

ובמעשר שני והקדש שנפדו. ע"י הבעלים ונתנו הקרן ולא נתנו החומש אין החומש מעכב ומותר באכילה:

אבל לא בטבל. אפילו בטבל דרבנן כגון שזרען בעציץ שאינו נקוב:

ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו. כגון שהקדימו בכרי ולקח ממנו תרומת מעשר ולא תרומה גדולה וקמ"ל דמעכב:

ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו. ואף על גב דמצי פריק להו השתא מיהו לא מפרק ואיירי כשפדאן שלא כהלכתן כגון מטבע שאין עליה צורה וכתיב וצרת הכסף בידך דבר שיש עליו צורה דה"ל למכתב ונתת הכסף בכיסך:

השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן. דלאו בני דעה נינהו ולאו בני שליחות הן:

שאינו מודה בעירוב. כותי שאינו מודה בדברי חכמים וכל החשוד בדבר אינו נאמן להעידו:

ואם אמר. המשלח לאחר המודה בעירוב הנני שולח לך עירוב על ידי כותי ויוליכו הכשר לסוף אלפים אמה הרי זה עירוב:

גמ' דתנינן. בסוכה פרק לולב הגזול:

ושל דמאי. אתרוג של דמאי:

בית שמאי פוסלין. דלא קרינא ביה לכם דהא אסור לאכול עד שמפריש ממנו מעשרותיו א"כ ה"ה דאינו ראוי לעירוב כיון דלא חזי ליה:

וב"ה מכשירין. דסוברין מאכילין את העניים דמאי אם כן ראוי הוא לכל אדם דמגו דאי בעי מפקיר נכסיו וחזי ליה השתא נמי חזי ליה:

ושל מעשר שני בירושלים. ששם מותר לאכול מעשר שני ולא חוצה לה:

לא יטול. מפני שמפסיד למעשר שני שהאתרוג נפסד במשמוש היד:

ואם נטל כשר. שהרי יש בו היתר אכילה אבל חוץ לירושלים לא דלכם כתיב גבי אתרוג הראוי לכם:

טבל שיש עליו תנאי. שהתנה עליו מערב שבת שיהיו שנים ממאה תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני:

מותר לטלטלו. בשבת:

כיצד הוא עושה. דלהפריש ממש ודאי אסור:

נותן עיניו. במקצת הטבל ואוכל השאר:

הכי גרסינן תני בית שמאי אומרים מערבין במעשר שני בירושלים. וה"פ כיון דיכול לאכלו שם הרי הוא מזון הראוי לו:

הדא דאת אמר. שמערבין במ"ש בירושלים היינו בעירובי חצירות שנותן העירוב בתוך העיר אבל בעירובי תחומין כיון שהוא צריך לתת אותו חוץ לירושלים אין הסעודה ראויה לו בשעת קניית העירוב דהיינו בין השמשות אין מערבין בו ומתניתא סתמא תני ומשמע אפילו עירובי תחומין נמי מערבין במעשר שני:

ומשני תני שנתן עירובו וכו'. לעולם אף בעירובי תחומין והיכי דמי כגון שנתן עירובו בירושלי' והוא שבת בעיר הסמוכה לירושלים בתוך אלפיים אמה והוא רוצה לצאת חוץ לירושלים עוד אלפיים דקונה לו העירוב בירושלים:

כבן תשע וכו'. קטן שהוא בן תשע או בן עשר שאז הוא בכלל עונות הפעוטות שמקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין הלכך עירובו עירוב:

בעירובי תחומין. דאקנויי שביתה היא וקטן לא אלים למיקנא:

אבל בעירובי חצירות. דעירובי רשותייהו בעלמא הוא:

אפי' קטן. דממילא מיערב ואע"ג דאין מעשה קטן כלום לא איכפת לן כדתנן לקמן בעל הבית שהיה שותף לשכינו א"צ לערב:

מפני מה מערבין בחצירות. אחר שכבר נשתתפו במבוי:

מפני דרכי שלום. כדי שיבואו לדבר זה עם זה גם שע"י כן יחשבו שכולם כאיש אחד הם חשובים:

דבובה. שנואה ונראה שספרו לשון הרע עליה:

נסתיה. לקחתו:

וגפפתיה ונשקתי'. וחבקו ונשקו:

אתא. הנער ואמר כן לפני אמו:

אמרה. כל כך היתה אוהבת אותי ואנכי לא ידעתי:

דרכיה. של תורה וכל נתיבותיה היינו מצותיה שלום:

וצריך לעמוד עמו. עם החש"ו או עם שאינו מודה בעירוב ויראה שמוליך העירוב ליד מי שאמר לקבלו הימנו והוא נוטל ממנו ומערב בשבילו:

הרי אני מעשר. פירותיך בעבורך:

א"צ לעמוד עמו. דחזקה שליח עושה שליחותו:

והכא. בעירוב אתה אומר שצריך לעמוד עמו:

כאן בגדול. במעשר איירי בגדול שאמר לעשור בשבילו הלכך א"צ לעמוד עמו:

וכאן. במתני' איירי בקטן שגם המקבל קטן ל"א כיון שהמוליך קטן צריך שיעמוד עליו כיון שאינו סומך על הגדול בכל השליחות:

הכי גרסינן ואפי' תימר כאן וכאן בגדול תמן באומר לו וכו'. וה"פ התם במעשר איירי באומר לו חבירו שהוא רוצה לעשר בשבילו הלכך א"צ לעמוד עליו דמסתמא יעשה שליחותו:

ברם הכא. אבל כאן איירי שהמשלח אמר לאחר שיערב בשבילו ויש לספק אם יהיה מרוצה בכך לעשות שליחותו הלכך צריך לעמוד עמו:

הדא ילפא מן ההיא וכו'. מעתה איכא למילף מעשר מן עירוב ועירוב ממעשר. ה"ג הדא ילפא מן ההיא שאם א"ל אני מערב על ידך א"צ לעמוד עמו וההיא ילפא מן הדא שאם אמר לו עשר על ידי שצריך לעמוד עמו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף