קרבן העדה/סנהדרין/י/ו

קרבן העדה סנהדרין י ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אנשי עיר הנידחת. אם לא נעשה בהם דינם אין להם חלק לעוה"ב אבל כשנתקיים בהם הדין יש להן חלק לעוה"ב ככל שאר חייבי מיתות ב"ד כדתנן לעיל פ"ו:

בני בליעל. בנים שאינם עולים לתחיית המתים ונדחין כמדיחין:

עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר. דכתיב וידיחו את יושבי עירם ולא יושבי עיר אחרת:

ומאותו השבט. דכתיב מקרבך מאותו השבט עצמו:

ועד שיודח רובה של עיר. דכתיב יושבי עירם דמשמע ישובה של עיר דהיינו רובה:

ועד שידיחוה אנשים. דכתיב יצאו אנשים:

הרי אלו כיחידים. שעבדו עכו"ם וידונו בסקילה וממונם פלט:

וצריכין שני עדים והתראה. שנאמר לאמר נלכה ונעבדה משמע שצריכין לומר לפנינו שכך אמרו נלכה ונעבדה ואין אמירה אלא בעדים אלמא שצריכין עדים וה"ה התראה לכל אחד ואחד ולפי שהיו צריכין לעדים רבים לכל אחד ואחד הרבו להם בתי דינין כדי שיקובל עדותן ביום אחד ויוגמר דינן ביום אחד ואי אתה מענה דינן וכל מי שנמצא שעבד עכו"ם בעדים והתראה מפרישים אותן עד שיראו אם הם רובה של עיר ומביאין אותן לב"ד הגדול כדתנן פ"ק אין עושין עיר הנידחת אלא ע"פ ב"ד של ע"א וגומרים דינן שם והורגים אותם בסייף וממונם אבד ואם לא נמצאו רובה של עיר דנין אותן בסקילה וממונן פלט:

גמ' עיר. כתיב בתורה לאפוקי כפר קטן או כרך גדול אינן נעשין עיר הנידחת:

ה"ג והוא שתהא ממאה ועד עשרה. וה"פ בציר מעשרה לא מיקרי עיר וטפי ממאה נפקא מתורת עיר וה"ל ציבור ובציבור לא כתיב סייף הלכך כל אחד נידון בפני עצמו ובסקילה:

ממאה ועד רובו של שבט. דפחות ממאה ה"ל כפר קטן ורובו של שבט כרך גדול:

ה"ג שנים שהדיחו את שנים ואותם שנים הדיחו את שנים מהו כו'. וה"פ ודאי בעינן שני מדיחים דכתיב יצאו אנשים כו' ואין אנשים פחותים משנים והמדיחים בסקילה אלא הא מיבעיא ליה אם שנים מהנידחין יצאו והדיחו שנים אחרים מעירם מהו לתת עליהם תורת מדיחים והם בסקילה ואינן נחשבין בכלל הרוב או חשבינן להו בכלל הנידחים ומצטרפים לרוב לעשותה עיר הנידחת:

ה"ג היו שם גרים תושבים מהו שישלימו לרוב. וה"פ גר תושב זהו שקיבל עליו שבע מצות ואחת מהם שלא לעבוד עכו"ם ונידחו עמהם מיבעיא ליה אם משלימים לרוב או לא:

היו שם ביברים של היה ועופות ודגים. מיבעיא אם הם בכלל שלל העיר ונשרפים עמהם או דלמא כיון שהן בביברים שלהם ומחוסרים צידה כל זמן שלא ניצודו אינן בכלל שלל העיר:

עוף שהוא טס למעלה מעשרה. אע"פ שהוא במגדל כיון שיכול לעוף למעלה מעשרה ה"ל מחוסר צידה ואינו בכלל שלל העיר או דלמא כיון שניצוד מיהת ה"ל בכלל שלל העיר:

רש"א חמורה שרפה מסקילה כו'. כלומר משנתינו אתיא בין כר"ש בין כרבנן דלתרווייהו סקילה חמורה מסייף והחמירה התורה ביחידים ממרובים שע"י שהם מרובים כל אחד ניסת מחבירו ולא פליגי אלא אי סקילה חמורה משרפה והרג מחנק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף