שיירי קרבן/עירובין/ג/ב

שיירי קרבן עירובין ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בהקדש ומעשר שני שנפדו. פירשתי בקונט' כשלא נתן החומש איירי וקמ"ל דאין החומש מעכב כן הוא בבבלי. וכתבו תוס' בפרקין דף ל"א ע"ב בד"ה וקמ"ל דאין חומש מעכב וא"ת אמאי לא פשיט מהכא בפ' הזהב דאין החומש מעכב וי"ל משום דאיכא למדחי ולאוקמיה כשנתן החומש ואע"ג דמילתא דפשיטא היא אגב מעשר ראשון נקט מעשר שני ע"כ וקשה טפי הל"ל דאגב הקדש נקט מעשר שני דהקדש אליבא דכ"ע בשבת אין החומש מעכב וכדא"ר יוחנן בפ' הזהב דף נד ע"א אך נ"ל דאין צריכין לכל זה די"ל דמתני' איירי בשאין בחומש שוה פרוטה דאמרי' בפ' הזהב דף נג ע"ב כשאין בחומשו שוה פרוטה פטור מן החומש וכ"פ הרמב"ם ובשער הזול בד' פרוטות מזון שתי סעודות דשער היוקר ב' סאין בסלע כדאמרי' אין יוצאין מא"י לח"ל אא"כ סאתיים בסלע ושער הבינוני ד' סאין בסלע ואז מזון ב' סעודות באיסר שהן ח' פרוטות כדתנן בפ"ח דפיאה וע"ש בפי' הר"ב ושער הזול ח' סאין בסלע ואע"ג דלר"י כשאין במ"ש שוה פרועה הוא דאינו חייב בחומש וא"א שיהא מזון ב' סעודות בפחות מפרוטה י"ל דלר"י לא קא מיבעי ליה:

אבל לא בטבל. בבבלי מוקי לה בטבל דרבנן וקשה דכתב המג"א בסי' ש"ז סעי' כ"ב דדבר דרבנן מעשרין בין השמשות בקריאת השם ושכ"כ הר"ש אם כן אמאי לא יערב בטבל דרבנן הא ראוי הוא לו לעשר בין השמשות ואפשר לדחוק דדוקא בטבל פירות שהן דרבנן הוא דשרי לעשר בין השמשות אבל פירות שמעשרותיהן דאורייתא אפילו זרען בעציץ נקוב אסור לעשרן כיון דעיקרן מדאורייתא. אך לא ראיתי מי שחילק בזה וגם הר"ר יהונתן כתב בטבל דרבנן כגון פירות העץ שאינן משבעת המינים או שזרען בעציץ שאינו נקוב הרי שלא חילק ביניהם וצ"ע:

תני בש"א וכו'. כתב הרמב"ם פ"א מה' עירובין ומערבין מ"ש בירושלים מפני שהוא ראוי שם לאכילה אבל לא בגבולין ע"כ והה"מ לא ביאר מוצאו ונראה שסמך אברייתא זו וכ"ה בתוספתא מערבין במ"ש בירושלים אבל לא בגבולין וזה ראיה לגירסתי שבקונט':

והכא את אמר הכין. וקשה ודקארי מאי קארי ליה הא בעירוב איירי בשליח פסול כמפורש במתני' ובמעשר איירי בישראל גדול וכשר ובקונט' פירשתי שצריך שיראה שגם המקבל שהוא גדול עושה שליחותו אך קשיא לי א"כ מאי קמ"ל מתני' פשיטא דה"ז עירוב לכן נ"ל דהא דקאמר במעשר א"צ לעמוד עמו היינו באומר לאחד שיאמר לחבירו שיעשר בשבילו ולא שהוא בעצמו רוצה לעשר עיבורו וכן יש לפרש כולא סוגיא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף